ערר טעון אישור יו"ר ועדת הערר המחוזית

כך, חבר הכנסת הרב יצחק פינדרוס, שכיהן בין היתר כחבר ועדת המשנה לתיכנון ובניה, שהעיד בפנינו ביום השבעתו לכנסת מאחר שלטעמו היה חשוב שיישמע, היטיב לתאר את הדברים מדם ליבו, באופן הבא: [26: נספח 4 לתצהירו של עו"ד מלכה; פרוטוקול עמ' 131, שורה 13.

גם לטענות לפיהן יו"ר ועדת הערר המחוזית, יו"ר ועדת התיכנון ובניה ומהנדס העיר לא היו מרוצים מתפקודה של התובעת, לא היה תימוכין וממילא הנתבעת לא הביאה את אותם גורמים להעיד בפנינו.

כפי שקבענו לעיל, הפגיעה במעמדה ובמהות תפקידה של התובעת לא הייתה מחויבת מהליך רה-האירגון בו נקטה הנתבעת, ובין אם הדבר נעשה במסגרת רה-ארגון ובין אם לאו, הדבר נעשה באופן שרירותי, ללא הסכמת ארגון העובדים, מבלי שניתנה לתובעת זכות טיעון ובחוסר תום לב. גם אם הפגיעה בתובעת הייתה חלק משינוי אירגוני, אין בכך כדי להכשיר את המהלך, שכן בכל מקרה, הוא לא תואם עימה, היא לא קיבלה היזדמנות לשכנע את היועמ"ש להמנע מלפגוע בה או למצער לצמצם את הגזרה, לתקן את הטעון תיקון, להתאים עצמה לדרישות ולציפיות היועמ"ש. משכך, טענת הנתבעת "לפררוגטיבה ניהולית" אינה יכולה כבמילת קסם, לטהר את הפגם שנפל בהתנהלות הערייה בעיניינה של התובעת.

...

משכך, ובהעדר ראשית ראיה להוכחת טענת אפליה, ומצאנו לדחות את טענות התובעת מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

סוף דבר נוכח כלל הטעמים המפורטים לעיל – התביעה מתקבלת בחלקה, כדלקמן: על העירייה לחדול לאלתר ממידורה של התובעת מפעילות אגף הייעוץ המשפטי בתחום התכנון והבניה.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה, סך של 150,000 ₪ (קרן) בגין העסקה פוגענית והתעמרות בעבודה.

אישור יו"ר ההוצל"פ למכירה הנכס ניתן ביום 30.1.2010.

התובעים הגישו ערר על ההחלטה לועדת הערר המחוזית והצליחו לשכנע להכשיר את המפלס שמעל המרתף עפ"י היתר הבניה המקורי.

פרטי הרשלנות כלפי הנתבע, כפי שעולה מכתב התביעה המתוקן ומופיע בצורה זו או אחרת בסיכומי התובעים, מתייחסים התובעים לאופן ייצוגם בעת המו"מ ובעת הרכישה עצמה ומייחסים לנתבע רשלנות בשל העידר בדיקה או אי בדיקה ראויה של כל היבטי העסקה בכל הרשויות הרלוואנטיות בדבר הזכויות בבית ומצבו התיכנוני; אי ברור המידע התיכנוני השלם והנכון בקשר לבית, בדבר קיומו של היתר בניה והפרתו; אי בדיקת חווה"ד השמאיות או אי מתן מלוא המשמעות המתבקשת מחווה"ד; אי מסירת מלוא המידע הנידרש לתובעים בכל הקשור עם היתר הבניה והפרתו בפרט בכך שלא מסר לתובעים כי הבית ניבנה תוך חריגה ובסטייה ניכרת מהיתר הבניה וכן היות השטחים העקריים עולה בהרבה על המותר בהיתר הבניה; לכך שלא מסר לתובעים שהמפלס שמעל קומת המרתף אינו קומה עיקרית כי אם מרתף האסור למגורים; לכך שלא מסר כי המפלס שמעל קומת המרתף מהוה חלק מהמרתף שלא אמור לשמש כמגורים ולא אמור להיות אטום אלא סגור בפריקסטים לצורך מיסתור כביסה; שלא מסר לתובעים מידע אודות ההליך הפלילי שהתנהל בקשר עם הבניה הלא חוקית ועל צו ההריסה שניתן בעקבותיו; שלא בדק את תיק הבית בערייה או בועדה המקומית ולא מסר לתובעים מימצאי בדיקתו; שלא עמד על הבהרת הסכם המכר כך שישקף הדברים לאשורם; שלא שכר אנשי מיקצוע לבדיקת המצב התיכנוני של הבית, עמידתו בתנאי ההיתר והחריגות והסטיות ממנו לרבות בחינת תיק הבניין ואף לא הציע או המליץ לתובעים לעשות כן; שלא הבהיר לתובעים שבמצבו התיכנוני של הבית לא ניתן לקבל היתר בניה או לבצע בו שינויים כלשהם הטעונים היתר; ושלא מסר לתובעים מה הסיכונים הקיימים בעיסקה והעובדות הנדרשות לבדיקה ובחינה.

...

סוף דבר התובענה מתקבלת בחלקה.

הנתבע ישלם לתובעים 70% מהסך של 205,886 ₪ דהיינו 144,120 ₪ כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית חוקית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

עוד ישלם הנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪.

כעולה מהעתירה הנוכחית ומהבקשה שבפני, בפועל ,יפה נוף, במקום להביא את הבקשה להיתר בנייה בפני הוועדה המקומית, הביאה את הבקשה בפני המשיבה 2 - רשות הרשוי בחיפה (להלן-"רשות הרשוי") בהרכבה המצומצם הכולל את יו"ר הוועדה המקומית ומהנדס הוועדה המקומית,והללו נתנו היתר בניה להקמת הגשרים ביום 27.8.18.

בהחלטתה בחנה ועדת הערר את סמכויות רשות הרשוי, ובהסתמך בין היתר על ע"א 1216/98 אבוטבול נ' ועדת ערר מחוז מרכז פ"ד נה (5) 114, 137-138, קבעה ועדת הערר, כי הסמכות המוקנית לרשות הרשוי לאישור היתר בניה היא סמכות מצומצמת, המתאימה למקרים בהם כל שנידרש הוא בדיקה טכנית של התאמת היתר הבניה המבוקש להוראות התוכנית, וכי רשות הרשוי אינה רשאית לשקול שיקולים תיכנוניים, וזאת בשונה מהוועדה המקומית המוסמכת להפעיל שיקול דעת נרחב שאינו מצטמצם לשיקולים תיכנוניים בלבד.

(ראה דברי ב"כ יפה נוף עמ' 5 לפר' שורה 8 ) ויובהר כי בשלב זה , ובשים לב לסימן השאלה המשפטי המהותי הקיים ביחס לתוקפו של היתר הבנייה שניתן על ידי ועדת הערר, אין החלטתי זו מהוה היתר בנייה לבצוע עבודות בנייה על ידי יפה נוף, והצו הארעי לא יחול אך ורק על עבודות אשר יפה נוף תוכל לבסס לגביהן את טענתה שהועלתה בפני בדיון, לפיה מדובר בעבודות שאינן טעונות היתר בהתאם להוראות סעיף 261 לחוק התיכנון והבנייה.

...

לפיכך ולאור כל האמור לעיל , אני מורה על צמצום הצו הארעי שניתן על ידי ביום 6.11.2018 , בכך שהצו לא יחול על עבודות ביסוס המבוצעות על ידי יפה נוף מתחת לפני הקרקע בתחומי נחל הקישון.

(ראה דברי ב"כ יפה נוף עמ' 5 לפר' שורה 8 ) ויובהר כי בשלב זה , ובשים לב לסימן השאלה המשפטי המהותי הקיים ביחס לתוקפו של היתר הבנייה שניתן על ידי ועדת הערר, אין החלטתי זו מהווה היתר בנייה לביצוע עבודות בנייה על ידי יפה נוף, והצו הארעי לא יחול אך ורק על עבודות אשר יפה נוף תוכל לבסס לגביהן את טענתה שהועלתה בפני בדיון, לפיה מדובר בעבודות שאינן טעונות היתר בהתאם להוראות סעיף 261 לחוק התכנון והבנייה.

