ערר על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להעביר גיליונות מרשם פלילי

בבית המשפט העליון בש"פ 5785/21 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העוררת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אדם נימר ערר על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.8.2021 (השופטת א' פינק) ומיום 22.8.2021 (השופט ח' טרסי) ב-מ"ת 54921-03-21 בשם העוררת: עו"ד שרית משגב בשם המשיב: עו"ד פאדי חמדאן ][]החלטה

יצוין כי מגיליון הרישום הפלילי של המשיב עולה כי הוא הורשע בעבר בעבירה זהה לזו שבה הוא מואשם במסגרת ההליך נושא הערר דנן.

במהלך דיון שהתקיים ביום 3.6.2021 הסכים בא-כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, ולנוכח "[ה]שילוב בין העבירה המיוחסת ובין עברו הפלילי של המשיב בעבירה דומה" קבע בית המשפט המחוזי כי מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות.

בנסיבות אלה, ולנוכח ההחלטה העקרונית שכבר ניתנה בדבר אימוץ המלצות שירות המבחן, הורה בית המשפט על העברת המשיב למעצר בפקוח אלקטרוני בתנאים; זאת בכפוף להשלמת דרישות מנהלת הפיקוח האלקטרוני כפי שהן פורטו בבדיקת ההתכנות.

...

בית המשפט המחוזי ציין כי מסקנה אחרונה זו נלמדה הן מהתרשמות שירות המבחן מהמפקחים ומהמשיב, הן מהתרשמותו שלו מהמפקחים; ועוד צוין כי גילו הצעיר של המשיב מהווה שיקול נוסף המצדיק שחרור לחלופת מעצר.

עוד נטען כי במסגרת ההליך הקודם שהתנהל נגד המשיב נעשה שימוש במערך פיקוח זהה במשך שמונה חודשים, וכי לא נצפו בעיות במהלך תקופה זו. לאחר שעיינתי בערר ובצרופותיו ושמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים, סבורתני כי דין הערר להתקבל.

סופו של דבר, הערר מתקבל, והמשיב ייעצר מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים נגדו.

ערר על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 30.6.2021 ומיום 19.7.2021, בת"פ 7196-03-21 (השופט א' סלע), שבגדרן דחה בית המשפט המחוזי את בקשת העורר, עמאד אח'לייל, לעיין בחומרי חקירה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ).

דא עקא, עמאד לא הסתפק בכך, ובקש לקבל העתק מתיקי החקירה שהיו בעבר נגד הסוכן, ונסגרו במסגרת הסכם ההפעלה שנחתם עמו; העתק מעדויות שמסר הסוכן במסגרת הסכם הפעלתו, בנוגע לעבירות שעבר קודם לחתימה על הסכם ההפעלה; וכן את גיליון הרישום הפלילי המלא של הסוכן, הכולל גם רישום התיקים התלויים ועומדים נגדו.

לבסוף שבה המשיבה והבהירה, כי כלל חומרי החקירה, למעט אלה שלגביהם הוצאה תעודת חיסיון, הועברו לידי עמאד, ואין בנמצא חומרי חקירה נוספים, שלא הועברו לידיו.

...

דיון והכרעה לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים מזה ומזה, בכתב ובעל-פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר – להידחות.

אמנם, עמאד טוען כי החומרים האמורים רלבנטיים ביותר, משום שהם עשויים להפחית ממשקלה של עדות הסוכן, ואף לפגום בקבילותה, אך גם טענה זו, אין בידי לקבל.

טרם סיום אציין, כי ענייננו כאן בהליך מקדמי לגילוי חומרי חקירה, בגדרי סעיף 74 לחסד"פ. ככל שעמאד יוסיף לסבור בהמשך, כי החומרים המבוקשים עשויים לסייע לו בטענותיו נגד קבילות פעולות הסוכן או מידת מהימנותו, הרי שדרך המלך נותרה פתוחה לפניו; באפשרותו לפנות בבקשה מתאימה, מכוח הוראות סעיף 108 לחסד"פ. אשר על כן, הערר נדחה בזאת.

בית המשפט המחוזי בחיפה ע"ח 54898-02-22 מדינת ישראל נ' אבריק ע"ח 25909-03-22 אבריק נ' מדינת ישראל לפני כבוד השופט חננאל שרעבי העוררת/המשיבה: משטרת ישראל – תביעות גליל צפון המשיב/העורר: גל אבריק ת"ז 315315374 ע"י ב"כ עוה"ד מג'ד בדר (על פי מינוי מהסניגוריה הציבורית חיפה) החלטה

הערר הראשון הוגש על ידי העוררת, משטרת ישראל (להלן גם: "המאשימה") בתיק ע"ח 54898-02-22 בגין החלק בהחלטה קמא שהורה לעוררת להעביר לעיון המשיב את גיליון הרישום הפלילי של עד התביעה (המתלונן), לרבות פלט תיקים סגורים בעיניינו.

הערר השני הוגש על ידי המשיב, גל אבריק, בתיק ע"ח 25909-03-22 בגין כך שבמסגרת ההחלטה קמא, דחה בית המשפט קמא את בקשת המשיב, להעביר לידיו את חומרי החקירה שנאספו בתיקים המופיעים בגליון ההרשעות של המתלונן, וקבע כי הדבר יוכרע בשלב מיתקדם של ההליך הפלילי לאחר עדותו של המתלונן.

הרחיב השופט עמית בעיניין שימשילשווילי וציין, כי אף בבוא בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על חשיפת רשימת התיקים הסגורים של מתלונן, קיימים מבחנים נוקשים יותר מאשר לגבי גילוי פרטי המירשם הפלילי.

...

אולם אפילו נרצה "לזרום" עם טענת המשיב, סבורני כי קו הגנה של "דפוס התנהגות אלים" מצד המשיב יכול להיות מסופק על ידי החלק שנחשף במרשם הפלילי (היינו ללא רשימת התיקים הסגורים), שכן גם בו נמצא אישומי עבירות אלימות של המתלונן, עם אינדיקציה למחלת נפש שגרמה לסגירת התיקים הפליליים.

נוכח המסקנה אליה הגענו לעיל, ומאותם טעמים שפורטו לעיל, לא מצאתי כי לצורך הגנת המשיב, יש מקום להעברת החומרים המבוקשים כבר בשלב זה. כאמור יתמודד תחילה המשיב עם חומר החקירה שבתיק החקירה, ורק אם בהמשך ההליך הפלילי, לאחר שמיעת עדי התביעה, לרבות עדות המתלונן, יסבור ב"כ המשיב כי עדיין יש מקום לבקש את חומרי החקירה בתיקים שנחשפו, יחליט בדבר בית משפט קמא בהתאם לרלוונטיות החומר האמור.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת ערר העוררת ועל דחיית ערר המשיב.

במסגרת בקשה זו, נוסף על רשימת המסמכים שנתבקשו מהמשיבה, נתבקש בית משפט קמא להורות למשיבה להעמיד לרשות ההגנה גם את תיקו הרפואי וגיליון הרישום הפלילי של מר אריה וולפוביץ', ואת תיקם הרפואי של שלושה נוספים (להלן: המסמכים הנוספים).

לכך הוסף, כי "עד 4.4.23 בשעה 12:00 רשאי המבקש [העורר – ח.כ.] לצרף פניה כאמור ולחלופין לנמק מדוע עתירתו לא תימחק כדי לאפשר לו לפנות לפרקליטות. בחלוף המועד, תנתן החלטה". עוד באותו יום העביר העורר את החלטת בית משפט קמא למשיבה.

בתוך כך טענה המשיבה, כי לאחר קבלת מענה מהותי לבקשת העורר "יש ללכת בדרך המלך, וככל ונותרו מחלוקות בין הצדדים, על העורר לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי". עוד נטען כי "אין צורך לקיים דיון מידי כאשר דיוני ההוכחות בתיק נדחו לחודש יולי", וכי ממילא אין הצדקה לקיום דיון בערר על החלטת בית משפט המחוזי, שהורתה לעורר להמתין לתגובת המשיבה.

...

כפי שציינתי לעיל, גם אני סבור כי פנייה ישירה למאשימה מהווה אפשרות עדיפה ויעילה יותר; הן לבית המשפט, הן לצדדים, בוודאי כאשר עסקינן בתיקים מורכבים מעין אלו.

כשלעצמי, סבורני, כי יש להימנע מרידוד זכות העיון של נאשם לאחר הגשת כתב האישום, בדרך של השוואת מעמדה ועוצמת חשיבותה, הגם שלא במפורש, למסלולי עיון אחרים, הצומחים מזכויות שונות ואשר נשענים על תכליות אחרות.

סוף דבר, הערר מתקבל, במובן זה שהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 04.04.2023 שמחקה את בקשת העורר על הסף – מבוטלת אפוא; תחת זאת, בית משפט קמא יקיים דיון בבקשת העורר לגופה, בהתאם לקבוע בסעיף 74(ג) לחסד"פ, ויכריע בה כחוכמתו.

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים ע"ח 35030-01-24 סעאידה נ' מדינת ישראל תיק חצוני: לפני כבוד השופט, סגן הנשיאה סאאב דבור עורר פהד סעאידה משיבה מדינת ישראל החלטה

בפניי ערר על החלטתו של בית המשפט קמא (כפי שניתנה במסגרת - בע"ח 53024-05-23), אשר הוגש לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982.

במעמד הדיון, הוסכם על הצדדים, כפי המלצת בית המשפט, כי בטרם גיבוש החלטה סופית אודות הבקשה להעברת הרישום הפלילי של שני עדי התביעה (מס' 5 ו- 10) לעיון ההגנה, רישום זה יועבר תחילה לעיונו של בית המשפט בלבד, וכך היה.

בעיניין בניזרי צומצמה הילכת יחזקאלי האמורה, שבה נקבע כלל רחב יותר שלפיו נאשם רשאי לבקש מבית המשפט לצוות על העברת גיליון מירשם פלילי של עד לעיונו, וזאת לכאורה ללא צורך בפנייה לרשויות התביעה (שם, בעמ' 250; עוד ראו בש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ' שימשילשווילי, פסקה 10 (15.8.2013); רוצה לומר, בכל הקשור לגיליון הרישום הפלילי, אלה יועברו לעיונו של נאשם רק לאחר שעבר את מסננת הרלוואנטיות ונימצא כי יש בו תועלת פוטנציאלית להגנתו, הכל תוך עריכת איזון נכון בין הזכויות המתנגשות; זכות הנאשם להיתגונן אל מול זכויותיהם של העדים בהגנה על פרטיותם והאינטרסים המוגנים שלהם.

...

במסגרת הודעת הערר, פירטו ב"כ העורר את שלל טענותיהם ואף הפנו לפסיקה מתאימה מכוחה, כך לגישתם, יש להיעתר לבקשה במלואה.

מכאן, ובהינתן כל המובא לעיל, עמדתי הינה כעמדתו של בית המשפט קמא כך שאין מקום להורות על העברתו של אותו חומר חקירה משלא הצליח העורר להצביע על כל רלבנטיות (שאינה נמצאת בשולי הערוץ הפלילי) לפריפריה של האישום ואני מורה בזאת על דחיית הערר.