ערר על החלטת ועדה רפואית לנכות זמנית וקבעה

הועדה הרפואית לעררים קבעה למערער דרגת נכות רפואית בשיעור 28% מיום 1.1.16, בגין הליקויים הרפואיים הבאים: 10% נכות בגין מחלה ניוונית בבירכיים, לפי פריט ליקוי 35(1)(ב) 10% נכות בגין הגבלה קלה עמוד שדרה מותני, לפי פריט ליקוי 37(7)(א) 0% נכות בגין יתר לחץ דם, לפי פריט ליקוי 9(3)(א) 10% נכות בגין סוכרת, לפי פריט ליקוי 4(3) 10% נכות בגין דלקת בושט, לפי פריט ליקוי 12(2)(ג)(I) על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבית הדין (ב"ל 38991-02-17).

בפסק דין מיום 29.6.17 אישר בית הדין את הסכמת הצדדים שלפיה יוחזר עניינו של המערער לועדה, על מנת שתפעל כדלקמן: "1. בשים לב לעובדה כי הוענקה למערער נכות זמנית בגין יתר לחץ דם במסגרת ישיבתה הראשונה של הועדה בתאריך 2.3.16, כאשר לנכות הזמנית שנקבעה לא ניתן ביטוי במסגרת פרוטוקול הועדה המסכמת, תבהיר הועדה קביעתה בענין הנכות שנקבעה למערער בגין יתר לחץ דם לרבות גובה הנכות, האם זמנית או יציבה ומועדי התחולה.

...

דין הטענה להידחות.

הטענה שהערכים שהודגמו בבדיקת הולטר משנת 2015 מצדיקים יישום פריט ליקוי אחר משזה שהפעילה הוועדה היא טענה המכוונת כנגד קביעה רפואית מובהקת, ודינה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29.9.21 (להלן: "הועדה"), אשר היתכנסה מכח פסק דינו של בית דין זה מיום 27.6.21 (ב"ל 630-04-21, להלן: "פסק הדין המחזיר") וקבעה, כי למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור 36%, החל מיום 14.3.16 (להלן: "ההחלטה").

הועדה הרפואית לעררים הקודמת קבעה למערער נכות זמנית רק בגין התקופה מיום 29.1.16 ועד ליום 13.12.16 ואילו הועדה דנן העניקה למערער נכויות זמנית בשיעור 100% מיום 3.8.14 ועד ליום 10.8.14 וכן מיום 11.10.15 ועד ליום 31.10.15, זאת נוסף לנכות הזמנית שנקבעה בועדה הרפואית לעררים הקודמת.

...

" לסיכום קבעה הוועדה, כי שקלול הנכות הרפואית הוא כדלקמן: · נכות יציבה בשיעור 20% ולאחר הפעלת תקנה 15 במחצית, הנכות היציבה היא בשיעור 30% החל מיום 15.9.11; · נכות זמנית בשיעור 100% לתקופה מיום 3.8.14 ועד ליום 10.8.14; · נכות יציבה בשיעור 20% ולאחר הפעלת תקנה 15 במחצית, הנכות היציבה היא בשיעור 30% החל מיום 11.8.14; · נכות זמנית בשיעור 100% לתקופה מיום 11.10.15 ועד ליום 31.10.15; · נכות יציבה בשיעור 20% ולאחר הפעלת תקנה 15 במחצית, הנכות היציבה היא בשיעור 30% החל מיום 1.11.15; · נכות זמנית בשיעור 100% לתקופה מיום 29.1.16 ועד ליום 13.3.16.

מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אשר מילאה אחר הוראת פסק הדין המחזיר כנדרש.

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה וכן במכלול החומר המונח לפני ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר על יסוד האמור – הערעור נדחה.

הנתבעים טענו שיש לדחות את הבקשה, לאחר שזו אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה להבאת ראיות לסתור ולאחר שמסקנות המל"ל פורטו ונומקו על סמך בדיקות וצילום עדכני שנערך לתובע, וכי התובע אף היה מיוצג והגיש עררים על חלק מהחלטות המל"ל, וככל שסבר כי מסקנות הועדה שגויות יכול היה להגיש ערר על החלטה זו כפי שעשה ביחס להחלטות בנוגע לנכויות זמניות שנקבעו.

לכל אלה יש להוסיף כי התובע היה מיוצג ע"י עו"ד במסגרת ההליכים בפני המל"ל ואף הגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לנכות זמנית (בעקבותיה הוגדלו שעורי הנכות הזמניים).

