רקע
בפניי שני עררים על החלטות בית משפט השלום לתעבורה בחדרה (כב' השופטת ע' פלד), במסגרתן נדחו בקשות לעיון בחומר החקירה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), בדוחות מסוג בררת משפט.
...
נשאלת השאלה, אם כן, מה דין הבקשה לעיון בחומר חקירה כשאין אסמכתא להמצאת הדוח לאותו בעל דין בנסיבות דלעיל?
לטעמי, במקרה זה על אותו בעל דין להגיש, הלכה למעשה, בקשה להארכת מועד להישפט ביחד עם בקשה לעיון בחומר חקירה.
דומה אם כן שיש לאבחן, בין בעל דין אשר קיבל לידיו את הודעת תשלום בגין עבירת תעבורה שביצע, וזאת במעמד ביצוע העבירה הנטענת, כמו גם מקרה של בעל דין ששילם את הקנס על פי הדוח – ובין בעל דין שלא ידע על הדוח מאחר שלא קיבל אותו במעמד רישומו על ידי השוטר, אז לשיטתי קיימת הצדקה, באופן חריג, לשקול אפשרות להיעתר לבקשה לעיון בחומר חקירה, במסגרת בקשה להארכת מועד.
לאור כל האמור, אני מורה על דחיית שני העררים.
