מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעורים על פסקי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עב"י 54073-08-21 בוטח נ' לישכת עורכי הדין - מחוז דרום תיק חצוני: 55-19 בפני כבוד השופט עבאס עאסי מערער עו"ד יהונתן בוטח משיבה לישכת עורכי הדין - מחוז דרום ע"י ב"כ עו"ד בני זיתונה פסק דין
ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין בבד"א 55/19 (להלן: "בית הדין הארצי"), בגדריו דחה בית הדין הארצי ערעור שהגיש המערער על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לישכת עורכי הדין באר-שבע בבד"מ 21/18, אשר בגדריו הורשע המערער בעבירות משמעת ונגזר עונשו כפי שיפורט להלן; הכרעת הדין מיום 21.8.2019 וגזר הדין מיום 24.9.2019 (להלן: "בית הדין המחוזי").
...
סבורני, כי המקרה דנן נופל בגדר החריגים שמצדיקים התערבות בערעור.
בנסיבות אלה, ובשים לב לסכום הוצאות מושא הדיון, בסך של 5,000 ₪, סבורני כי סברתו של המערער לפיה המתלוננת לא עומדת על תשלום ההוצאות עד למתן פסק דין בערעור, הינה הנחה סבירה ואפשרית שעומדת בקנה אחד עם ציפייה סבירה ליחס חברי בין עורכי דין חברים למקצוע.
סוף דבר: הערעור מתקבל.

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כללי לפניי ערעור על פסק-דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין (להלן- בית הדין הארצי) בתיק בד"א 24/20 מיום 30.8.2020 (עורכי הדין אב"ד עו"ד אופיר סטרשנוב, עו"ד גיורא אלוני, עו"ד פנינה הרניב קפלן; להלן- פסק הדין).
...
לאור כל האמור, הורשע המערער בכל העבירות שיוחסו לו בכתב-הקובלנה.
ככלל, "...ראוי הוא שבתי הדין המשמעתיים הם שיסללו את שביל המותר בהליכותיהם של עורכי-דין ויבהירו בפסיקתם את גבולותיו של שביל זה, ורק במקרים שבית-משפט זה יגיע למסקנה, שהיו חריגות בהתווייתם של גבולות אלה על ידי בתי הדין המשמעתיים, לחומרא או לקולא, יאמר את דברו" (על"ע 8/89 רמי יובל נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בבאר שבע, פ"ד כד(1) 706, 709 (1990); על"ע 6868/06 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' עו"ד גדעון חיים (8.7.2007; להלן- עניין חיים); בר"ש 4660/12 עו"ד אברהם עזריאלנט נ' לשכת עורכי הדין בישראל (12.7.2012); בר"ש 8042/18 פלוני נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז דרום (20.11.2018)).
לשון אחר, משנבצר מחבר המותב לחתום באופן פורמלי על הכרעת הדין, המקובלת עליו ועשה כן באמצעות הסמכה מלאה ומפורשת של ראש ההרכב, לחתום בשמו, אין בכך פסול לא כל שכן, כזה היורד לשורש העניין.
סוף דבר, ומכל הטעמים שהובאו לעיל, הערעור על הכרעת-הדין נדחה.

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כללי לפניי ערעור על פסק-דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין (להלן- בית הדין הארצי) בתיק בד"א 71/18 מיום 22.7.2020 (עורכי הדין אב"ד עו"ד יורם סמואל, עו"ד מיכל רזיאל עמוסי, עו"ד ערן מרינברג; להלן- פסק הדין), אשר דחה את העירעור על פסק-דינו של בית-הדין המשמעתי המחוזי של לישכת עורכי הדין בחיפה (להלן- בית-הדין המחוזי) בתיק בד"מ 16/13, הכרעת-הדין מיום 26.3.2018 וגזר-הדין מיום 16.7.2018 (עורכי הדין אב"ד עו"ד פתחי פוקרא, עו"ד פרופ' מוחמד ותד, עו"ד ג'ידט עספור-שאהין).
...
במכלול הדברים, לא שוכנעתי, כי נפל פגם בפסק הדין וכי ענייננו לא נופל לאותם מקרים חריגים בהם הכשל בייצוג, ככול שהיה, עולה כדי טקטיקה של התנהלות נפסדת בסדרי-הדין שתכליתה לסכל הליכי משפט ומשכך, אין בה כדי להקים עילה להתערבות ערכאת הערעור, ומכל מקום, וכאמור, משלא שוכנעתי כי נגרם למערער עיוות דין משמעותי.
במכלול האמור, בגדרי התערבותה של ערכאת-הערעור, במצב המשפטי הנוהג, לא שוכנעתי כי יש בעונשו של המערער כדי להוות סטייה משמעותית ממדיניות הענישה, כמו גם מתכליותיו של הדין המשמעתי, במידה שיש בה כדי להצדיק את התערבות ערכאת הערעור.
בסיכומו של עניין, במצב המשפטי הנוהג, ובגדרי הביקורת השיפוטית על החלטות ערכאת המשמעת, לא שוכנעתי, כי נפל פגם בפסק-הדין במידההמצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.

בהליך ביטול/עיכוב צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בעל"ע (ירושלים) 4-08 שמחה ניר נ' הועד המחוזי של לישכת עורכי הדין בתל-אביב, (19.09.2010), נדחה ערעור על פסק דין של ביה"ד המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין, שדחה ערעור על פסק דין של ביה"ד המשמעתי המחוזי של הלישכה, בטענת חוסר סמכות מקומית של ביה"ד המחוזי, מאחר שטענה זו לא נטענה בביה"ד הארצי ומאחר שאין מקום להפעלת בטלות יחסית, שם נקבע: "בל נשכח כי כללי הסמכות המקומית לא נועדו לחלק את התיקים הנדונים בהתאם לרמת הבכירות או ההתמקצעות של היושבים לדין, אלא תכליתם להקל על בעלי הדין בניהול המשפט ובהבאת העדים באמצעות הגברת הנגישות לערכאת השיפוט, בנוסף להיותם אמצעי לוויסות עומסי התיקים לשם ייעול פעולת המערכת וחלוקת הנטל בין המחוזות השונים ... בכך נבדלים כללי הסמכות המקומית מכללי הסמכות העניינית: "הסמכות המקומית מבחינה בין ערכאות המצויות על אותה מדרגה בסולם ההיררכיה השיפוטית, שעה שהסמכות הענינית מבדילה ערכאה אחת מזו המצויה בדרגה נמוכה או גבוהה ממנה" (בג"ץ 7067/07, לעיל, בפיסקה 23).
...
טענות המשיבה לשיטת המשיבה דין הבקשה להידחות על הסף.
סוף דבר לאור שפורט, משאין חולק כי המבנה נבנה ללא היתר, בנייתו טרם הסתיימה והוא טרם אוכלס, משנקבע כי לא נפלו פגמים בהוצאת הצו ובנסיבות בהן היתר הבניה אינו מצוי בהישג יד, דין הבקשה לעיכוב צו ההריסה להידחות.
כי כך, הבקשה נדחית.
5129371המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך כולל של 2,000 ₪, תוך 30 ימים מהיום, אחרת יתווספו לסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

בהליך בקשות רישוי (בר"ש) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בפסק הדין, היתקבל בחלקו ערעור המבקש על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין, מיום 11.9.2022, בבד"א 15/22 (עורכי הדין מ' קורדובה, נ' הורוביץ ו-א' בירגר) (להלן: בית הדין הארצי), שבגדרו היתקבל בחלקו ערעור המבקש על פסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי של לישכת עורכי הדין, מיום 22.6.2021 ומיום 31.5.2022, בבד"מ 32/19 (עורכי הדין א' וייסברג, נ' בוג'ו ו-א' ברטל) (להלן: בית הדין המחוזי).
...
נקבע, תחילה, כי אין מקום להתערבות בהכרעת הדין של בית הדין המחוזי; לצד זאת, בהתייחס לגזר הדין, נפסק כי "לאור העובדה ש[המבקש] שילם ל[לקוח] את הכספים נשוא הקובלנה, גם אם רק לאחר מתן פסק הדין בבית הדין קמא, ולאור חלוף הזמן הרב, בין ביצוע המעשים להתחלת ההליך המשמעתי כמו גם קביעתו של בית הדין קמא בגזר דינו כי 'אין מדובר בעבירה שבוצעה בתחכום, ואף לא מתוך כוונת מרמה' [...] מצאנו לנכון להקל בעונשו של [המבקש]. אנו קובעים כי [המבקש] יושעה מפעילותו כעורך דין, למשך 3 שנים [...] שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם". ביום 19.10.2022, הגיש המבקש ערעור על פסק הדין של בית הדין הארצי, לבית המשפט המחוזי בירושלים.
נקבע, כי אמנם "צודקת המשיבה בטענתה בדבר מידת הריסון הרבה בה נוהג בית משפט זה בהתערבותו במידת אמצעי המשמעת בהליכים משמעתיים בכלל, ובהליכים משמעתיים 'בגלגול שלישי' בעניין עורכי דין בפרט", אלא ש"המקרה דנן בא בגדר אותם מקרים חריגים בהם יש להתערב ולהפחית את משך תקופת השעיית [המבקש] בפועל מעיסוק בעריכת דין"; כך, "נוכח השגגה שנפלה בנימוק הערכאות דלמטה", אשר היתה "אחד האדנים עליהם נסמכה הקביעה בדבר מידת אמצעי המשמעת". בהינתן האמור, קבע בית המשפט המחוזי, כי המקרים שאליהם מתאים לדמות את מעשיו של המבקש, לגבי העמידה על "סטנדרט אמצעי המשמעת הנוהג במקרים דומים", הם מקרים של "התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, מחמת עיכוב כספי לקוח – להבדיל ממקרים של שליחת יד בכספי לקוח". בעשותו כן, מצא בית המשפט המחוזי, כי "מתחם אמצעי המשמעת" הרלבנטי, "נע בין השעיה על תנאי לבין השעיה בפועל למשך שנה וחצי" – מתחם שהוא קל בהרבה מזה "הנוהג במקרים של שליחת יד בכספי לקוח, המגיע אף כדי הוצאה מלשכת עורכי הדין". בהתחשב בכלל המתואר, ובשים לב גם לשיקולים נוספים – בהם עברו הנקי של המבקש, כמו גם משך הזמן הניכר שחלף ממועד הגשת התלונה ועד להגשת הקובלנה – פסק בית המשפט המחוזי, כי "יש להפחית את משך תקופת השעיית [המבקש] בפועל באופן משמעותי, ולהעמידה על שנה אחת בלבד", כשלצד זאת, אין מקום "לשנות מיתר אמצעי המשמעת שהושתו על [המבקש] בידי בתי הדין דלמטה". מכאן הבקשה שלפנַי.
אין בידי לקבל טענות אלה.
עוד תואר, גם הקשר הענייני ההדוק שמתקיים בין שני סוגי עיכוב הכספים הנ"ל, שכן, בסופו של דבר, עסקינן בעורך דין שמשהה אצלו כספים ששייכים ללקוחו (ראו: שם, פסקה י(1)).
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו