העותרת טענה, כי חרף החלטתה של ועדת הערר, מסרבת המשיבה לחתום על התשריט לצורך רישום החלקות על-פיו בלישכת רישום המקרקעין.
ראשית, תשריט עדכני הוגש לוועדה לאחר הגשת העתירה והדבר לא הביא לשינוי בעמדת הוועדה אשר הערימה קשיים נוספים ואף דרשה, כי בעלי החלקות יתייצבו בוועדה לשם חתימה על התשריטים, זאת למרות קיומו של פסק דין המאשר את החלוקה לפי אותה תוכנית מדידה; שנית, לאחר מתן החלטת ועדת הערר, היה על הוועדה להטביע את חותמתה על התשריט ולאשר רישום החלקות על פיו בלישכת רישום המקרקעין ואף על פי כן, הוועדה לא מילאה את חובתה, היתעלמה מהחלטת ועדת הערר למשת שנה, וכיום היא מבקשת לקבל לידיה תשריטים עדכניים.
...
כאמור, אני דוחה טענה זו. אנמק מסקנתי זו בקצרה:
ראשית, אני מקבל את טענת העותרת וטענת רמ"י כי טענה זו הועלתה לראשונה במעמד הדיון והיא לא נטענה מפורשות בתגובת הועדה או בפני ועדת הערר.
משאושר תשריט החלוקה לצרכי רישום על ידי ועדת הערר על הועדה המקומית לאשר את התכנית ולהטביע את חותמתה לצורך רישום פסק הדין בלשכת רישום המקרקעין, וכך אני מורה.
לפיכך, אני מקבל את העתירה ומורה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה לחתום על תשריט החלוקה שהוגשו לאישורה על ידי העותרת לצורך רישום פסק הדין והתשריט המצורף לו בלשכת רישום המקרקעין.
התנהלות זו מצביעה על כך, כי הועדה מנסה בכל דרך שלא לקיים את החלטת ועדת הערר, משיקולים בלתי ברורים לבית המשפט ועל כן אני סבור כי מדובר בהתנהלות פסולה, וזאת אני אומר בלשון המעטה.