...

הנתבעים טענו שיש לדחות את הבקשה, לאחר שזו אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה להבאת ראיות לסתור ולאחר שמסקנות המל"ל פורטו ונומקו על סמך בדיקות וצילום עדכני שנערך לתובע, וכי התובע אף היה מיוצג והגיש עררים על חלק מהחלטות המל"ל, וככל שסבר כי מסקנות הוועדה שגויות יכול היה להגיש ערר על החלטה זו כפי שעשה ביחס להחלטות בנוגע לנכויות זמניות שנקבעו.

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את הטענות השונות ואת המסמכים הרפואיים שהוגשו, לרבות החלטות המל"ל, מצאתי לדחות את הבקשה וזאת מהטעמים שיפורטו להלן: כללי הבקשה מבוססת על סעיף 6ב לחוק הפלת"ד. ההיתר להבאת ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות שעל פי דין, מיועד אך למקרים מיוחדים וחריגים ויינתן במשורה (ר' רע"א 668/20 הפניקס נ' פלונית רע"א 271/20 שומרה נ' פלוני (פורסם בנבו) וכן ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה, פ"ד מה(4) 77, 82 (1991).

הפסיקה מחלקת את הטעמים להיעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור לשני סוגים: האחד, טעמים משפטיים, קרי, פגמים מהותיים, כגון תרמית או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, שנפלו בהליך קביעת הנכות על פי דין.

הבקשה נדחית אין צו להוצאות.

מבוא – לפני ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29.8.22 (להלן: "הועדה") אשר קבעה למשיבה נכות יציבה בשיעור 10% בגין הפרעת היסתגלות, החל מיום 2.9.21 (להלן: "ההחלטה").

" בפרק הסיכום רשמה הועדה כדלקמן: "מבחינה נפשית הפרעה הסתגלותית נכות כמפורט. מבחינה אורטופדית ונוירולוגית אין נכות הקשורה לתאונה הנידונה." בטבלה המסכמת (עמוד 5 לפרוטוקול) קבעה הועדה, כי נוסף לנכות הזמנית שנקבעה בדרג הראשון בגין כאב גב (10% לתקופה מיום 2.9.21 עד ליום 31.12.21) – למשיבה נכות יציבה בשיעור 10% בגין הפרעת היסתגלות, לפי פריט ליקוי 34(ב)(2) לרשימת הליקויים.

...

במקרה שבנדון, לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובמכלול החומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות המערער, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל.

סוף דבר – לאור האמור לעיל, דין הערעור להתקבל.

על החלטה זו הוגש ערר כאשר וועדה רפואית לעררים שהיתכנסה ביום 20.1.2022 קבעה באבחנות קרע ישן של רצועה צולבת בברך ימין ואף קבעה שקיים קשר סיבתי ודחתה את העירעור בהתייחס לדרגת הנכות והשאירה על כנה את קביעת הועדה מדרג ראשון לעניין 20% נכות זמנית.

וועדה ראשונה שדנה בעיניינו של המערער בהתייחס לנכות זמנית קבעה קשר סיבתי בין התאונה לבין מצבו הרפואי ועל כן – אין בסמכות הועדה המאוחרת לשלול כעת את הקשר הסיבתי וזאת כאשר נקבע קשר סיבתי חלוט על ידי 4 וועדות קודמות לתקופה של שנתיים וחצי.

...

אמנם קביעת הוועדה בעניין העדר קשר סיבתי מפורטת ומנומקת יותר מקביעות של וועדות קודמות, ואולם לא מתקיימים התנאים החריגים שלפי הפסיקה מאפשרים שינוי של קביעה מחייבת וחלוטה קודמת לעניין קשר סיבתי – לא מצאנו כי חל שינוי כלשהו בין קביעת הוועדה הראשונה או קביעת הוועדה לעררים מ-7/2020 לבין קביעת הוועדה נשוא תיק זה – לא היה שינוי נסיבות, לא היה גילוי עובדות חדשות ולא היה שינוי במצב בריאותו של המערער.

לאור האמור לעיל – הערעור מתקבל ומוחזר לוועדה באותו הרכב.

יצויין, כי אין מקום לשנות את הרכב הוועדה, וזאת בהתאם להוראות הפסיקה בענין זה. המשיב ישלם למערער סך של 2,500 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד תוך 30 יום מהיום.