במקביל לאמור אני מורה לועדה המקומית להתכנס לדיון בבקשה להיתר לא יאוחר מיום 31.12.2018 , וזאת בשים לב לכך שישיבת מועצת העירייה תתכנס לישיבה בה יבחרו נציגי העירייה בועדה המקומית כבר ביום 4.12.2018 , ובשים לב לכך שעל פי הוראות סעיף 44ד לחוק התכנון והבנייה , הליך בדיקת ניגוד העניינים אמור להסתיים לכל היותר בתוך 21 יום ממועד בחירת המועמד לכהונה בועדה המקומית, וב"כ הועדה המקומית תגיש הודעת עדכון עד ליום 15.1.2019 .

בשולי הדברים ציינה ועדת הערר כי בצד טענתו הלאקונית של העותר לפיה סכויי הערר טובים מצויה החלטת הוועדה המקומית המפורטת והמנומקת שהתייחסה למכלול הטענות שהועלו "מבלי שבערר עצמו הועלו כשלים מובהקים בהכרעות השונות שהתקבלו" ולאחר שיו"ר הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה קבע כי התכנית אינה טעונה אישור השר.

...

ביהמ"ש (כב' השופטת גרינברג) לא נעתר לבקשה למתן צו ארעי תוך שקבע (בין השאר) "הבקשה על החלטה מיום 2.9.21 הוגשה בשיהוי, חרף תקופת החגים". ביום 27.10.2021 התקיים דיון בבקשה לצו מניעה זמני.

הועדה המקומית טוענת כי מאחר והתכנית כבר תקפה, היא במעמד של חיקוק, ועל כן יש לדחות את העתירה על הסף מחמת מעשה עשוי.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי טענות הצדדים דעתי היא כי יש לדחות את העתירה מחמת מעשה עשוי ולגופה.

לאור האמור אני דוחה את העתירה.

העותרת מבקשת לקבוע, כי ההחלטות שניתנו על ידי ועדת המשנה והועדה המחוזית (להלן: "ההחלטות") בטלות, או מבוטלות ולהורות לועדות הנ"ל לאשר את התכנית להפקדה ולחילופין - לקבוע כי החלטת יו"ר הועדה בטלה או מבוטלת ולהורות לו להתיר לעותרת להגיש ערר על ההחלטות.

התכנית הופקדה, לא הוגשו לה התנגדויות ולאחר עבור המועד להתנגדויות הוחלט שהתכנית טעונה אישור השר [על פי סעיף 109(א) לחוק].

...

מוסיף בית המשפט בעניין עין כרם ומצטט דברים שנאמרו על ידי כב' השו' א' לוי בע"א 6365/00 בר אור נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניייה, מחוז צפון  (26.03.2002) (להלן: "עניין בר אור") אשר קבע, כי "נדרש שהעניין יהיה חשוב עד כדי הצדקה לערב את המועצה אם בשל היותו בעל השלכה רחבה, אם בשל אופיו העקרוני, אם בשל היותו מלווה ברגישות ציבורית מיוחדת ואם בשל היותו נתון למחלוקת ציבורית קשה. רק לאחר שיצטבר ניסיון בהחלטות בעניין זה הן של יושבי-ראש הוועדות המחוזיות הן של בתי-המשפט לעניינים מינהליים אשר בפניהם מבוקרות החלטות אלה, תתבהר גם התמונה הכללית, ויהיה ניתן להתוות את השיקולים המרכזיים הנדרשים לעניין ביתר קלות. מובן שעל יושב-ראש הוועדה המחוזית מוטל הנטל להתכבד ולנמק את שיקוליו להיעתר לבקשה שבפניו או לדחותה". גם לאחר "שהצטבר ניסיון" נותרה הלכה זו על מכונה, כפי שעולה מפסקי דין רבים וביניהם: עע"מ 5839/06 ‏אלפרד בראון נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז המרכז, (25.9.2008); עע"מ 5239/09 אדם טבע ודין-אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז מרכז, (16.9.2009); עע"מ 2109/12 זאהי אגבריה נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה, (21.11.2013); עע"מ 5937/14 ‏אניאט ו נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה חיפה, פסקה 22 (19.7.2015)).עע"מ 5232/18 חברת אנרג'קס אנרגיות מתחדשות בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז צפון (23.2.2020).

לפיכך, אני דוחה את העתירה על החלטת יו"ר הוועדה.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה, על כל חלקיה.