בעניינינו, כאמור, המערער הוא זה שהגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין החלקי, ועל כן חלה החלופה הראשונה, שלפיה ככל שהבקשה להארכת מועד מתקבלת, מניין הימים להגשת ערעור שכנגד על פי תקנה 99 לתקנות בית הדין מתחיל במועד קבלת העירעור לרישום, ובעניינינו – מועד קבלת הבקשה להארכת מועד.
כמו כן, המערער טען כי הקביעה בדבר הגשת סיכומים מטעמו, בני 10 עמודים, עד למועד הגשת העירעור המתוקן, ביום 10.12.2019, סותרת את החלטת הנשיאה שפטרה אותו מהגשת סיכומים בעירעור, היות ויחד עם כתב העירעור המתוקן שהוגש ביום 9.9.2019, הגיש המערער גם סיכומים מטעמו "ליתר ביטחון". נוסף על כך, המערער קבל על החלטת הרשמת לפיה עם הגשת העירעור המתוקן יוצאו שני כתבי העירעור (המקורי והמתוקן הראשון) מתיק בית הדין.
צו לסיכומים בכתב (כאמור בתקנה 448 לתקנות) חל באופן שווה על כל הצדדים ואינו מביא בחשבון בדרך כלל את כתב העירעור.
...
אשר להוצאת כתבי הערעור הקודמים שהוגשו על ידי המערער מתיק בית הדין: כאמור, מקובלת עלינו טענתו של המערער כי הוצאת המוצגים והנספחים שצורפו להם יש בה כדי להכביד עליו, שכן יהיה עליו להכין עותקים נוספים מהנספחים שהגיש, על העלות הכרוכה בכך.
סוף דבר
הערעורים על החלטות הרשמת נדחים בעיקרם, כמפורט לעיל.
המערער ישלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ש"ח, וזאת בתוך 30 יום.