ערעור: הגשת סיכומים בכתב לפי תקנה 448

בעניינינו, כאמור, המערער הוא זה שהגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין החלקי, ועל כן חלה החלופה הראשונה, שלפיה ככל שהבקשה להארכת מועד מתקבלת, מניין הימים להגשת ערעור שכנגד על פי תקנה 99 לתקנות בית הדין מתחיל במועד קבלת העירעור לרישום, ובעניינינו – מועד קבלת הבקשה להארכת מועד.

כמו כן, המערער טען כי הקביעה בדבר הגשת סיכומים מטעמו, בני 10 עמודים, עד למועד הגשת העירעור המתוקן, ביום 10.12.2019, סותרת את החלטת הנשיאה שפטרה אותו מהגשת סיכומים בעירעור, היות ויחד עם כתב העירעור המתוקן שהוגש ביום 9.9.2019, הגיש המערער גם סיכומים מטעמו "ליתר ביטחון". נוסף על כך, המערער קבל על החלטת הרשמת לפיה עם הגשת העירעור המתוקן יוצאו שני כתבי העירעור (המקורי והמתוקן הראשון) מתיק בית הדין.

צו לסיכומים בכתב (כאמור בתקנה 448 לתקנות) חל באופן שווה על כל הצדדים ואינו מביא בחשבון בדרך כלל את כתב העירעור.

...

אשר להוצאת כתבי הערעור הקודמים שהוגשו על ידי המערער מתיק בית הדין: כאמור, מקובלת עלינו טענתו של המערער כי הוצאת המוצגים והנספחים שצורפו להם יש בה כדי להכביד עליו, שכן יהיה עליו להכין עותקים נוספים מהנספחים שהגיש, על העלות הכרוכה בכך.

סוף דבר הערעורים על החלטות הרשמת נדחים בעיקרם, כמפורט לעיל.

המערער ישלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ש"ח, וזאת בתוך 30 יום.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב, ופסק דיננו זה ניתן מכוח סמכותנו לפי תקנה 448(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ללא שמיעת טיעוני הצדדים בעל פה (ולא נעלמה מעיננו בקשת ב"כ המערערת בע"א 6664/20).

...

דין הערעורים להידחות.

איני סבור כי בסכומים שנפסקו קיימת חריגה של ממש מהנהוג ומהמקובל, וגם אם ביחס לחלק מהסוגיות ניתן היה להגיע למסקנה אחרת, הרי שטענות הצדדים "מתקזזות" זו עם זו ואינן מצדיקות התערבות בסכום הכולל.

סוף דבר, שהערעורים נדחים.

מתכונת ההכרעה בעירעור תהא על דרך של הגשת סיכומים בכתב, בהתאם לתקנה 448 לתקנות.

...

אשר על כן, אינני מקבל את טענת המבקשים כי הביטוי "בכל עת" בתקנה 113 לתקנות מתייחס גם לדיון בערכאת הערעור.

על רכיב זה נאמר: "אחת השיטות המקובלות [לשומת ערך קרקע, צ.ס.] היא שיטת ההשוואה עם עסקות מכירה בין קונה מרצון למוכר מרצון באיזור ובאזורים הסמוכים, תוך כדי עריכת השוואה והתאמה על-פי הנתונים השונים של הקרקע נשוא הדיון והקרקע של העסקות המשמשות להשוואה." (ע"א 123/79 מדינת ישראל נ' קמינר ואח', פ"ד לד(1), 617 (להלן: "עניין קמינר") בעמ' 619-620) גם לעניין רכיב זה, לא נראה לי כי המסמכים המבוקשים עשויים לשנות את תוצאת המשפט, וזאת משלושה טעמים: ראשית, קביעותיה של הערכאה קמא הן קביעות עובדתיות של ערכאה דיונית, שנקבעו לאחר סקירה מנומקת של השיקולים הרלוונטיים ומבלי לאמץ חוות דעת שמאית מסוימת באופן חד צדדי.

הבקשה אפוא, נדחית.

המערערים מבקשים ללמוד זאת מהטעמים הבאים: מהדיבר "השלמה לסיכומים" בתקנה 138(א)(4); מהניסוח השונה של תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שאינו נכלל בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; מדברי ההסבר לתקנות 134, 137 ו-140 לתקנות, שלפיהם העירעור ערוך מלכתחילה בדרך של סיכומים בכתב; מכך שבגרסתן הראשונה של התקנות, הקף גוף העירעור לבית המשפט העליון עמד על עשרה עמודים; ומכך שאף אם מצא בית המשפט שהערעור אינו מקיף דיו, אין זה סביר שהתוצאה תהיה צימצום בהקף העמודים, וזאת בפרט כאשר הסיכומים נדרשים לעסוק גם בעירעור מטעם המשיב.

תקנה 140(ב) לתקנות סדר הדין חולשת על סמכותו של בית המשפט לערעור בעת מתן הוראה על הגשת סיכומים בכתב.

...

המערערים מבקשים ללמוד זאת מהטעמים הבאים: מהדיבר "השלמה לסיכומים" בתקנה 138(א)(4); מהניסוח השונה של תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שאינו נכלל בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; מדברי ההסבר לתקנות 134, 137 ו-140 לתקנות, שלפיהם הערעור ערוך מלכתחילה בדרך של סיכומים בכתב; מכך שבגרסתן הראשונה של התקנות, היקף גוף הערעור לבית המשפט העליון עמד על עשרה עמודים; ומכך שאף אם מצא בית המשפט שהערעור אינו מקיף דיו, אין זה סביר שהתוצאה תהיה צמצום בהיקף העמודים, וזאת בפרט כאשר הסיכומים נדרשים לעסוק גם בערעור מטעם המשיב.

עיינתי בטענות הצדדים ומצאתי להיעתר לבקשה החלופית להגדלת היקף העמודים בלבד.

מסקנה כזו תוביל להרחבה ניכרת של היקף הסיכומים.

סיכום טענות בכתב מכוח תקנה 448 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הנני מורה כלהלן: א.         לקראת הדיון בעירעור יגישו בעלי הדין סיכום טענותיהם בכתב, לפי האמור מטה.

...

בית המשפט קמא קבע, בין היתר, כי מאחר ש"הודעת צד ג' מבוססת על הטענה כי לא נכרת בין המשיבים לבין התובעת הסכם שלישי ואם ייקבע כי ההסכם השלישי מחייב אותם הרי שהמבקשת אשר התחייבה והסכימה לתנאי ההסכם, חייבת לשפות את המשיבים בסכומים בהם יחויבו, הרי משנקבע קיומו של השתק כאמור לעיל, נשמט הבסיס מתחת להודעה ודינה להידחות".

המשיבה הגיבה במסגרת זכותה בהתאם לתקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי והעלתה שלל טענות, אך בסופו של דבר, מסרה כי אין היא מתנגדת כי בית המשפט יפעיל את סמכותו בהתאם לתקנה 410א, אך עותרת לחיוב המבקש בהוצאות שנגרמו לה בשל הצורך בהגשת הבקשה וכן טענה כי הדיון בערעור מסור להרכב על פי סעיף 37(ב)(9) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984, משום שסכום התביעה המקורי עבר את הסכום הקבוע בחוק של 300,000 ₪ ובהתאם לסעיף 37(ב)(9) האמור, אין נפקא מינא אם שונה הסכום בהמשך.

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ובהחלטה קמא, נחה דעתי כי בהתאם לתקנה 410א לתקנות, יש לדון בבקשת רשות הערעור כבכתב ערעור.

סיכום טענות בכתב מכוח תקנה 448 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הנני מורה כלהלן: א.         לקראת הדיון בערעור יגישו בעלי הדין סיכום טענותיהם בכתב, לפי האמור מטה.