ערעורים על פסקי דין בעניין תביעות ייצוגיות נגד חברות ביטוח

בשם המבקשת: עו"ד אביאל פלינט; עו"ד אלון בר אל; עו"ד רעות אשרי בשם המשיב 1: עו"ד האני טנוס; עו"ד ניזאר טנוס ][]החלטה ביום 28.5.2015 הגיש המשיב 1 (להלן: המשיב) בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן גם: כלל), שעניינה בטענה כי פוליסת ביטוח חיים קבוצתית שנערכה בין המשיבה 2, עמותת גימלאי קרן פנסיה "נתיב" דרום ומרכז (להלן: העמותה), בוטלה שלא כדין.

ביום 11.10.2021 (לאחר שהוגש ערעור על פסק הדין ובקשה לעיכוב ביצוע לבית משפט זה, כפי שיפורט להלן), קבע בית המשפט לוח זמנים מעודכן שלפיו המועד לשליחת מכתבי ההודעה לחברי הקבוצה יוארך עד ליום 31.12.2021 והמועד לבצוע התשלומים יוארך עד ליום 31.3.2022 (להלן: לוח הזמנים המעודכן).

כידוע, ככלל, הגשת ערעור כשלעצמה אין בה כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין שעליו הוגש ערעור (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שחלה גם בעיניינן של תובענות ייצוגיות מכוח תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010).

לכך יש להוסיף את העובדה שהמבקשת היא חברת ביטוח גדולה, ולכן אם יידחה העירעור לא צפוי קושי לחברי הקבוצה להפרע ממנה (עע"ם 4728/21 עריית רחובות נ' כרמי, פסקה 5 (2.8.2021) (להלן: עניין כרמי); עע"ם 2748/15 מי אביבים 2010 בע"מ נ' ליבוביץ, פסקה 11 (10.5.2015) (להלן: עניין מי אביבים)).

...

כאשר מבוקש עיכוב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי הנטייה היא שלא להיעתר לבקשה אלא במקרים חריגים, בשל ההנחה כי במקרים אלו ניתן להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור (ע"א 5074/21 פישר נ' ברבי, פסקה 5 (11.8.2021)).

משכך, לא ראיתי להיעתר לבקשה ככל שהיא נוגעת להליך האיתור האמור.

בשים לב לכך שפסק הדין לא נקב בסכומים מדויקים בהקשר זה, תעביר המבקשת למשיב בתוך 30 יום 150,000 ש"ח ולבאי כוחו 600,000 ש"ח. סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי כפי שפורט לעיל.

זוהי בקשה למתן רשות לערער על פסק דין חלקי של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ר' כהן) מיום 28.2.2021 ב-ת"צ 13982-05-13, שבו התקבלה תובענה ייצוגית שהוגשה נגד המבקשות (להלן: פסק הדין החלקי).

טענה נוספת של חברות הביטוח היא כי בעניינינו קיים מעשה בית דין שמקורו בהסדר פשרה שנערך בתובענה ייצוגית קודמת שנוהלה נגדן, ב-ת"א (ת"א) 1409/08 מסיקה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: הסדר מסיקה).

עוד טוענים התובעים כי לאחר שניתן פסק הדין החלקי התקבלה טענה זהה לטענתם בבקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד חברות ביטוח אחרות, ב-ת"צ 4398-09-15 בן יטח נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (26.5.2021).

...

יישום כלל זה מוביל למסקנה כי אין להיעתר לבקשה, משלא עלה בידי חברות הביטוח להציג טעם שמצדיק חריגה מברירת המחדל האמורה.

עם זאת, לא שוכנעתי כי מינוי המומחה בעת הזאת עלול לגרום לחברות הביטוח נזק של ממש, או להוביל לניהול הליך מיותר או שגוי.

אם במהלך גיבוש חוות דעתו של המומחה או לאחריה, יתברר שיש ממש בטענת חברות הביטוח בדבר צורך בהכרעה פרטנית לגבי ענפי הביטוח השונים, חזקה על בית המשפט המחוזי שיידרש לעניין זה. התוצאה היא שהבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בפסק דין שניתן על ידי בת"צ 1947-04-16 אספרל נ' אוניברסיטת תל אביב (27/5/21) (להלן: "עניין אספרל"), קרי לאחר שהוגשה בקשת האישור, קבעתי כי האוניברסיטה אינה משמשת כ"עוסק" בכל הנוגע לגביית דמי אבטחה, ומכאן שלא ניתן לנהל נגדה הליך ייצוגי מכוח פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, המאפשר להגיש תובענה כנגד "עוסק" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981.

משניתן פסק הדין בעיניין אספרל על ידי מותב זה (לאחר חילוף המותבים), הסכים המבקש לעכב את ההליך דנן וזאת עד לקבלת הכרעה בעירעור שהוגש על פסק הדין, שכן המבקש הביא בחשבון את האפשרות שפסק הדין האמור יהפוך לחלוט, באופן שייתר את הצורך לנהל את ההליך דנן.

עוד קובע הסעיף כי הליך הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית כולל שני שלבים: בשלב הראשון, על בית המשפט לבחון האם יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות וכן, הגמול לתובע הייצוגי (סעיף 16(א) ו-16(ב) לחוק תובענות ייצוגיות); בשלב השני, אליו נידרש בית המשפט רק ככל שאושרה ההסתלקות בשלב הראשון, על בית המשפט לבחון האם יש מקום למנות מבקש או בא כוח מייצג חלופיים ולאפשר את המשך ניהול ההליך (סעיף 16(ד) לחוק) (ת"צ 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22/12/10) (להלן: "עניין הר-עוז"); אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא 5, 63 (2011)).

...

זאת בנסיבות בקשת ההסתלקות הוגשה בשלב מוקדם מאד של ההליך; הבקשה לאישור הוגשה לאחר שמותב קודם קבע בעניין אספרל כי האוניברסיטה משמשת כעוסקת ואולם, לאחר שניתן פסק דינו של מותב זה בעניין אספרל אשר שינה קביעה זו, הסכים המבקש לעכב את ההליך עד להכרעה בערעור שהוגש על עניין אספרל; ובסופו של דבר אמנם פסק הדין בעניין אספרל ייתר את ניהול ההליך דנן ומיד לאחר שניתן פסק הדין בערעור הוגשה בקשת ההסתלקות ונחסך זמן שיפוטי משמעותי.

סוף דבר: אני נותנת לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.

כל התחייבויות הצדדים, כפי שאלו פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד מפסק דין זה. בהתאמה אני מורה בזאת על דחיית תביעתו האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

בית משפט השלום בהרצלייה ת"א 6039-04-21 אבו וואצל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: לפני כבוד השופטת איילת טופז-אחיעזר תובע ת'אאיר אבו וואצל נתבעת כלל חברה לביטוח בע"מ פסק דין

יתרה מכך, לא נעלמה מעיניי העובדה כי מדובר בפסק דין בודד, להבדיל משורה של פסקי דין אחרים שקבעו כי המבטחת רשאית לעמוד על תנאי לבצוע כינון בפועל בנסיבות בהן פעלה בתום לב (ראו, למשל, ת"א (ראשון לציון) 42088-01-16 חווה טלמור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם, 16.5.2019); ת"א (נת') 1352-08-18 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' יוסי ביטון (פורסם, 7.12.2021); ת"א (רמ') 59789-07-20 זוהר בנלדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם, 18.10.2023); ע"א (מרכז) 63339-01-18‏ כלל חברה לביטוח בע"מ נ' לבנה חקמון (פורסם, 21.6.2018)).

שם נדונה בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד חברות ביטוח בטענה כי הן אינן משלמות את רכיב המע"מ בשל נזק מבוטח או צד ג', עת הנזק לא תוקן בפועל.

יובהר, כי בעירעור שהוגש על פסק דין זה קבע בית המשפט העליון בעיניין אוריון (פסקה 21), ביחס להוצאות תיכנון פנים, ניהול תאום, פקוח ובלת"מ: "ולבסוף, הטענות בדבר הוצאות נוספות נטענו על ידי המערער כלאחר יד וללא פירוט, ולפיכך לא מצאתי לנכון לידון בהן." הינה כי כן, קביעת בית המשפט המחוזי אושררה על ידי בית המשפט העליון בעירעור.

...

לאור האמור, ומכל הטעמים שצוינו יש לדחות רכיב זה. סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: פיצוי בסך כולל של 117,201 ₪.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע שכר מומחה התובע וכן חלקו של התובע בשכר טרחת מומחה בית המשפט בסך כולל של 9,126 ₪.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 4972/24 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: הראל חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אליהו חנוכה 2. ישראל שרלג בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 15.4.2024 בת"צ 39261-02-19 שניתנה על ידי כבוד השופט אבי פורג בשם המבקשת: עו"ד דרור סברנסקי; עו"ד האלה אבו גזאלה ][]החלטה

רקע והשתלשלות העניינים וזו, בתמצית, השתלשלות העניינים הרלוואנטית לענייננו: המשיבים, עובדי חברת החשמל לישראל (להלן: המבקשים המייצגים), הגישו בקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית נגד המבקשת, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: הראל), בה בוטחו כחלק מתנאי עבודתם (להלן: בקשת האישור).

פסק דין זה נהפך במסגרת ערעור שהוגש לבית משפט זה, תוך הכרעה כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית למתן סעד הצהרתי הגנתי (ראו ע"א 6979/20 חנוכה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.1.2023) (להלן: עניין חנוכה)).

באשר לתנאי התשתית הראייתית ראשונית, אזכיר ראשית כי אף שאין די בכך שיוכח כי לא מדובר בבקשת סרק כדי לקבל את בקשת הגילוי (ראו רע"א 494/16 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזר, פסקה 13 (19.5.2016); רע"א 8649/17 חברת פרטנר תיקשורת בע"מ נ' תגר, פסקה 20 (16.4.2018) (להלן: עניין תגר)), רף ההוכחה הנידרש "נמוך מן הנידרש לצורך אישור התובענה כייצוגית" (עניין תגר, בפיסקה 20; וראו גם עניין גולן, בפיסקה 17).

...

על רקע זה, סבורני כי אכן צלחו המבקשים המייצגים את משוכת התשתית הראייתית הראשונית, ולו לנוכח הכרעת בית משפט זה בעניין חנוכה.

נוכח האמור, אין בידי לקבל את טענת הראל כי מסמכים אלו אינם רלוונטיים כיוון שאין צורך "לדייק את לוח הזמנים לצרכי הכרעה בבקשת האישור" (פסקה 61 לבקשת רשות הערעור).

חברה לביטוח בע"מ נ' פלד, פסקה 8 (22.1.2023)), וכך בוודאי בהינתן דבריי שלעיל ביחס לגופה של הנמקה קצרה זו. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.