מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר סכום העירבון

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 4366/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העוררת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבה: סבטלנה גזנדזילוב ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק מ"ת 53377-06-20 שניתנה ביום 26.6.2022 על ידי כבוד השופט ש' מלמד תאריך הישיבה: ל' בסיון התשפ"ב (29.6.2022) בשם העוררת: עו"ד איתי שהם בשם המשיבה: עו"ד שמשון וייס ][]החלטה
הרקע לערר זה הוצג בפירוט בהחלטות קודמות של בית משפט זה ועל כן הדברים יובאו בתמצית (ראו: החלטת השופט א' שטיין בבש"פ 1909/21 מדינת ישראל נ' גנדזילוב (25.3.2021) (להלן: בש"פ 1909/21); החלטת השופטת ד' ברק-ארז בבש"פ 7984/21 גזנדזילוב נ' מדינת ישראל (29.11.2021) (להלן: בש"פ 7984/21)).
בנוסף נטען, כי סכום הערבון שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי נמוך משמעותית ביחס לסכומי הכסף מהם נהנתה המשיבה כתוצאה מבצוע העבירות המיוחסות לה בכתב האישום.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהודעת הערר, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, הגעתי למסקנה כי דין הערר להידחות בעיקרו.
בענייננו, מקובלת עליי טענת העוררת כי בקביעת הערבויות יש מקום להתחשב בהיקף העבירות המיוחסות למשיבה ובגובה ההכנסות שהפיקה, לכאורה, מביצוע העבירות.
בכפוף לכך, הערר נדחה.

בהליך ערר אחר (ע"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים ע"ח 38744-07-22 חג'אג' ואח' נ' מדינת ישראל תיק חצוני: 150455/2022 בפני כבוד השופט אלעזר נחלון עוררים 1. בשיר חג'אג' 2. אקרם חג'אג' 3. עימאד חג'אג' (עציר) משיבה מדינת ישראל בשם העוררים: עו"ד חי אוזן בשם המשיבה: עו"ד קרן מטלוב החלטה
כללי לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 6.7.22 (כבוד השופט א' איתן) שבה קיבל בחלקה בלבד בקשה למסירת תפוס שהוא רכב (להלן: הרכב), והורה על מסירתו בתנאים שונים לרבות הפקדת עירבון בסכום של 30% מערך הרכב.
בית המשפט היתייחס לטענת עוררים 2-1 בדבר הבעלות ברכב וציין כי גם אם עורר 3 אינו רשום כבעל הרכב, הרי שהוא השתמש בו באופן תדיר והרכב היה זמין לשימושו הבלעדי לשם ביצוע העבירות המיוחסות לו. תמצית הטענות בערר בעררם שבו העוררים וטענו כי גם אם עורר 3 עשה שימוש יומי ברכב במהלך ביצוע העבירות שבכתב האישום, הרי שבעליו הוא עורר 1 אשר לא היה קשור לעבירות.
...
[1: יצוין כי סעיף 39(ב) לפסד"פ מרחיב את אפשרות החילוט בנסיבות מסוימות גם למצב שבו החפץ אינו בבעלות המורשע, אם כי לא ברור שבמקרה שכאן עתרה המשיבה לחילוט מכוח סעיף זה, ובית משפט קמא לא התייחס אליו (ראו ע"פ 1982/93 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(3) 238, 244 (1994), להלן: עניין בנק לאומי; יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים חלק ראשון, כרך ב, 736 (2008)).
ככלל, במסגרת חילוט מכוח סעיף זה לא נדרש שהמורשע יהיה בעל הרכוש.
הערר נדחה אפוא.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 24664-06-23 עאיש נ' מדינת ישראל 20.6.2023 לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר העותר אברהים מחמוד אברהים עאיש המשיבים 1. המועצה העליונה לתיכנון ולבנייה, יהודה ושומרון 2. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה במינהל האזרחי 3. היחידה המרכזית לפיקוח על הבניה במינהל האזרחי בא-כוח העותר: עו"ד חסין איוב פסק דין
היום (20.6.2023) הודיע העותר כי הוא עומד על בירור העתירה ובעניין אי הפקדת הערבון טען, כי העיכוב בהפקדתו "נובע מכך כי טרם נוצר בתיק מס' שובר ומכאן העיכוב...". לא ירדנו לסוף דעתו של בא-כוח העותר בטענתו התמוהה האמורה, שכן בדיקה במערכת 'נט המשפט' מעלה כי הוראת חיוב בהפקדת ערבון, המאפשרת את ההפקדה, נוצרה בתיק עוד ביום 12.6.2023 (מועד מתן ההחלטה המורה על ההפקדה), כך שלא הייתה כל מניעה להפקת הסכום שנקבע.
כידוע, עתירה מינהלית תוגש במועד שנקבע לכך בדין ואם לא נקבע מועד, תוגש ללא שהוי ובכל מקרה, לא יאוחר מארבעים וחמישה יום מהיום שנודע לעותר על ההחלטה (תקנה 3(ב) בתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן – התקנות)).
למעלה מהדרוש – דחיית העתירה על הסף בהעדר עילה: למעלה מהדרוש נוסיף, כי בכל מקרה היה מקום לדחיית העתירה גם מהטעם שעל פני הדברים לא הראה העותר כל עילה המצדיקה היתערבות בהחלטת הועדה, אשר דחתה את הערר שהגיש העותר על דחיית בקשתו להיתר בנייה.
...
ביום 28.3.2023 ניתנה החלטתה שלפיה נדחה הערר וזאת תוך מתן צו הריסה סופי למבנה שעל העותר לבצעו תוך 14 יום.
עיקרי נימוקי החלטת ועדת הערר הם כי אין הצדקה תכנונית להיעתר לבקשת העותר למתן היתר בניה, מאחר שהמבנה הוקם בשטח שייעודו חקלאי בתכנית מתאר מנדטורית RJ5, ללא היתר בניה כדין.
‏‏ סיכום הדברים הוא אפוא, כי העתירה הנדונה נדחית על הסף מחמת האיחור בהגשתה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

][]הערר לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ב' שגיא, ס"נ), אשר ניתנה ביום 17.8.2023 במ"ת 51045-04-23, ואשר במסגרתה נדחתה בקשתו של העורר לשחרורו ממעצר באיזוק אלקטרוני ללא תנאים או בתנאים מגבילים.
עוד נקבע, כי טענת העורר בדבר חלוף הזמן תלויה על בלימה, שכן חלפו בסך הכל שלושה חודשים וחצי מאז התקבלה ההחלטה לעצור את העורר באיזוק אלקטרוני.
· כמו כן, יפקיד העורר בבית משפט קמא, בטרם שיחרורו ממעצר, ערבון כספי או ערבות בנקאית אוטונומית בסכום של 250,000 ש"ח, וכן ערבות צד ג' בסכום של 250,000 ש"ח, שתהא חתומה על ידי שני ערבים, שיהיו מקובלים על בית משפט קמא.
...
ביום 26.7.2023, בית המשפט המחוזי (השופטת מ' אגמון-גונן) נעתר לבקשת העורר לפתיחת חלון של שלושה ימים לצורך יציאה לחופשה משפחתית.
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין, ובהתאם לעיקרון מזעור הפגיעה בכבוד האדם, בזכויותיו ובחירותו (ראו סעיף 1(ב) לחוק המעצרים), הגעתי לכלל מסקנה כי המסוכנות הנשקפת לציבור מהעורר והחשש מפני שיבוש ההליך המשפטי המתנהל נגדו, אינם מצדיקים את המשך שהייתו במעצר ממושך תחת איזוק אלקטרוני.
אני מקבל אפוא את הערר ומורה על שחרורו של העורר ממעצרו בכפוף לתנאים מגבילים, לצד בטחונות כספיים, כפי שיפורט להלן: · לפני שחרורו מהמעצר, יפקיד העורר בבית משפט קמא כל דרכון שברשותו, ויציאתו מהארץ תיאסר עד לגמר משפטו.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 797/24 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העוררת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. לאנא עבד אלחאק 2. ראמי עבד אלחאק 3. מוחמד עבד אלחאק ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) מיום 26.1.2024 במ"ת 62076-01-24 תאריך הישיבה: ‏י"ח בשבט התשפ"ד (‏28.1.2024) בשם העוררת: עו"ד אושרה פתאל רוזנברג; עו"ד שרית משגב; עו"ד דנה חביליו בשם המשיבה 1: עו"ד אמיר נבון בשם המשיב 2: עו"ד ג'אד קדמאני בשם המשיב 3: עו"ד איתן להמן ][]החלטה
כתב האישום מונה 21 אישומים, של עבירות רבות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות; ניסיון קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות; זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות; היתחזות לאדם אחר; שימוש במסמך מזויף; היתחזות לאדם אחר; זיוף רישיון או שימוש במירמה ברישיון וכן עבירות תעבורה שונות; הלבנת הון; ודיווח כוזב.
בנסיבות שלפנינו, נקבע כי חרף הטענה שמדובר בעבירות שנעשו באופן שיטתי ובתכנון מוקדם, מכתב האישום "לא עולה חלק גדול ומהותי של כל אחד מבין המשיבים". לנוכח האמור, הורה בית המשפט על שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר בתנאים של מעצר בית מלא; הפקדת סכום של 15,000 ₪ בגין שלושת המשיבים; והתחייבות עצמית וערבות צד' ג' של כל אחד מהמשיבים והמפקחים בסך של 10,000 ₪.
אציין כבר עתה, כי בתום הדיון שהתקיים לפניי הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה הערר בעיניינו של המשיב 3 יידחה, תוך הגדלת סכום הערבון שהופקד כתנאי לשחרורו לחלופה, לסך של 15,000 ₪.
...
כן צוין כי עיקר כתב האישום מנוסח באופן המייחס את המעשים המקיימים את העבירה למשיבים באופן כללי, מבלי לציין את חלקו של כל אחד מהם, ולפיכך התוצאה היא שהפעולות הקונקרטיות שאפשר לייחס לכל אחד מן המשיבים, מצומצמות.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, מסקנתי היא כי יש לדחות את הערר גם בעניינם של יתר המשיבים.
לאור כל האמור, דין הערר להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו