אי לכך וחרף העובדה כי המשיב נעדר עבר פלילי, טענה העוררת כי אין מקום לשחררו בלא כל פקוח והשגחה, וכי באיזון בין מכלול השיקולים, "בכפוף לקיומה של חלופת מעצר ראויה והדוקה, זאת לצד מפקחים ראויים, אשר ייחקרו על ידי המבקשת, ניתן יהיה לשחררו ממעצרו בהרחקה בתנאי מעצר בית מלא בשלב זה ובמקביל להפנותו לשירות המבחן בכדי לקבל תסקיר בעיניינו וכן לבחון אפשרות להפנותו להיסתכלות פסיכיאטרית בכדי לעמוד באופן מעמיק על מצבו הנפשי דהיום". העוררת גם עתרה להפקדת ערבויות וכן להרחקת המשיב מן המתלוננת ואיסור יצירת קשר עימה או עם מי מעדי התביעה.
בתום הדיון קבעתי, כי על מנת לבחון "אפשרות של חלופה מוגדרת וספציפית" שתאפשר "גם פקוח על המשיב, בין פקוח אנושי וטכנולוגי, שיש בו להבטיח מטרות המעצר", יש מקום לדחות את המשך הדיון בערר לישיבה נוספת.
אשר על כן, מצאתי לקבל את הערר, ולהורות על ביטול החלטת בית המשפט קמא ועל החזרת התיק לפניו לצורך קיום דיון חוזר בעיניינו של המשיב, לאחר שיונח בפניו של בית המשפט קמא תסקיר מעצר.
...
צוין, כי לאחר שעיין בחומר ראיות, מצא בית המשפט קמא כי קיימת תשתית ראייתית המבססת לכאורה את האישום המיוחס למשיב.
קבעתי כי החלטתי זו תינתן ללא קשר לתסקיר, אך באותה נשימה ציינתי, כי יהיה ראוי שתסקיר כאמור יוגש לתיק בהקדם האפשרי וככל האפשר עד מועד הדיון.
דיון והכרעה
לאחר שנתתי דעתי להודעת הערר על צרופותיה, לטיעוני הצדדים ולאחר שעיינתי בתיק בית המשפט קמא ובחומר הראיות שבתיק העוררת שנמסר לעיוני, נחה דעתי כי דין הערר להתקבל באופן שהדיון יוחזר לבית המשפט קמא אשר יקיים דיון בבקשה, לאחר שיונח בפניו תסקיר מעצר שיבחן את מכלול נתוניו של המשיב ושל חלופות המעצר השונות, ויניח בפני בית המשפט את המלצותיו בעניין המשך מעצרו של המשיב או בתנאים לשחרורו ממעצר ככל שימצא לנכון להמליץ על כך.
כאמור, אין חולק בדבר קיומן של ראיות לכאורה לעניין העבירה המיוחסת למשיב.
