בית המשפט העליון קיבל את ערר המדינה והורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, זאת לאור נתוניו של המשיב לפיהם לא החל הליך גמילה בטרם מעצרו, שירות המבחן שם הביע דעתו שלוש פעמים ברציפות שאינו מתאים להליך גמילה, למשיב עבר מכביד, הפר עשרות פעמים תנאי מעצר בית, העבירות המיוחסות לו מלמדות על מסוכנות של ממש וכוללות סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, זאת בהיותו פסול מלנהוג, לצד עבירות של חבלה במזיד ברכב, התפרצות למגורים, הפרות הוראה חוקית ועוד.
מובהר למשיב, כי אם יעזוב את המוסד, בין באשמתו ובין שלא באשמתו, עליו להתייצב באופן מיידי בתחנת המישטרה הקרובה, להודיע כי מצוי בהפרה של תנאי השיחרור על פי החלטה זו, ולבקש להיעצר למשך 24 שעות.
שירות המבחן ידווח לבית המשפט באופן מידי על כל הפרת תנאים שהגיעה לידיעתו על דרך של בקשה לעיון חוזר המוקנית לו כחוק.
התיק העקרי נותב לכב' סגן הנשיאה השופט אבשלום מאושר, ככל שלא יוגש ערר או ככל שיוגש ערר ובמידה והערר ידחה, המזכירות תנתב התיק אל כב' השופטת טל לחיאני שהם.
...
על כן, ומאחר שכעת, לאחר קבלת מספר תסקירים בעניינו של המשיב, מונחים בפניי נתונים נוספים, אשר לא היו בידו בעת החלטתי הקודמת, מצאתי לבחון פעם נוספת את התקיימותם של התנאים כפי שנקבעו בבש"פ סויסה.
אני סבורה כי לא יהיה זה נכון לנעול בפני המשיב את "שערי התקווה". יש אינטרס חברתי רב בשיקומו.
משמונח בפני תסקיר ממנו עולה כי המשיב מביע רצון כן להיגמל מסמים ולעשות שינוי בחייו, וכי יעשה כל מאמץ להצלחת הטיפול, תוך תמיכה של בת זוגו, ומששירות המבחן סבור כי יש חשיבות של ממש לשלבו בהליך טיפולי וכי החלופה המוצעת בקהילה סגורה נותנת מענה הולם לרמת המסוכנות הנשקפת ממנו, אני סבורה כי ניתן בזו הפעם ליתן משקל נכבד לאינטרס שיקומו של המשיב, וליתן לו הזדמנות להשתלב בהליך גמילה במסגרת המעצר.
אשר על כן אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:
המשיב יועבר "מדלת לדלת" ע"י שב"ס לקהילה טיפולית בית אור אביבה, ביום 27.5.19 עד השעה 12:00.
