מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר על החלטת ועדת מכרזים

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

על כן, העותרת הגישה ערר על החלטת הוועדה.
ביום 18.10.17 השיבה המשיבה 1 לפנייה בתשובה קצרה אשר זו לשונה: "החלטת ועדת השניים מיום 16.1.05 איננה משתמעת לשתי פנים והיא קובעת מפורשות כי המחצבה "תושב למנהל בעוד 13 שנה או בתום כריית 30 מיליון טון לפי המוקדם". בהתאם לאמור הננו להודיעכם כי הרשות תפרסם מיכרז לחציבת חנתון עד סוף חודש אוקטובר 2017.
...
ראשית, עצם העובדה שבית המשפט אישר בנסיבות דומות הארכה של תקופת ההרשאה איננה מחייבת את המסקנה שהחלטה לפיה אין לתת ארכה היא החלטה פגומה שעל בית המשפט להתערב בה. יתכן בהחלט כי שתי ההחלטות הן החלטות סבירות, אשר התקבלו לאחר הליך תקין, ולכן אין מקום להתערב בהן, לכאן או לכאן.
במקום זאת, נשלחה לעותרת תשובה קצרה שמשמעותה האמתית היא, שבקשת הארכה נדחית כיוון שתקופת ההרשאה הסתיימה.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת הבקשה טען התובע כדלקמן: בתחילת שנת 2000 פירסמה הנתבעת מיכרז להקמת מרכז ספורט על המקרקעין הידועים כחלק מחלקות 22-23 בגוש 20312 מאדמות אום אל פחם (לימים חלק מחלקה 45), וזאת בהתאם לתוכנית רעיונית שנכללה במסגרת המיכרז (להלן: "הקנטרי", "המקרקעין" ו-''התוכנית הרעיונית'' בהתאם).
יתרה מכך, התובע לא שקט על שמריו, וכאמור, הוא הגיש היתנגדות ושני עררים על החלטות ועדות התיכנון והבנייה.
...
לאור מכלול השיקולים לעיל, נחה דעתי כי במקרה דנן מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת התובע.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ובהתאם לכך ניתן בזאת צו זמני לפיו על המשיבה להמנע מכל אלה: להיכנס לשטח החניון.
הנתבעת תשלם לתובע, באמצעות בא כוחו, הוצאות הבקשה בסך של 4,680 ש''ח (כולל מע''מ) וזאת עד ליום 29.03.2022, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 3174/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העורר: מאלק אגבריה חרירי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטותיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 13.4.2022 ומיום 28.4.2022 במ"ת 45702-01-22 שניתנו על-ידי כבוד השופטת א' פינק תאריך הישיבה: י"ז באייר התשפ"ב (18.5.2022) בשם העורר: עו"ד תמיר סננס, עו"ד שלי גבאי בשם המשיבה: עו"ד צחי יונגר, עו"ד דרור לוי ][]החלטה
ביום 4.3.2019 החליטה ועדת המכרזים של רמ"י להקצות את המיגרש למתלוננים באישום השני.
יוסף – יוסף העיד במסגרת חקירתו במישטרה כי במועד מסוים (שאינו זכור לו) העורר היתקשר אליו ובקש "לשבת איתו על המגרשים". כשנפגשו, סיפר לו העורר על מתוה ההסדרה ובקש ממנו עזרה במילוי מיסמכי המכרזים עבור אלו שרכשו בעבר את המקרקעין ממשפחת חרירי.
...
על רקע האמור, התרשמתי כי ישנן די ראיות לכאורה לצורך הוכחת המעשים המיוחסים לעורר.
מכל הטעמים הללו, כבית המשפט המחוזי אף אני סבורה כי בשלב זה של ההליך לא ניתן להגשים את תכלית המעצר באמצעות חלופת מעצר רלוונטית, גם אם זו תהיה מרוחקת ממקום מגוריהם של המתלוננים.
סוף דבר: הערר נדחה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

