מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר על דחיית הכרה בנכות סקוליוזיס עקב רדיפות נאציות

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפנינו ערר על החלטת המשיבה מיום 11.1.21 לפיה נדחתה בקשת העוררת להכרת בנכות עקב מחלת סקוליוזיס בנימוק שלא הוכח הקשר הסיבתי בין המחלה לבין רדיפת הנאצים.
בדק רופא המשיבה , ד"ר יצחק אלי, את תיקה של העוררת והמסמכים שצורפו וקבע כי לעוררת עקמת על רקע שבר דחיסה אוסטאופורוטי ובשל כך נקבעו לעוררת אחוזי נכות בגין אוסטיאופורוזיס ושבר בעמוד השידרה.
...
הערר נדחה וללא צו להוצאות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1974 בעליון נפסק כדקלמן:

ערכה המשיבה חקירה כדי לוודא אם אכן נגרמה למערער נכות עקב רדיפות הנאצים, ובין היתר, שלחה אותו לבדיקה רפואית אצל ד"ר אשכנזי המנוח.
המערער ערר בפני ועדת העררים על החלטתה של המשיבה, ובמהלך הדיון בפניה נחקר אחד המומחים שהשתתף בועדה הרפואית "המיוחדת", הד"ר רבינוביץ, בקשר לחוות-דעתה של זו. בתום הדיונים החליטה ועדת העררים לדחות את הערר במידה שהוא היתייחס למחלותיו האחרות של המערער, ולקבלו בענין המחלה הנפשית, שנגרמה, לדעתה, במלואה, ולא רק בחלקה, על-ידי רדיפות הנאצים.
אשר לעדויות הרפואיות שמעה ועדת הערעורים את עדותו של ד"ר רבינוביץ שהשלים, במידה והיה צורך בהשלמה, את האמור במסקנות הועדה הרפואית "המיוחדת". משום מה סברה ועדת העררים כי בדבריו נתגלה ספק בקשר לענין חלוקת ההשפעה של הגורמים השונים שהביאו להתפתחות מחלת העצבים אצל המערער, אך עיון בדבריו אינו מצדיק סברה זו. אמר ד"ר רבינוביץ: "אני המלצתי להכיר בקשר החלקי בין מחלת פסיכו-נוירוזיס של העורר ובין הרדיפות. הסיבה שהברנו במחצית המחלה בלבד היא שהעורר סובל ממחלה ארטריו-סקלרוטית והיא קשורה בגילו של העורר...
ועדת העררים נעתרה למערער בענין זה והמשיבה ערערה גם על החלטה זו; אלא שבמהלך הדיון בפנינו לא העלתה באת-כוח המשיבה את השאלה, והיא גם לא הוזכרה בעקרי הטיעון שהוגשו לנו מטעמה, ולכן נראה שהיא זנחה את ערעורה בנקודה זו. התוצאה היא שערעורה של המשיבה מתקבל על-ידינו ואנו מחזירים לתקפה את החלטתה כי רק מחצית נכותו של המערער נגרמה על-ידי רדיפות הנאצים.
...
שני אישורים אלה מתייחסים רק לאותן התלונות של המערער שלהן רקע נפשי (כאבי ראש, נדודי שינה, סחרחורת, דכאון ואיבוד זכרון) ושניהם תמכו בטענתו של המערער כי הפרעות פסיכו-נורוטיות אלה נגרמו למערער על-ידי רדיפות הנאצים במצב דברים זה, כשבפניה חוות-דעת סותרות בענין הקשר שבין מצבו הנפשי של המערער לבין תקופת הרדיפות, החליטה המשיבה להרכיב ועדה רפואית "מיוחדת" לבדיקת שאלה זו. הוועדה המיוחדת שכללה שני רופאים מומחים: ד"ר שכטר, מומחה למחלות פנימיות וד"ר רבינוביץ, מומחה למחלות עצבים ונפש, בדקה את המערער, עיינה בכל החומר הרפואי הקודם והגיעה למסקנה כי מצבו הנפשי הנוכחי של המערער נגרם על-ידי שני גורמים גם יחד: מצד אחד השפעתם השלילית של תנאי החיים בתקופת הרדיפות ומהצד השני התפתחות של מחלת ארטריו-סקלרוזיס הקשורה בגילו המתקדם של המערער.
אין בידי לקבל את האבחנה הנ"ל שנעשתה על-ידי חברי הרוב של ועדת העררים.
