דיון
לאחר ששמעתי טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הערר להדחות, ואין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהורות על שיחרור המשיב לחלופת מעצר, אף כי אני חולקת על מספר מסקנות אליהם הגיע ביהמ"ש ושלא ניתן היה להגיע אליהם על סמך חומר החקירה ואפרט בהמשך.
לא ניתן לקבל את עמדת המדינה, לפיה כל אימת שערכאה גבוהה יותר מורה על עריכת תסקיר, לא ניתן להורות על שיחרור על אף תסקיר שלילי, שכן משמעות הדבר היא כי הערכאה הדיונית כבולה לשיקול דעתו של שירות המבחן, בנגוד להלכה הפסוקה לפיה "תסקיר המעצר הוא כלי עזר מקצועי בלבד ואינו כובל את שיקול דעתו של בית המשפט בבחינת "כזה ראה וקדש"" (בש"פ 3064/15 מאירוב נ' מדינת ישראל, עמ' 5 (פורסם בנבו) (12.5.15)).
תסקיר שירות המבחן קבע כי הדודה, גב' חדיג'ה אל עביד, שבביתה אמור המשיב לשהות לא הביעה את עמדתה ביחס לחלופה; כי מדובר על שהיית המשיב בחדר הסמוך לבית ולא בבית עצמו וכי קיים קושי בנוכחות קטינים בחלופה זו. בעקבות העלאת קשיים אלה, הגיעה גב' אל עביד לדיון בבית המשפט ביום 19.2.17, והעידה כי היא מוכנה לקבל את המשיב אל ביתה לצורך חלופת המעצר, כי הוא ישהה בחדר בתוך הבית ולא בחדר בחצר, וכי עמה בבית גרים בעלה וביתה בלבד, כאשר ככל הנראה המדובר בבת בוגרת.
לאור האמור, אני סבורה כי על אף חומרת העבירות המיוחסות למשיב, אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט, כי יש לשחררו לחלופת המעצר המוצעת.
...
דיון
לאחר ששמעתי טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הערר להידחות, ואין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר, אף כי אני חולקת על מספר מסקנות אליהם הגיע ביהמ"ש ושלא ניתן היה להגיע אליהם על סמך חומר החקירה ואפרט בהמשך.
לאור האמור, אני סבורה כי על אף חומרת העבירות המיוחסות למשיב, אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט, כי יש לשחררו לחלופת המעצר המוצעת.
על אף האמור, ועל מנת לצמצם את החשש, כי המשיב יפר את תנאי השחרור, מצאתי לנכון להעלות את סכום ההפקדה שנקבע על ידי בית המשפט לסכום של 40,000 ש"ח.
בכפוף להעלאת סכום ההפקדה, הערר נדחה.