העותרת ניהלה בהקשר זה הליכים משפטיים: ערר לועדת הערר על החלטת הועדה המקומית, עתירה מנהלית וערעור על פסק הדין בעתירה המנהלית – וכולם נדחו.
תקנה זו פוטרת את רמ"י (גם ללא צורך בהחלטת ועדת הפטור) מחובת מיכרז לעסקה במקרקעין כשנושא ההיתקשרות הוא "הענקת זכויות במקרקעין באיזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר". בעניינינו אין מחלוקת שההקצאה הראשונית התבצעה, ולמעשה, אין מדובר במחלוקת האם להקצות קרקע או לא לגורם מסוים, שאז הסמכות היא אכן לבית המשפט לעניינים מינהליים.
...
הוחלט להיעתר לבקשה, כמפורט להלן.
בכל מקרה אין אפשרות להיעתר לבקשת העותרת, שכן "...הקצאה בפטור ממכרז למטרת מפעל המבוססת על המלצת משרד הכלכלה מתייחסת להמלצה אשר ניתנת לפעילות תעשייתית ספציפית אשר נבחנה ואושרה ע"י משרד הכלכלה ועל כן בכל מקרה אין באפשרות רמ"י להיענות לבקשה מסוג זה". כמו כן: "החברה הכלכלית אשקלון חילקה את המגרש הנדון לחמישה מגרשים במסגרת תשריט. תשריט החלוקה אושר ע"י רמ"י וככל הידוע לרשות הוא הוגש לאישור הועדה המקומית. ככל הידוע לרמ"י יש המלצות של משרד הכלכלה להקצאות בפטור ממכרז של חמשת המגרשים שעתידים להיווצר מחלוקה זו, לחמישה מפעלים של צדדי ג', ועסקאות בהתבסס על המלצות אלו ייבחנו ויקודמו בהתאם לנהלי הרשות". במסגרת עתירתה כאן טוענת העותרת, בין היתר, טענות אלה: לטענתה, אין זה סביר לחסום אפשרות חלופית למיצוי המטרות של הנכס, הכשרות והלגיטימיות, מבחינה תכנונית ועסקית.
נמצא כאמור, כי דין העתירה להידחות על הסף - סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים מסמיך את בית המשפט לעניינים מנהליים לדון ב"עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה .
העתירה נדחית אפוא על הסף.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

במסגרת עע"מ 7344/16 הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה ירושלים נ' ועדת הערר המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז ירושלים ציין בית המשפט העליון, כי  הכלל בדבר "המעשה העשוי" קובע, כי במקרים מסוימים, בהם מדובר במעשה שביצועו ניגמר בשלמותו או בחלקו המכריע, אין מנוס אלא לדחות השגה ערעורית אף אם לכאורה יש בה ממש לגופה.
בית המשפט יתערב רק במקרים קצוניים בהם יש הצדקה לעשות כן. במסגרת הבקורת השיפוטית על החלטת ועדת המכרזים, נידרש בית-המשפט לבחון, האם החלטת הועדה, ככל החלטה מנהלית, ניתנה בסמכות כדין, הונחתה משיקולים עינייניים, הושתתה על מסד נתונים ראוי ובאה בגדריו של מיתחם הסבירות.
...
אף באמור יש כדי לתמוך בקביעתי לפיה אין מקום להיעתר לסעד המבוקש ולקבוע, כי העותר הוא הזוכה במכרז.
בשולי הדברים אציין, כי המשיבות העלו טענות לפיהן העותר עצמו אינו עומד בתנאי המכרז ומשכך יש לדחות את עתירתו.
לאור כל המפורט לעיל, אני נעתרת לעתירה באופן שאני מבטלת את זכיית המשיבה במכרז, לאחר שמצאתי, כי נפלו בהחלטה האמורה פגמים מהותיים וכי היא חורגת ממתחם הסבירות ומשיקול הדעת המסור לוועדת המכרזים ולמועצה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו