בבית המשפט העליון
בש"פ 5709/23
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
העוררת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
עדאל אלסאנע
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט נ' אבו טהה) מיום 24.7.2023 בתיק מ"ת 3792-04-23
תאריך הישיבה:
י"ב באב התשפ"ג (30.7.2023)
בשם העוררת:
עו"ד נעה ברחד; עו"ד שאול אשחר
בשם המשיב:
עו"ד אורי בן נתן; עו"ד נדב ג'יאן; עו"ד שיר שם טוב
][]החלטה
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט נ' אבו טהה) מיום 24.7.2023 בתיק מ"ת 3792-04-23, בה הורה על שיחרור המשיב בתנאי ערובה הכוללים "מעצר בית", הפקדה כספית, חתימה על ערבות עצמית וערבות צד ג'.
על כן, על רקע המתואר לעיל, ולאחר שבחן את מכלול השיקולים הרלוואנטיים, הורה בית המשפט על שיחרורו של המשיב בתנאי הערובה הבאים: שהייה במעצר בית מלא בכתובת מגוריו תחת פיקוחם של שלושת אחיו לסירוגין; הפקדה כספית בסך 100,000 ש"ח; חתימת ערבות עצמית וצד ג', כל אחת על סך של 150,000 ש"ח; איסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים בפרשה, הן במישרין והן בעקיפין; איסור הצעת שירותי שמירה בהעדר רישיון כדין; צו עיכוב יציאה מן הארץ; והפקדת דרכון במזכירות בית המשפט.
...
נוכח כל האמור טענה העוררת כי יש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
ממכלול הראיות שפורטו לעיל עולה אפוא כי קיימות ראיות לכאורה למכביר בהודעותיהם של מספר לא קטן של קבלנים, לכך ששירותי השמירה שהעניק המשיב באמצעות החברות שבבעלותו נכפו עליהם מתוך חשש לגורלם.
סיכומו של דבר, העוררת עברה את הרף הדרוש להוכיח בשלב זה את קיומן של ראיות לכאורה לביסוס האשמות המיוחסות למשיב, שכן יש בראיות פוטנציאל ראייתי להרשעתו (וראו לאחרונה: בש"פ 5830/23 סיאני נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (4.8.2023); בש"פ 2006/23 סוקפה נ' מדינת ישראל, פסקה 20 (1.5.2023); בש"פ 1908/23 בן משה נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (3.4.2023); בש"פ 8769/23 מסראווה נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (22.1.2023)).
התוצאה היא אפוא, כי הערר מתקבל והמשיב יישאר לעת הזאת במעצר.