סיכומו של דבר-הלכה פסוקה היא "שכל הענינים הטעונים הכרעה בטרם יוכל תובע לזכות בתגמול על-פי החוק, נדונים ונחתכים ידי הרשות המוסמכת, חוץ מאשר ענין אחד בלבד, והוא 'קביעת דרגת הנכות'" ובג"צ 157/64, הנ"ל, בע' 448, בין האותיות ד ו-ה).
ועדת העררים נעתרה למערער בענין זה והמשיבה ערערה גם על החלטה זו; אלא שבמהלך הדיון בפנינו לא העלתה באת-כוח המשיבה את השאלה, והיא גם לא הוזכרה בעיקרי הטיעון שהוגשו לנו מטעמה, ולכן נראה שהיא זנחה את ערעורה בנקודה זו. התוצאה היא שערעורה של המשיבה מתקבל על-ידינו ואנו מחזירים לתקפה את החלטתה כי רק מחצית נכותו של המערער נגרמה על-ידי רדיפות הנאצים.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זהו ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957 (להלן החוק) שעניינו דחיית בקשת העורר להכיר בפגימה אורתופדית בגבו ובמחלת שחפת כקשורות לרדיפות.
לטענת העורר, סילביה הוכרה ע"י המשיבה לפי חוק הרדיפות בגין הארוע האלים שעברה שהנו זהה למקרה המתואר על ידו.
דיון פגימת הגב הממצאים הרפואיים: אישור מצה"ל משנת 1961 לפיו העורר סובל מעקמת מותנית.
סוף דבר, אנו דוחים את הערר על כל רכיביו.
...
מחלת השחפת על פי חוות הדעת של פרופ' שפיצר העורר "חלה בשחפת שנרפאה ללא טיפול תרופתי". אנו מקבלים דברי הרופא.
מבחינה רפואית אין חולק כי בבדיקות שביצע העורר בשנת 2011;CT כליות וCT חזה, נמצאו בריאותיו ממצאים המתאימים למחלת שחפת, אולם גם לגבי פגימה זו לא מצאנו קשר סיבתי עובדתי בין המחלה שפקדה את העורר בילדותו לבין אירועי השואה.
סוף דבר, אנו דוחים את הערר על כל רכיביו.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2011 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ו"ע 51951-10-10 לבקוביץ נ' משרד האוצר/הלישכה לשקום נכים תיק חצוני: ועדת עררים ת-א לפי חוק נכי רדיפות הנאצים בפני כב' השופטת בדימוס רחל גרינברג- יו"ר ד"ר נעמי אפטר- חברה עו"ד דן יערי- חבר העוררת שרה לבקוביץ המשיבה הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר/הלישכה לשקום נכים פסק דין
פסק דין זה יתייחס לערר הראשון שהוגש – ו"ע 51951-10-10 – על החלטת המשיבה להכיר בקשר סיבתי חלקי בלבד- בשיעור של מחצית- בין פגימת הגב ממנה סובלת העוררת לקורותיה בתקופת הרדיפות, ואילו העוררת טוענת, מהנימוקים שיפורטו להלן, כי היה על המשיבה לזקוף את מלוא הנכות על חשבון הנרדפות בשואה.
ב"כ העוררת מפנה לע"א 448/76 בלנרו נ' הרשות המוסמכת שם נקבע כי מחלה קונסטיטוציונאלית שפרצה לראשונה עקב רדיפות הנאצים, כאילו נגרמה כולה ע"י הרדיפות.
דא עקא, בעניינינו, העוררת סבלה עוד קודם לרדיפות מעקמת בעמוד השידרה והמחלה הוחרפה עקב הרדיפות.
לאור כל האמור לעיל, אנו מאשרים את החלטת המשיבה לקשור את פגימת הגב לרדיפות ב- 50% ואנו דוחים את הערר.
...
דיון לא מצאנו לנכון לבחון לגופן טענותיו של ב"כ העוררת כלפי המשיבה.
לאור כל האמור לעיל, אנו מאשרים את החלטת המשיבה לקשור את פגימת הגב לרדיפות ב- 50% ואנו דוחים את הערר.
יחד עם זאת נעיר בשלולי פסק הדין כי, לטעמנו, נוכח הנסיבות יוצאות הדופן של התנהלות המשיבה כמפורט לעיל, כי יש לחשב את הפרשי התגמולים המגיעים לעוררת לפי חוק הקצבאות (פיצוי בעד אחור בתשלום) תשמ"ד – 1986 לפי סעיף 3א ולא לפי סעיף 2 כפי שהצהירה באת כוח המשיבה בדיון בפנינו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו