ומעצרו של העורר הוארך מעת לעת על ידי בית משפט זה. ביום 25.10.2018 הוחלט כי העורר יועבר למעצר בפקוח אלקטרוני, ובהמשך, ביום 21.7.2019 נקבע לעורר חלון היתאווררות למשך שעתיים מדי יום.
לצד דברים אלה, בית המשפט הורה על פתיחת "חלון היתאווררות" נוסף לעורר, בלווי מפקח, בשעות הבוקר.
לחלופין, מבקש העורר להורות על ביטול מעצרו בפקוח אלקטרוני ושחרורו לחלופה שאינה מחייבת פקוח אנושי צמוד.
הגם שלא נטען לפניי כי העורר הפר את תנאי המעצר בפקוח אלקטרוני, איני סבור, בהנתן לעמדת המדינה בדבר אפשרותם של המפקחים לצאת למקום המעצר גם בימים אלה, כי הכף נוטה להקלה נוספת בתנאים שהושתו על העורר, כמבוקש על ידו.
...
ברם, מקובלת עליי הפרשנות לתקנות שלפיה במקרים שבהם המפקחים שעליהם הוטלה חובת הפיקוח לא מתגוררים במקום הפיקוח או בקרבתו (ואין מפקחים אחרים שנמצאו מתאימים העונים על דרישה זו), אלה יהיו רשאים להגיע למקום הפיקוח, כאמור בתגובת המדינה, שלפיה יציאה לשם מטרה זו באה בגדרי אחד החריגים למגבלת היציאה למרחב ציבורי.
בהינתן המסקנה כי יציאה של מפקחים על מעצר בפיקוח אלקטרוני למקום הפיקוח אינה מפרה את הוראות תקנות שעת חירום (הגבלת פעילות), איני סבור כי השלכותיו של נגיף הקורונה מצדיקות את הסרת הפיקוח האנושי כמבוקש על ידי העורר.
סוף דבר, הערר נדחה.
