מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר על הארכת מעצר בחשד להלבנת הון וסחיטה

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 725/09 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה העורר: היועץ המשפטי לממשלה נ ג ד המשיב: מאיר אברג'יל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בב"ש 369/08 מיום 21.01.09 שניתנה על-ידי כבוד השופט י' צבן תאריך הישיבה: כ"ט בטבת התשס"ט (25.01.09) בשם העורר: עו"ד גל לברטוב; עו"ד גלעד סממה; עו"ד נסים מרום; עו"ד אביטל ריבנר-אורון בשם המשיב: עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד שרון נהרי; עו"ד מיטל דנינו; עו"ד אבי עמירם ][]החלטה
זהו ערר שהוגש על-ידי היועץ המשפטי לממשלה על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' צבן) בב"ש 5369/08 מיום 11.1.09 ומיום 21.1.09, בהן קבע בית המשפט כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר בכפוף לתנאי שיחרור שונים שנקבעו.
מעצרו הוארך מעת לעת עד ליום 30.10.08.
בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי קיימות ראיות לכאורה בעיניינו של המשיב למעורבותו בעבירות של הלבנת הון, סחיטה ואיומים, וכן קיים חשד כי עמד בראש ארגון פשיעה.
...
בענין החזר חובם של האחים אסף וחי ועקנין ישנן ראיות למעורבות ישירה של המשיב, ומהחומר עולה כי הסכום שנדרש מהם נגבה בסופו של דבר לאחר שהופעלו עליהם לחצים קשים שהמשיב מעורב בהם באורח ישיר (פסקה 28 להחלטה).
מעבר לכל אלה - החשש הממשי להימלטותו של המשיב אינו מוצא מענה מספק גם בתנאי השחרור המחמירים שהוטלו עליו, גם נוכח החשש כי ישראל עלולה לעמוד במצב בו לא תוכל לקיים את התחייבותה הבינלאומית על-פי אמנת ההסגרה כלפי ארה"ב להסגיר אליה מבוקש הסגרה לצורך ניהול משפטו שם. בנסיבות מקרה זה, איזון השיקולים מביא למסקנה כי שחרור המשיב, גם בתנאים המחמירים שהוטלו עליו בהחלטת השחרור, יתקשה להשיג את מטרות המעצר, ולא יקנה את הבטחון הנדרש, ולו ברף המינימלי, מפני הימלטותו מישראל וחשש לפגיעה ביכולתה של ישראל לקיים את התחייבויותיה על-פי אמנת ההסגרה.
בנסיבות כפי שתוארו, אני מחליטה לקבל את הערר, לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ביחס לשחרורו של המשיב, ומורה על מעצרו של המשיב עד למתן החלטה בעתירה להסגרתו.

בהליך ערר מ"י (עמ"י) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לטענת העוררת המדובר בחקירה מסועפת ומורכבת הקשורה לעבירות חמורות שבוצעו במסגרת ארגון פשיעה של מישפחת עבדל קאדר, במסגרתה נעצרו 37 חשודים אשר מעצרם הוארך מעת לעת.
העבירות המיוחסות למשיבים הנן קשירת קשר לפשע, סחיטה באיומים, עושק, הלבנת הון, עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, עבירות לפי פקודת מס-הכנסה וחוק מסוי מקרקעין ולגבי חלק מן המשיבים קיימים חשדות לעבירות סמים ונשק.
בסעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1966, נקבע כי: "עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטת בית משפט בעיניין הנוגע למעצר...". בסעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1966, נקבע כי: "בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים את ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה או לבטלה ולתת החלטה אחרת במקומה." בסעיפים אלה לא נקבעו הקריטריונים להתערבות ערכאת העירעור בהחלטת בית משפט קמא וסבורני כי לבית משפט זה סמכות להתערב בהחלטת בית משפט קמא אף אם הדבר נוגע לעניינים שהועלו בערר.
באשר לעניינם של המשיבים ריאד עבדל קאדר בעיניינו הוגש ערר בו עתר לקצר את ימי המעצר במסגרת ערר מ"י 12904-01-13, הרי שלעורר זה מיוחסים 11 מקרי סחיטה וקיים חשד סביר לשיבוש הליכי חקירה, כעולה ממסמך שסומן במ/19 נושא תאריך 6.1.13 שעניינו הודעה מיום 31.12.12, שורה 20.
...
בסעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1966, נקבע כי: "עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטת בית משפט בעניין הנוגע למעצר...". בסעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1966, נקבע כי: "בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים את ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה או לבטלה ולתת החלטה אחרת במקומה." בסעיפים אלה לא נקבעו הקריטריונים להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת בית משפט קמא וסבורני כי לבית משפט זה סמכות להתערב בהחלטת בית משפט קמא אף אם הדבר נוגע לעניינים שהועלו בערר.
סבורני כי אין מקום להאריך מעצרם של המשיבים אשר עניינם נבחן על ידי בית משפט קמא, אשר סבר כי יש מקום להארכת מעצרם עד ליום 13.1.13, ברם, על מנת לאפשר ליחידות החוקרות (4 במספר) העומלות על חקירת פרשה זו, למצות החקירה, יש מקום לקצר מעצרם של המשיבים שמעצרם הוארך עד ליום 14.1.2013, שהרי לא תהא בכך פגיעה בכל זכות מזכויותיהם.
למען הסר ספק, סבורני כי על בית משפט קמא לשקול עניינו של כל משיב באופן אינדיבידואלי.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 1083/17 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: מחמד איזברגה בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעמ"י 69758-01-17 מיום 31.1.2017 שניתנה על-ידי כבוד השופט א' יעקב תאריך הישיבה: ד' בשבט התשע"ז (31.1.2017) בשם המבקשת: עו"ד מירי קולומבוס, עו"ד נתנאל חיים בשם המשיב: עו"ד אורי בר עוז, עו"ד אורן בר עוז, עו"ד שוקרי אבו טביח ][]החלטה משלימה (נימוקים)
המשיב נעצר ביום 11.1.2017 בחשד לבצוע עבירות שונות ובהן הלבנת הון, סחיטה באיומים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי חקירה.
ביום 29.1.2017 נעתר בית משפט השלום לבקשה נוספת להארכת מעצרו של המשיב, כך שמעצרו הוארך עד ליום 5.2.2017 (מ"י 26744-01-17, השופט ע' מיכלס).
...
אולם, לנוכח הצהרת באי-כוחו כי נמסר להם שהוא פונה לבית החולים באמבולנס שעות ספורות לפני הדיון, אני סבורה שיש לתת לחוק פרשנות תכליתית המאפשרת לדון בעניינו לצורך קבלת החלטה, ולו החלטה בעלת אופי זמני, באופן שמאזן בין זכויות החשוד לבין האינטרס הציבורי (ראו והשוו: בש"פ 7323/98 מדינת ישראל נ' רג'ואן, פ"ד נג(4) 126 (1999); בש"פ 6292/96 חזן נ' מדינת ישראל (22.9.1996)).
בבואי לבחון את הסוגיה לגופה, אני סבורה שקבלת החלטה על שחרורו של חשוד מרכזי בפרשה מסועפת מבלי לשמוע את טענות המדינה בנושא מגבשת נסיבות מיוחדות המצדיקות הענקת רשות לערור וקבלת הערר לגופו.
סוף דבר: הערר מתקבל, כפי שצוין בהחלטתי הקודמת בעניין שניתנה ללא נימוקים וכאמור בפסקה 9 להחלטה זו. ניתנה היום, ‏ה' בשבט התשע"ז (‏1.2.2017).

בהליך ערר מ"י (עמ"י) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

<#14#> החלטה לפני ארבעה עררים על החלטות של כב' השופט מיכלס מבית משפט השלום בראשון לציון, אשר בכולן הורה על הארכת מעצרם של החשודים עד ליום 26.2.15 בשעה 14:00.
לגבי יוסף גנגינה, מדובר בחשדות לבצוע עבירות של איסור הלבנת הון, שימוש במירמה לפי פקודת מס הכנסה, עבירות נוספות לפי פקודת מס הכנסה, קיום משרד ללא רישיון לפי חוק החוקרים הפרטיים, הוצאת חשבוניות מס בנגוד לחוק מע"מ, כריה שלא כדין לפי פקודת המכרות, ושלל עבירות לפי חוק העונשין ובהן איומים, הדחה בחקירה, הטרדת עד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, סחיטה בכח, סחיטה באיומים, קשירת קשר לבצוע פשע ועוד.
...
לגבי עוררת זו, אני סבורה כי אף שנחוצים הימים שנקצבו לצורך התקדמות החקירה בעניינה, הרי שיש מקום לתת משקל נוסף למצבה הרפואי.
בהתחשב בדברים אלה, אני סבורה שהפיקוח לגבי התקדמות החקירה בעניינה צריך להיות הדוק יותר, כדי לתת ביטוי לאיזון הנדרש נוכח מצבה הרפואי.
אני מורה לשב"ס לבדוק פעם נוספת את צרכיה עקב המחלה בה היא לוקה, על מנת לוודא שתקבל את הטיפול הנדרש.

בהליך ערר אחר (ע"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה ע"ח 43270-04-23 מוסטפא ואח' נ' אכ"ל חוף להב 433 לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון העוררים 1. סקר מוסטפא ת"ז 052516127 2. היאם מוסטפא ת"ז 054393434 3. לינה מוסטפא ת"ז 305765232 המשיבה מדינת ישראל - אכ"ל חוף להב 433 ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת כ' פאר גינת) מיום 28.3.2023 בה"ת 8012-03-23 החלטה
העורר 1 (להלן: "העורר") נעצר ביום 9.1.2023 על ידי המישטרה ביחד עם ארבעה חשודים נוספים בחשד לבצוע עבירות סחיטה באיומים, קבלת דבר במירמה, הלבנת הון ועבירות נוספות.
לאחר שלוש הארכות מעצר שוחרר העורר בתנאים מגבילים, ואין מחלוקת שהחקירה בעיניינו נימצאת בעיצומה.
...
בשלב זה בו מצויה החקירה ולאחר שעיינתי בחומר החקירה שהונח בפניי, אינני סבורה שטעה בית המשפט קמא בקביעותיו המידתיות והמאזנות.
מסקנה זו נכונה הן באשר לטענות לעניין העדר פירוט עובדות רלוונטיות בנוגע להאשמות כנגד העורר בבקשה, והן בנוגע להעדר פירוט לגבי הקשר בין התפוסים והעבירות המיוחסות לעורר.
בכפוף לכל האמור לעיל, נדחה הערר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו