] לפנַי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' רניאל) מיום 6.10.2022 בע"ח 56015-09-22, בה היתקבל ערר שהגיש המשיב על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופט ז' פאלח) מיום 13.9.2022 במ"י 47183-03-22 ועל החלטתו הנוספת מיום 21.9.2022 (השופט א' חלבי), בעיניין הארכת תנאי שיחרורו בערובה של המשיב לפי סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק).
ביום 22.3.2022 נעצר המשיב בחשד לבצוע עבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים וכן עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.
...
לא מצאתי כי יש בהחלטות אליהן הפנה המשיב, כדי לשנות ממסקנה זו. אדרבה, בהחלטות שניתנו בעבר בבש"פ 962/01 רבינוביץ' נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3) 529 (2001) (להלן: עניין רבינוביץ') ובבש"פ 4586/06 חלידו נ' מדינת ישראל (22.8.2006) (להלן: עניין חלידו) נדונה במפורש הסוגיה הישירה שאותה מסדיר סעיף 58(א) לחוק – הארכת תקופת הערובה לתקופה נוספת של למעלה מ-180 ימים.
המבקשת הבהירה בבקשתה כי היא אינה חולקת על המסקנה אליה הגיע בית המשפט המחוזי, כי החלטה זו בטלה.
סופו של יום, הבקשה נדחית.