מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר המדינה על מעצר בפיקוח אלקטרוני בעבירות אלימות

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 21.1.2016 להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו במתכונת של פקוח אלקטרוני (מ"ת 10970-12-15, השופט ב' שגיא).
במישור המשפטי, מצביעה המדינה על ההוראה הקבועה בסעיף 22ב לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) לפיה החלטה על מעצר במתכונת של פקוח אלקטרוני ביחס לעבירת אלימות חמורה תנתן תוך ציון של "טעמים מיוחדים" התומכים בה, ואין לומר שאלה נימצאו במקרה דנן.
...
בסיכומו של דבר, אני סבורה כי צודקת המדינה בכך שהמסוכנות המיוחסת למשיב היא גבוהה – לא רק לנוכח האמור בכתב האישום אלא גם בהתחשב באמור בתסקיר המעצר.
אשר על כן, הערר מתקבל.
בהתאם לכך, אני מורה על מעצרו של המשיב בבית המעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

נטען כי העבירות שבהן מואשם המשיב לא מקימות עילת מעצר סטאטוטורית, וכי החזקתו במעצר מאחורי סורג ובריח תיפגע בעקרון השויון בין נאשמים, בין היתר משום שנאשם אחר בפרשה, מרדכי אטיאס, שלו מיוחסת עבירת סחיטה באיומים, אינו מצוי עוד במעצר מאחורי סורג ובריח (וראו החלטת בית משפט זה שדחתה את ערר המדינה על מעצרו בפקוח אלקטרוני: בש"פ 5777/18 מדינת ישראל נ' אטיאס (6.8.2018)).
בעניינינו, אף שאין חולק שהיקף פעילותו של האירגון – לפי המיוחס – משמעותי ביותר, למשיב לא מיוחסות עבירות אלימות (בנגוד לעניינו של אטיאס, שהמדינה לא עתרה לדיון מחודש בשאלת מעצרו לאחר הוספת עבירת סחיטה באיומים לאישומים המיוחסים לו), ואף אין מדובר במקרה של נאשם שהפר את המיגבלות שהוטלו עליו בהליך שפוטי (השוו: בש"פ 2797/04 מדינת ישראל נ' קעדאן (28.3.2004); בש"פ 8611/09 סטבינסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (5.11.2009)).
...
במסקנה זו לא ראיתי להתערב, בין היתר בהינתן מעצרו של אחיו של המשיב – יניב – שעמד בראש הארגון, וכעולה מכתב האישום היה "הרוח החיה" בארגון והמוציא והמביא בכל החלטה חשובה הנוגעת לפעילותו.
בצד האמור אני סבור כי חשש זה מצדיק החמרה נוספת של התנאים שהוצבו בהחלטה קמא להשמתו של המשיב במעצר בפיקוח אלקטרוני כך שייאסר עליו להשתמש בכל מכשיר שיש ממנו אפשרות לגישה למרשתת וכן כל שימוש בטלפון קווי.
בכפוף לאמור בפסקה 11, הערר נדחה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 20.4.2021, בעקבות ערר המדינה, הוריתי על עיכוב שיחרור המשיב למעצר בפקוח אלקטרוני עד להחלטה אחרת.
למשיב מיוחסות עבירות אלימות חמורות, אשר ביצוען לא היה ספונטאני או מזדמן – הדברים בוצעו על רקע סיכסוך קודם ולאחר תיכנון מוקפד, באופן המלמד על המסוכנות הנשקפת מהמשיב (ראו והשוו, למשל: 2420/21 אבו סביח נ' מדינת ישראל (19.4.2021)).
באשר למפקחים המוצעים, כידוע, בטרם יורה בית המשפט על מעצרו של עצור בפקוח אלקטרוני, עליו להשתכנע כי ניתן לתת אמון במפקחים וכי הם מהוים גורם סמכות עבור העצור (ראו למשל: בש"פ 1939/18 מדינת ישראל נ' פלוני (13.3.2018)).
...
שירות המבחן התרשם כי המפקחים המוצעים "אינם ערים לסיכון האפשרי במצבו ולכן לא יוכלו לפקח עליו באופן יעיל שיפחית סיכון זה". סוף דבר, הערר מתקבל.
אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט מצא להיתחשב בחלוף הזמן המשמעותי מאז מועד ביצוע העבירות, ומשכו הצפוי של המשפט, על מעצרו של המבקש בתנאי פקוח אלקטרוני ואנושי ובכפוף לערבויות.
אפנה בהקשר זה לדבריו של השופט צ' זילברטל בהחלטתו לקבל את ערר המדינה על העברתו למעצר בפקוח אלקטרוני, אשר נכתבו לאחר ניתוח יסודי של מעורבות נאשם 4 בפרשות, והמסוכנות הנשקפת ממנו: "המעשים החמורים המיוחסים לאוזיפה מלמדים על מסוכנות משמעותית הנשקפת ממנו, כאשר זה נטל חלק מרכזי בפעילותו ובניהולו של ארגון פשיעה בנלאומי רצחני, שעסק בסחר בסמים בהיקפים נרחבים ביותר, וביצע, לכאורה, בתעוזה שאינה נתפשת, מעשים אלימים שסיכנו את בטחון הציבור כולו" (בש"פ 5273/16 מדינת ישראל נ' אוזיפה, פס' 26 (18.7.2016)).
...
לנוכח ההלכה לפיה אין איזוק אלקטרוני ללא פיקוח אנושי, ממילא התוצאה היא שבקשת המבקש- שבעת קיומם של הדיונים המשפטיים בתיק העיקרי, יהיה פטור המבקש מליווי ופיקוח הן בדרך לבית המשפט, כמו גם בבית המשפט ובדרך חזרה למקום המעצר באיזוק אלקטרוני- נדחית.
על כן אני מורה על הרחבת חלון ההתאווררות בשעה אחת, כך שיחול בכל יום בין השעות 18:00-20:00.
לאור כל האמור לעיל, ומלבד לעניין הרחבת חלון ההתאווררות, הבקשה לעיון חוזר נדחית.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

הליכי המעצר עד כה שלושת המשיבים נעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם: המשיבים 1 ו-2, על פי הוראת בית המשפט המחוזי (החלטה מיום 5.6.2019, כב' השופט נ' סילמן) והמשיב 3 על פי החלטת בית משפט זה, שקבל את ערר המדינה על מעצרו בפקוח אלקטרוני והורה על מעצרו מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו (בש"פ 3881/19, השופט י' עמית מיום 11.6.2019).
בהמשך, ומשלא הסתיים משפטם של המשיבים בתוך תשעה חודשים, הוארך מעצרם פעמיים, בתשעים ימים בכל פעם, תוך שבית משפט זה עמד על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהם, הן בשל חומרת העבירה הן בשל נסיבות ביצועה וסכסוך הדמים המתמשך שברקע המעשים, על החשש המובנה להימלטותם מפני אימת הדין ועל עברו הפלילי של המשיב 2, שהורשע בעבירות אלימות (בש"פ 7265/19 מיום 14.11.2019; בש"פ 843/20 מיום 26.2.2020, השופטת י' וילנר).
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ושמעתי את טענות הצדדים בדיון בפניי, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.
משכך, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מיום 13.5.2020, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 37031-12-19, לפי המוקדם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו