מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר מדינה על שחרור ממעצר עד תום הליכים בעבירת רצח

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

לפניי ערר המדינה על שיחרור המשיב, שנאשם בעבירות סחר בנשק, למעצר בפקוח אלקטרוני במוסד "בית חם" ובתנאים.
בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה העוררת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו.
לבקשת העוררת עיכב בית המשפט את שיחרור המשיב עד ליום 16.10.2018 בשעה 13:00, ובדיון שהתקיים לפניי באותו יום הארכתי את המעצר עד להחלטה אחרת.
אכן, בית המשפט מחויב לשקול חלופת מעצר גם בעבירות חמורות, ובנסיבות מתאימות להורות על כך. כך למשל בעיניין דסוקי שוחרר נאשם בעבירת רצח ובעבירות נוספות לחלופת מעצר ב"בית חם" על אף המלצה שלילית של שירות המבחן.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הערר.
אולם נקודת המוצא שם הייתה עוצמת ראיות נמוכה, ואילו בענייננו לא מצא בית המשפט המחוזי חולשה בראיות.
ערר המדינה מתקבל אפוא.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

ערר זה, שעניינו מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים, אינו שיגרתי הן מבחינה דיונית, הן מבחינת התשתית הראייתית והן מבחינת היתנהלות רשויות התביעה במהלך החקירה.
דהיינו, הכלל הוא שלא ניתן להמתין עם הסתייגות מהחלטה על מעצר עד תום הליכים לשלב של דחיית בקשה לעיון חוזר.
ואומר זאת, גם על פי ההנחה כי העדות של העדה מעבירה את הרף הראייתי במקרה זה ממצב המאפשר שיחרור הנאשם אל מעבר לרף הנידרש להצדקת הגשת כתב אישום – שאלה אחרת היא האם אותו רף מחייב את מעצרו של הנאשם.
אך המדינה עצמה הורתה על שיחרורו.
ראיות אלו הנן עדותה החדשה של העדה במסגרתה היא העידה שזיהתה הן את העורר כאמור לעיל והן את נאור כשותפו לפשע, וכן מיזכר שערכה הפרקליטה לאחר שיחת טלפון עם המתלוננת שבה הפניתה את האחרונה אל המישטרה שכן היא ביקשה למסור פרטים הנוגעים לאדם הנוסף שהיה עם העורר בעת ביצוע הרצח.
יוצא אפוא כי דוקא הראיה החזקה בתיק – אשר גם לפי בא כוח המדינה היא עדות העד – לא הייתה מספקת, אף בנוסף לזיהוי של אנשי המישטרה להביא להגשת כתב אישום והמשך מעצרו של העורר באותו שלב.
...
מסקנה זו אינה פשוטה.
בדיקה זו מחייבת לשקול את התמונה הראייתית המלאה בהתאם לטענות הצדדים ואף בהתאם להחלטת בית משפט זה. הערר מתקבל כאמור לעיל.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

בהחלטה מיום 22.11.12 נידרש בית משפט זה (השופטת ברק-ארז) לשאלת כונת הקטילה – לעניין עבירת הרצח – שהוטלה בספק על ידי בא כוחו של העורר, וצוין כי בין אם מקימה התשתית הראייתית את יסודותיה של עבירת הרצח ובין אם את יסודותיה של עבירת הריגה, מעידה היא על מסוכנותו של העורר.
לשיטתו אין בחוק המעצרים הסמיכה מפורשת לעצור אדם ששוחרר ממעצר עד תום ההליכים, בתקופה שבין הכרעת הדין לגזר הדין, ובהיעדרה אין מעצרו של העורר חוקי.
הנושא עלה בפני זה מכבר בבש"פ 678/05 צרפתי נ' מדינת ישראל (2005), והוטעם אף שם כי "השיקולים באשר למעצר לאחר הרשעה ובטרם גזר דין הם ביסודם כשיקולים שקדמו לכך, אלא שלהרשעה תוספת משקל בעריכת האיזונים". התלבטתי באותו מקרה, בדומה לענייננו, כיון שהעורר היה משוחרר לחלופה עד להרשעה, לא עבר עבירות ולא נימלט, והוספתי (פסקה ט(3)), כי "תתכן טענה כי בית המשפט קמא יכול היה גם להחליט אחרת, אך גם כי יכול היה לגזור את דינו של העורר באותו יום..."; ועם זאת, נפסק כי הוסר בהרשעה הספק בקשר למסוכנות, ונשתנתה נקודת האיזון באשר להמלטות.
...
הכרעה לאחר העיון אין בידי להיעתר לערר.
אינני נעתר איפוא לערר.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע של עבירת רצח תוך כדי ביצוע עבירה אחרת, עבירה לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בגין ארוע שהתרחש בשנת 1986.
בפרק ההמלצה בתסקיר המשלים נכתב כי לאור הערכת הסיכון להישנות היתנהגות אלימה ולאור הערכת שירות המבחן את חלופת המעצר המוצעת, חזר שירות המבחן על המלצתו למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.
בפרק ההמלצה נקבע על ידי שירות המבחן כדלקמן: "אשר על כן, לצד עמדות הערבים אשר נבחנו בעבר ואף כיום בשנית, לצד ההתגייסות מצידם לעמוד בהחלטת בית המשפט ולהציע פקוח כוללני ורצוף, אנו מעריכים כי הן עקב דפוסי חשיבה והתנהגות לקויים ומכשילים מופנמים על פיהם הנ"ל פעל שנים רבות והן עקב הסתרתו מבני משפחתו המוצעים כמפקחים, מדובר בחלופת מעצר אשר לא תוכל לצמצם את רמת הסיכון הנשקפת. אשר על כן, אין אנו ממליצים על שיחרורו ממעצר". בדיון שהתקיים ביום 3.8.22 טענה המבקשת כי שירות המבחן קיים את ההוראה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בבש"פ 3671/22 וכי אין מקום לסטות מהמלצתו.
אשר לטענת המבקשת כי "לא ראינו מקרה של תיק רצח שבו יש שיחרור למרות 3 המלצות שליליות של שירות המבחן", הרי שדי להפנות להחלטות בעיניינו של זאבי: להחלטת בית משפט זה מיום 19.6.22 ולהחלטת בית המשפט העליון בערר המדינה מיום 4.7.22.
...
נקבע בהחלטה כי אין מנוס מציווי על הגשת תסקיר משלים, בו יושלמו העניינים האמורים.
על החלטה זו הוגש ערר (בש"פ 4476/22) ובהחלטה מיום 4.7.22 נדחה הערר בכפוף להתערבות בערבויות שנקבעו.
לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת כי מנהלת האזוק האלקטרוני תבחן את האפשרות של מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני בדירה בקומה 4 של הבניין ברחוב תדהר 8/16 בשכונת מעלות דפנה בירושלים.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 4400/14 לפני: כבוד השופט נ' הנדל העורר: אנטון ויטקין קלימנקו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו במ"ת 27371-04-14 שניתנה ביום 21.5.2014 על ידי כבוד השופט ד"ר ע' מודריק תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשע"ד (6.7.2014) בשם העורר: עו"ד רונה שוורץ בשם המשיב: עו"ד דפנה שמול ][]החלטה
מונח לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו במ"ת 27371-04-14, במסגרתה נעצר העורר עד לתום ההליכים נגדו בתיק העקרי, בו הוא מואשם בבצוע עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
לפיכך טוענת הסנגורית שלא נשקפת סכנה נוספת באם ישוחרר לחלופת מעצר.
...
אין בידי לקבל טענה זו. חוות הדעת והטענות בדבר מצבו הנפשי דווקא מהווים חיזוק נוסף להחלטת בית המשפט המחוזי, כפי שציינה באת כוח המדינה.
בחינה קונקרטית של המקרה מחזקת את המסקנה כי על העורר להישאר במעצר.
הערר נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו