ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה

בפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת המשיבה 1, ועדת הערר המחוזית לתיכנון ובניה במחוז מרכז (להלן "ועדת הערר") מיום 20/04/2021, אשר דחתה את הערר שהגיש המבקש על החלטת הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה הוד השרון (להלן "הוועדה המקומית") מיום 1.11.2020 לאשר בקשה להיתר בנייה מכוח תמ"א 38, שהגישו המשיבים 3-4 (להלן "היזם") בהתייחס לבית משותף הנמצא ברחוב יסוד המעלה 11 בהוד השרון, הידוע כגוש 6410, חלקה 259 (להלן "המקרקעין"), עד למתן פסק הדין בעתירה.

...

אך גם לגופו של ענין אין מקום להעתר לבקשה.

אני סבורה כי בבחינת כלל הנזקים האפשריים, מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המשיבים.

סיכום סוף דבר, אני דוחה את הבקשה.

לפניי עתירה מנהלית כנגד החלטת המשיבה מס' 1 – ועדת הערר לתיכנון ובנייה מחוז חיפה (להלן: "ועדת הערר"), מיום 19.05.2021, בגדרה נדחה הערר שהגישו העותרות על החלטת הוועדה המרחבית לתיכנון ובניה יישובי הברון (להלן: "הוועדה המקומית" ), אשר דחתה בקשת העותרות להיתר לבניה וחיזוק מבנה מכוח תמ"א 38 - תכנית מתאר ארצית לחזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (להלן: "תמ"א 38").

...

לפניי עתירה מנהלית כנגד החלטת המשיבה מס' 1 – ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז חיפה (להלן: "ועדת הערר"), מיום 19.05.2021, בגדרה נדחה הערר שהגישו העותרות על החלטת הועדה המרחבית לתכנון ובניה יישובי הברון (להלן: "הועדה המקומית" ), אשר דחתה בקשת העותרות להיתר לבניה וחיזוק מבנה מכוח תמ"א 38 - תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (להלן: "תמ"א 38").

הנני דוחה אפוא את טיעוני העותרות המכוונות נגד חוקיות הפרסום לפי סעיף 77 ו-78 לחוק התכנון והבניה, וכנגד החלטת ועדת הערר שדחתה את הבקשה להיתר מכח המגבלות לפי סעיף 78 לחוק התכנון והבנייה.

פרשנות סעיף 12 לתמ"א 38: די באמור לעיל כדי להצדיק דחיית העתירה, אולם, בבחינת למעלה מן הנדרש, אף בחלקה השני של החלטת ועדת הערר לגבי פרשנות סעיף 12 לתמ"א 38 לא מצאתי עילת התערבות ועל כן דין העתירה להידחות אף מטעם זה. סעיף 12 לתמ"א 38 קובע כי: "על בניינים שנקבע בתכנית המפורטת שחלה עליהם שגובהם אינו עולה על 2 קומות ושטחם הכולל אינו עולה על 400 מ"ר (עיקרי ושירות), הנמצאים במרחבי תכנון מקומיים בתחום שהתקן חל, לא יחולו הוראות סעיף 11 לעיל..." ועדת הערר קבעה, כי מאחר ועסקינן בשני בניינים ששטחו של כל אחד מהם, לפי התכנית המפורטת החלה עליהם, לא עולה על 400 מ"ר, אף אם לפי התכנית החלה על בניינים מותרת בניה בהיקף של 410 מ"ר על החלקה, הרי שטח זה מתחלק בין שני המבנים הבנויים במגרש, ועל כן על הבניין נשוא הערר, בהתאם לתכנית החלה עליו, חל סעיף 12 לתמ"א ולא ניתן לחזק ולהוסיף על המבנה תוספת בניה לפי סעיף 11 לתמ"א. לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת ועדת הערר.

לסיכום, משלא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת ועדת הערר אשר דחתה את הערר נשוא העתירה, דין העתירה להידחות.

ברקע תביעה שהגישו התובעים נגד הנתבעים בטענה כי הנתבעים הגישו התנגדויות מופרכות לבקשת היתר בנייה להרחבת דירת התובעים שהגישו התובעים בחודש ספטמבר 2014, ולבקשה מעודכנת שהגישו התובעים בחודש נובמבר 2015 וכן ערר על החלטת הועדה המקומית לתיכנון ובנייה (שנמחק בהסכמת הנתבעים) וכי כתוצאה מהגשת ההתנגדויות והערר - העבודות להרחבת דירתם התעכבו במשך תקופה של כשנתיים.

...

אינני נעתרת לבקשה להבהרה.

הגם שעניינה של התביעה הוא בהתנגדויות הנתבעים לבקשה להיתר בנייה שהגישו התובעים בשנת 2015, אני סבורה כי יש רלוונטיות לבחינת התנגדויות לבקשה קודמת, לברור טענת התובעים למופרכות ההתנגדויות שהגישו הנתבעים.

לטענת הנתבעת דינן של חלק מטענות כתב התביעה להדחות על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית, וזאת שעה שהתובע מנסה לערור על החלטות הועדה המקומית לתיכנון ובניה בחיפה (להלן – "הועדה המקומית") והחלטותיה, על אף היותן חלוטות.

...

לטענת הנתבעת דינן של חלק מטענות כתב התביעה להידחות על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית, וזאת שעה שהתובע מנסה לערור על החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובניה בחיפה (להלן – "הוועדה המקומית") והחלטותיה, על אף היותן חלוטות.

יוצא אפוא כי משעה שנראה שיהא על בית המשפט לבחון את התנהלות הנתבעת להבדיל מהחלטות הוועדה המקומית, הרי שלבית המשפט נתונה הסמכות לדון בתובענה, מכוח הוראות חוק בתי המשפט.

לסיכום: כאמור לעיל הנני מורה כדלקמן: הגב' יוכי שפילברג תצורף לתיק כתובעת הבקשה למחיקת התובע מהתובענה בהיעדר זכות קניינית בנכס - נדחית.

הבקשה לחיוב הנתבעת בערובה - נדחית.

עקרי טענות המשיבים: טענות המשיבה 1 – ועדת הערר: בפתח הדברים, מציינת ועדת הערר כי ספק רב בעיניה אם לעותרים יש מעמד לתקוף את סיווג התכנית, לאור הוראות סעיף 152 לחוק התיכנון והבנייה, בהנתן שסוגיה זו אינה באה בגדר המקרים המנויים בסעיף 149(א) לחוק התיכנון והבניה ומשלמרות קביעת ועדת הערר בנוגע לסיווג התכנית, לא מצאה הועדה המקומית להשיג על החלטת ועדת הערר.

...

זאת אף זאת, אין בידי לקבל אף את הטענה ולפיה העובדה שהזכויות בהתאם לתכנית הפכו למוקנות, מאיינת הקביעה ולפיה מדובר בתכנית לפי סעיף 23 לתמ"א. זאת בהינתן שכפי שהובהר לעיל, במסגרת סעיף 23 הוקנה כלי נוסף להתמודדות עם המחיר התכנוני הכרוך בתחולתה הכללית של תמ"א 38 ולפיו, התכנון יותאם לצרכים התכנוניים הספציפיים.

לאור כל האמור, הנני קובעת כי לא נפלה כל שגגה בקביעת ועדת הער ולפיה תכנית בי/711 מהווה תכנית לפי סעיף 23 לתמ"א 38 ובהתאמה לכך כי ההיתר אשר התבקש מכוחה מהווה היתר לפי תמ"א 38.

סוף דבר; אשר על כן- העתירה נדחית.