כניסת מנויים
חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר על החלטה לדחות בקשה לעיון בחומר חקירה

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע (כב' השופטת א' גרבי) מיום 3.8.20, במסגרתה נדחתה בקשת העורר לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן- "החוק").
...
גם לאור הרציונל האמור, שבא לידי ביטוי בפסיקה בנוגע לבקשות להארכת מועד להשפט, יש לדחות את עתירת ההגנה אשר קבלתה תביא למעשה לסרבול ההליך ולהטלת נטל נוסף על בתי המשפט לתעבורה לקיום הליכים מקדמיים בנוגע לדוחות שכלל לא הגיעו לפתחו של בית המשפט.
לאור כל האמור, דעתי כדעת בית המשפט קמא כי אין תחולה לסעיף 74 לחוק לצורך הגשת בקשה להארכת מועד (או לאחר הגשת בקשה כזו), אלא רק בתיקים שנפתחו בבית המשפט בדרך של הגשת כתב אישום.
לאור כל האמור, הערר נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערר אחר (ע"ח) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

רקע בפניי שני עררים על החלטות בית משפט השלום לתעבורה בחדרה (כב' השופטת ע' פלד), במסגרתן נדחו בקשות לעיון בחומר החקירה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), בדוחות מסוג בררת משפט.
...
נשאלת השאלה, אם כן, מה דין הבקשה לעיון בחומר חקירה כשאין אסמכתא להמצאת הדוח לאותו בעל דין בנסיבות דלעיל? לטעמי, במקרה זה על אותו בעל דין להגיש, הלכה למעשה, בקשה להארכת מועד להישפט ביחד עם בקשה לעיון בחומר חקירה.
דומה אם כן שיש לאבחן, בין בעל דין אשר קיבל לידיו את הודעת תשלום בגין עבירת תעבורה שביצע, וזאת במעמד ביצוע העבירה הנטענת, כמו גם מקרה של בעל דין ששילם את הקנס על פי הדוח – ובין בעל דין שלא ידע על הדוח מאחר שלא קיבל אותו במעמד רישומו על ידי השוטר, אז לשיטתי קיימת הצדקה, באופן חריג, לשקול אפשרות להיעתר לבקשה לעיון בחומר חקירה, במסגרת בקשה להארכת מועד.
לאור כל האמור, אני מורה על דחיית שני העררים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערר אחר (ע"ח) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהחלטתה מיום 6.12.20 דחתה השופטת ע' יעקובוביץ את בקשת העורר על כל מרכיבה, הן לפי שקבעה כי משום שעסקינן בעבירה מסוג חטא לא מתקיימת הזכות לעיון בחומר חקירה, הן משום שהגשת כתבי אישום בעבירות הנדונות אינה מותנית בקיום חקירה והן משום שלא מיתקיים מבחן הרלוואנטיות.
...
אני סבור כי חובה עלינו לנהל את הזמן השיפוטי באופן מושכל.
לפיכך, ככל שבתי המשפט באים לכלל מסקנה כי צד למשפט נקט בהליך מיותר או הליך סרק, לדעתי, יש להורות על הוצאות משפט (ראו רע''פ 817/20 ברגמן נ' עיריית תל אביב יפו (18.3.20) והחלטות שונות אחרות, והשוו לרע''פ 7215/20 זגורי נ' עיריית חולון (3.11.20)).
אשר על כן: אני מורה על דחיית העררים; אני מחייב את העורר לשלם לאוצר המדינה סכום של 2,500 ש''ח כהוצאות משפט.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בפני ערר על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 8.6.2021 ומיום 7.11.2021 שבהן נדחו בקשות לעיון בחומר חקירה שהגיש העורר לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי) (בע"ח 26197-02-21, השופט נ' אבו-טהה).
...
בשים לב לכך, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים לא שוכנעתי כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה. טענותיה של באת-כוח העורר אינן מצדיקות להורות על העברת חומרים מתיקים אחרים לעורר במתכונת הנרחבת שהתבקשה.
הדברים אמורים בשים לב לכך שהרחבה בלתי-מבוקרת של זכות העיון עלולה לגרום בסופו של דבר לפגיעה בנאשמים בהליכים הפליליים האחרים.
סוף דבר: הערר נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

העותר לא הגיש ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיון בחומרי חקירה.
במסגרת פנייה זו שב העותר על טענותיו בעיניין חומרי החקירה וההצהרה הנטענת של א.א. ביום 17.6.2019, השיבה לישכת המשנה לפרקליט המדינה (פלילי) לבקשת העותר, כי הוחלט לדחות את בקשתו וכי אין מקום להורות למישטרה לבצע השלמת חקירה משום שלא קיים "כל פוטנציאל שהמידע אותו הוא מבקש לקבל יפגע או יערער את התשתית הראייתית המוצקה בתיק. מנימוקים אלו, ונימוקים נוספים, נדחתה בעבר בקשה זהה... על ידי בית המשפט העליון". ביום 30.10.2019, הגיש העותר לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר.
...
הלכה פסוקה היא כי "בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות, ואין לאפשר עקיפת הליכי הערעור הקבועים בחוק על ידי עתירה לבג"ץ" (בג"ץ 6917/17 אסל בר לביא נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח (‏10.6.2018) וההפניות שם. ראו גם: בג"ץ 1632/20 נוסיאקוב נ' בית המשפט המחוזי תל אביב (‏9.3.2020); בג"ץ 3398/09 קרצר נ' מאור (22.4.2009); בג"ץ 1846/20 מכלוף נ' היועץ המשפטי לממשלה (10.3.2020)).
מעבר לצורך, לטענת המשיבה, לא נפל פגם בהחלטת מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה שלא לאפשר עריכת בדיקות נוספות במוצגים והשלמות חקירה בתיק החלוט היות שהעותר לא גילה בבקשתו כל טענה המצדיקה להיעתר לבקשה.
לא מצאנו כי עניינו של העותר מצדיק התערבות בהחלטות המשיבה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו