ערר המדינה על שחרור משיב ממעצר בעבירת החזקת סמים

האישום הטענות וההחלטה לפני ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת ש. חביב) מיום 29/11/2016 בה הורה על שיחרורו של המשיב לחלופת מעצר בתנאי "מעצר אדם" ובתנאים נוספים.

אכן, קיימת אפשרות שהפסיקה תיקבע כי קיימת חובה להודיע מהו הבסיס החוקי לחיפוש, לפחות ברמת ההצהרה כי "יש צו חפוש" או "אין צו שפוטי אבל יש חשד סביר כי מתבצעת עבירה של החזקת סמים כעת". אולם, מעבר לכך שהדבר לכאורה נעשה במקרה דנן, כפי שהצביע התובע, דרישה כזו אינה עולה מלשון החוק, בנגוד לדיני המעצרים שם קיימת חובה כזו.

...

סיכום לעניין הקבילות סיכומו של דבר, הכלל בפסיקה הוא ששאלות של פסלות ראיות לא נדונות בשלב המעצר, אלא בתיק העיקרי, אלא אם כן הנסיבות מלמדות בעליל כי ראיה מסוימת צפויה להיפסל במשפט.

התוצאה היא אפוא כי, לצורך שלב זה של ההליך, יש לראות את תוצאות החיפוש כראיות קבילות.

לפיכך, אין לסגור הדלת סופית לפני אפשרות זו. הערר מתקבל.

בית המשפט המחוזי בירושלים עמ"ת 35175-08-16 מדינת ישראל נ' בן ישי(עציר) תיק חצוני: 272919/2016 בפני כבוד השופטת ענת זינגר העוררת מדינת ישראל המשיב רחמים חי בן ישי (עציר) העוררת באמצעות עו"ד ב' ביטון המשיב באמצעות עו"ד ד' הלוי החלטה

במסגרת אותה החלטה, הורה בית משפט קמא על שיחרור המשיב ממעצר, בכפוף לכך שישהה במעצר בית מלא בבית הוריו, יופקד עירבון כספי בסך 15,000 ₪, המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך 15,000 ₪ וכל אחד מהוריו, יחתום על ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪.

ברקע החלטה זו העובדות הבאות: נגד המשיב הוגש כתב אישום ביום 1.7.16 - בו יוחסו לו 4 עבירות של סחר בסמים, עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וכן עבירה של נהיגה בשיכרות.

...

לאחר הדיונים שנשמעו היום באריכות (ראה פרוטוקול הדיון) ולאחר עיון בפסיקה שהוגשה - אני סבורה שיש ממש בטענת ב"כ המשיב כי אין מקום שבית משפט זה, יקיים את אותו דיון, אשר היה צריך לקיים בבית משפט השלום לו הועלתה הבקשה.

אני מוצאת להעיר כי איני מקבלת את הטענה המועלית בהודעת הערר - כאילו שגה בית משפט קמא כאשר לא הקדים את ההקראה, למתן ההחלטה על השחרור מכוח סעיף 60.

מאחר ובית משפט קמא עדיין לא קיים דיון זה - אני סבורה כי מוטב שערכאת הערעור, לא תתייחס עדיין לנושאים האמורים.

בית המשפט המחוזי בחיפה עמ"ת 24945-02-22 מדינת ישראל נ' כיאל(עציר) 15 פברואר 2022 לפני כבוד השופט אינאס סלאמה העוררת מדינת ישראל המשיב מוחמד כיאל (עציר) <#2#> נוכחים: ב"כ העוררת: עו"ד אדם סרי ב"כ המשיב: עו"ד בולוס המשיב: בהוועדות חזותית (vc) החלטה

לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה בתיק מ"ת 41992-12-21 מיום 10.2.22 בגדרה הורה בית המשפט קמא על שיחרור המשיב ממעצר לחלופה של מעצר בית מלא בבית אביו בכפר יאסיף בפקוח מפקחים, הפקדת ערובה כספית, חתימה על ערבות עצמית והתחייבות צד ג' של המפקחים וכן צו עיכוב יציאה מן הארץ.

עסקינן במשיב אשר עומד לדין בבית המשפט קמא בגין עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן.

בהחלטתו מיום 4.1.22 קבע בית המשפט קמא, לאחר שסקר את טענות הצדדים ובחן את חומר הראיות, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת הנטען בכתב האישום, "הגם שטענות ב"כ המשיב אינן משוללות יסוד ויש בהן כדי להחליש במידת מה את התשתית הראייתית הלכאורית, אך מקומן להתברר בהליך העקרי". על אף קיומה של עילת מעצר סטאטוטורית וחרף הכלל כי בררת המחדל בעבירות סמים היא מעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים, ובשים לב לחולשה המסוימת שמצא בית המשפט קמא בתשתית הראייתית, החליט בית המשפט קמא על הגשת תסקיר מעצר בעיניינו של המשיב.

...

בהחלטתו מיום 4.1.22 קבע בית המשפט קמא, לאחר שסקר את טענות הצדדים ובחן את חומר הראיות, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת הנטען בכתב האישום, "הגם שטענות ב"כ המשיב אינן משוללות יסוד ויש בהן כדי להחליש במידת מה את התשתית הראייתית הלכאורית, אך מקומן להתברר בהליך העיקרי". על אף קיומה של עילת מעצר סטטוטורית וחרף הכלל כי ברירת המחדל בעבירות סמים היא מעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים, ובשים לב לחולשה המסוימת שמצא בית המשפט קמא בתשתית הראייתית, החליט בית המשפט קמא על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

בשים לב לכך, מצא בית המשפט קמא לנכון לבחון את שאלת החלופה ובעניין זה הורה על הגשת תסקיר של שרות המבחן.

בענייננו, בית המשפט קמא לא שוכנע כי המסקנה אליה הגיע שרות המבחן אכן מתבקשת, ואף קבע כי שירות המבחן נתן משקל יתר לאי לקיחת אחריות מצדו של המשיב.

לציין, כי איני רואה בקרבה היחסית שבין כפר יאסיף לבין מקום מגוריו של המשיב, בכפר ג'דיידה-מכ'ר, משום קרבה שיש בה כדי ל"הקשות" על המסוכנות, כלשונו של ב"כ העוררת בטיעוניו לפניי היום, שכן כפי שבית המשפט קמא קבע, אף אני סבור כי הרחקתו של המשיב לבית אביו יש בה כדי להרחיקו ממקום ביצוע העבירה ומהקשרים השוליים שייתכן ויש לו במקום מגוריו.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד עמ"י 57860-01-18 מדינת ישראל נ' אל פקיר(עציר) 25 ינואר 2018 לפני כבוד השופטת נאוה בכור העוררת מדינת ישראל המשיב מאמון אל פקיר (עציר) ת.ז. 305099657 <#2#> נוכחים: ב"כ העוררת עו"ד פקד דורון לייבוביץ' ועו"ד רפ"ק צורי ב"כ המשיב עו"ד אלפסי המשיב הובא על ידי שב"ס פרוטוקול

בהודעת הערר קובלת העוררת על שיחרורו של המשיב שנעצר בגין עבירות שוד, החזקת סם שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר כאשר לא נתנה ליחידה החוקרת שהות להשלים את פעולות החקירה המלווה על ידי פרקליט מלווה – תוך הותרת המשיב במעצר נוכח מסוכנותו הנלמדת ממעשיו, לאחר שלא נרתע מהחוק ועילות המעצר בעיניינו מתעצמות נוכח עברו המכביד כשלחובתו הרשעות קודמות בגין עבירות אלימות וסמים שבגינן אף ריצה מאסרים ממושכים.

...

נדרשתי לטיעוני הצדדים, להחלטת ביהמ"ש קמא ולמסמכים הרלוונטיים לרבות במ/1 (שהוצג בביהמ"ש קמא ביום 24.1.18), במ/1 שהוצג לעיוני היום כמו גם הר"פ לחובת המשיב, ובמ/1 שהוצג ביום 15.1.18, ופרוטוקול הארכת המעצר מיום 22.1.18 – והגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל בחלקו.

סוף דבר - אני סבורה כי נקודת האיזון בין האינטרסים המתנגשים כנ"ל מחייבת את הותרת המשיב במעצר, ומסוכנותו אינה מצדיקה את שחרורו בשלב זה לחלופה ובתנאים שנקבעו.

לפיכך, מתקבל הערר, החלטת ביהמ"ש קמא מבוטלת ועם זאת, אין מקום להיעתר לבקשה להארכת מעצרו של המשיב בשישה ימים במלואה – ועל כן מוארך מעצרו של המשיב עד ליום 28.1.18 שעה 14:00.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני: כב' שופט עמית כהן תאריך: 29 דצמבר 2023 עמ"ת 58460-12-23 העוררת: מדינת ישראל ע"י עו"ד פנחס סוויסה המשיבה: בן יתח (עציר) ע"י עו"ד אייל לביא החלטה

על המשיב הוטלו עונשי מאסר בפועל, לרבות מאסר בפועל לתקופה של 6 שנים, אשר הוטל עליו בשנת 2011, בשל עבירות נשק, פציעה כשעבריין מזויין, פציעה, פציעה או חבלה זדונית שלא כדין ועבירה נוספת של פציעה כשעבריין מזויין; לאחר שיחרורו הורשע העורר בשנת 2019 בעבירה של איומים והוטל עליו מאסר מותנה ובשנת 2021 בעבירת החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית, והוטל עליו מאסר מותנה.

המלצה, לאור היתרשמות שירות המבחן מהמשיב, ממאפייניו וגורמי הסיכון מחד, ומאידך מהתהליך החיובי שעובר בשנים האחרונות ומהמוטיבציה הפנימית הגבוהה לשינוי אורחותיו, ולאור הערכת שירות המבחן כי החלופה שנבחנה מתאימה לתת מענה לסיכון המתואר, המליץ שירות המבחן על שיחרורו של המשיב למעצר בית, בעיר אילת, במלון הדירות, בפקוח המפקחים שהוצעו.

...

לכן, אני סבור שכדי שניתן יהיה לשחרר את המשיב ממעצר בבית הכלא, יש לעבות את הפיקוח עליו באמצעות פיקוח אלקטרוני, בנוסף למפקחים ויתר התנאים שקבע בית משפט השלום.

נוכח האמור, רק בשל הנסיבות המיוחדות והחריגות של המשיב, אשר עקב המצב הביטחוני פונה מביתו, דבר שככל הנראה גדע את ההליך הטיפולי אותו הוא עבר, ובתקווה שהמשיב יצליח לחדש את מאמציו לשיקום ולחדש את ההליך הטיפולי בפיקוח שירות המבחן, אני מורה כי המשיב יועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני.

בשלב זה ועד להחלטה על העברה למעצר בפיקוח אלקטרוני, אני מורה על מעצרו של העורר עד להחלטה אחרת.