סיכומם של דברים, לנוכח כל הטעמים המפורטים לעיל, לא שוכנעתי כי נסיבותיו של העורר מצדיקות, לעת הזו, לשנות מהחלטתו של בית המשפט קמא אשר הורה על מעצרו עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח, ודחה את בקשותיו לעיון חוזר בהחלטה זו.
יחד עם זאת, ברוח הוראותיו של חוק הנוער בעיניין הארכת מעצר של קטינים, אין באמור לעיל כדי למנוע מהעורר לשוב ולפנות לבית המשפט קמא בבקשה נוספת לעיון חוזר בתנאי המעצר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, וזאת לאחר תום פרשת התביעה בתיק העקרי.
...
כאשר בקשה מסוג זה מוגשת לבית המשפט, ובנימוקי הבקשה מפורטת התשתית הראייתית הלכאורית, על הבקשה להבחין באופן ברור בין הראיות העומדות לחובתו של כל אחד מהנאשמים (המשיבים בהליך המעצר), על מנת שלא להטעות את בית המשפט באשר לחוזקה של תשתית ראייתית זו.
בהקשר זה, מקובלת עליי טענת בא-כוח העורר, לפיה לא היה מקום לכרוך את עניינם של העורר ומוחמד יחדיו בבקשה למעצר עד תום ההליכים.
איני מקבל את טענת בא-כוח העורר לפיה בית המשפט קמא לא שקל כדבעי את עובדת היותו של העורר קטין בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו במסגרת ההחלטה על מעצרו.
סיכומם של דברים, לנוכח כל הטעמים המפורטים לעיל, לא שוכנעתי כי נסיבותיו של העורר מצדיקות, לעת הזו, לשנות מהחלטתו של בית המשפט קמא אשר הורה על מעצרו עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח, ודחה את בקשותיו לעיון חוזר בהחלטה זו.
יחד עם זאת, ברוח הוראותיו של חוק הנוער בעניין הארכת מעצר של קטינים, אין באמור לעיל כדי למנוע מהעורר לשוב ולפנות לבית המשפט קמא בבקשה נוספת לעיון חוזר בתנאי המעצר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, וזאת לאחר תום פרשת התביעה בתיק העיקרי.
סוף דבר, אני מורה על דחיית הערר ועל קבלת הבקשה להארכת מעצרו של העורר ב-45 ימים מיום 8.10.2019 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 24276-01-19 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.
