מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעורים על פסק דין שקבע פרסומים כלשון הרע ללא הגנה

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

התביעה התקבלה בפסק דין מיום 11.6.2017, לאחר שנקבע כי מדובר בפירסום לשון הרע והמבקש אינו זכאי להגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע).
בין היתר, וכמובן מבלי להביע עמדה, ניתן להזכיר את הסוגיות הבאות: (-) לשון הרע שפוגע בשמה הטוב של קבוצת פייסבוק (ראו ת"א (שלום ת"א) 61284-07-17‏ רובין נ' אליהו (12.2.2018)); (-) תגובה לפוסט כפרסום לשון הרע (רע"א 3086/17 בוהדנה נ' מרקוס (18.5.2017) (להלן: עניין בוהדנה); ת"ק (חד') 3777-07-17 הראל נ' גניש (14.1.2018)); (-) הודעה פרטית בפייסבוק כפרסום לשון הרע (ע"א (מחוזי מרכז) 44718-05-17 אשכנזי נ' הדס (30.7.2017)); (-) פירסום על גבי דף פייסבוק אחר (ת"א (מחוזי נצ') 41040-10-14‏ אסולין נ' אלחדד (23.2.2017)); (-) אחריותו של מנהל קבוצת פייסבוק לפרסומים בקבוצה (ת"א (מחוזי נצ') 29880-08-13 קובי נ' פלונית (22.9.2016)); (-) היתחקות אחר פירסום מטעם פרופיל פקטבי (ע"א (מחוזי חי') 24165-09-17‏ חדד נ' לנקרי (16.1.2018)); (-) ולבסוף: מה דינו של Like או Share לפוסט שמהוה לשון הרע? (ת"א (שלום ת"א) 19430-03-14 נידיילי תיקשורת בע"מ נ' שאול (4.8.2016), ערעור על פסק הדין תלוי ועומד, ובמסגרתו התבקשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה (ע"א 35757-10-16)).
...
בנוסף נטען, בין היתר, כי התביעה שהגישו המשיבים מהווה "תביעת השתקה"; כי הפוסט מושא התביעה אינו מהווה לשון הרע; וכי המסקנה שניתן להסיק על המשיבים מן האירוע המתואר בפוסט – היא אמיתית.
גם הסוגיה של "תביעות השתקה" (SLAPP) עשויה להיות ראויה לדיון עקרוני, אך מקובלת עליי המסקנה כי המקרה דנא אינו המקרה המתאים לפיתוח דוקטרינת SLAPP תוצרת הארץ.
אלא שבמקרה דנן, נחה דעתי כי התביעה שבפנינו חסרה חלק מהמאפיינים הקלאסיים של תביעת השתקה, כמו עילת תביעה חסרת יסוד או גבולית או סכום תביעה מופרך.
מן האמור עולה כי המקרה הנוכחי אינו מצריך דיון עקרוני כלשהו, ולפיכך יש לדחות את הבקשה בהיעדר עילה למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי". הבקשה נדחית אפוא.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפסק דין שניתן על ידי בימ"ש קמא ביום 14.2.17 נקבע כי הפירסום מהוה לשון הרע כלפי המשיב וכי המבקשים אינם חוסים תחת ההגנה הקבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע (הגנת "אמת דברתי").
ב"כ המשיב טען כי בית משפט המחוזי קבע כי יש לידון בשאלה האם המכתב מהוה לשון הרע ועצם יצירת לשון הרע אינה רק המובאה עצמה, אלא גם דרך פירסומה והנסיבות שהובילו לפרסומה ועל כן, בית משפט קמא צריך להכריע גם בסוגיית הנמענים למכתב ועליו לשקול את מכלול השיקולים והמבקשים בעצם מבקשים לחסות את בית המשפט מלדון בעניינים אלו בטענה כי הם לא נכללים בסוגייה שהעלה בית משפט המחוזי בעירעור השני.
ב"כ המבקשים טענה, כי טענות ב"כ המשיב הינן על פסק דינה של השופטת סלע אולם ב"כ המשיב לא הגיש ערעור על פסק דין זה. ב"כ המבקשים טענה כי פסק הדין בוטל באשר לעילת לשון הרע ואילו לעניין טענות המשיב, פסק הדין קבע כי העירעור הנגדי, אשר נסוב על השאלה מי היו נמעני הפירסום, נדחה וכי הקביעות העובדתיות נשארות על כנן.
...
דין הערעור להתקבל.
לפיכך, אני מקבלת את הערעור ומבטלת את החלטת בימ"ש קמא נשוא הבקשה.
המשיב ישלם למבקשים הוצאות בסך 20,000 ₪ ומע"מ. ערבון שהופקד על ידי המבקשים יוחזר להם באמצעות בא כוחם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר על כן, עומדת כאן לנתבע הגנת האמת בפירסום, שכן התובע התיר הוצאת לשון הרע ללא סייג ומעשה מסוג זה, בין שהדברים הינם אמת ובין אם לאו, אם הדברים פורסמו בכוונה לפגוע, מהוה עבירה, אלא אם חלים החריגים הקבועים בחוק והרי כאמור, התובע לא סייג דבריו.
ברע"א 5022/15 [2013] דחה כב' השופט זילברטל בקשת רשות ערעור על פסק הדין האחרון, בציינו: "...מעל לידרוש אציין, מבלי להכריע, כי יש היגיון רב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי; שכן אם די יהיה בקיומה של צפיות שהפירסום המעוול יפגע במושא הדברים על מנת שייקבע כי מדובר בפירסום שנעשה בכוונה לפגוע, נמצא שכל פירסום שיש בו לשון הרע, בשל טבעו ככזה, ייחשב כפרסום שנעשה בכוונה לפגוע. נידרש, איפוא, קיומו של יסוד נוסף, של היתנהגות זדונית, של כוונה 'של ממש' לפגוע, שקיומו לא הוכח במקרה דנא. לפיכך ניתן, לכאורה, להתבסס על ההלכות שנקבעו לגבי העבירה הפלילית של פירסום לשון הרע..." אם לזקק, איפוא, מהמובאה הנ"ל את אמות המידה, הרי שאלה הן: "נראה לי כי אמת מידה זו היא, אם הפירסום נועד לפגוע בשמו הטוב של אדם אם לאו. כך, למשל, כאשר המפרסם פועל מתוך "כוונות רעות ומזימות ארסיות" - כלשונו של השופט אגרנט.
...
מנגד, טוען הנתבע בכתב הגנתו כי דין התביעה להידחות.
לסיכום, מדובר במקרה מורכב יחסית, אשר כולל שיקולים לקולא ולחומרא גם יחד.
סוף דבר אשר על כן, הנתבע ישלם לתובע 50,000 ₪.
כמו כן, בנסיבות, ישלם הנתבע לתובע את מלוא אגרות המשפט וכן בנוסף שכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ההליך הקודם: התביעה הקודמת בת.א. 3359/07 בעילה של לשון הרע בגין הפרסומים, הוגשה נגד ידיעות תיקשורת בע"מ ומעריב הוצאות מודיעין בע"מ ושניים אחרים, נדחתה בפסק דין שניתן ביום 17.1.11 ע"י כב' השופט שחם (נספח ג' לכתב התביעה, להלן-"פסק הדין הקודם").
בה בעת נקבע כי עומדת לנתבעים הגנה מכוח סעיף 13 (11) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן-"החוק") משאושר תוכנם של הפרסומים על ידי המישטרה, גם אם מקור הידיעה אינו ממנה (פסקות 20,21 לפסק הדין הקודם) .
ערעור על פסק הדין הוגש בע"א 12903/03/11 וניתן פסק דין ביום 30.6.11 (להלן-"פסק הדין בעירעור", נספח ד' לכתב התביעה).
פירסום בעיניין צבורי: הגנה אחרת לה טענת הנתבעת מכוח סעיף 15 (4) לחוק מקום בו קיים עניין צבורי בפירסום ובילבד שנעשה בתום לב: "הפירסום היה הבעת דיעה על היתנהגות הנפגע בתפקיד שפוטי, רישמי או צבורי, בשירות צבורי או בקשר לענין צבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה היתנהגות". על אותה הגנה מצינו ב"פרשת קראוס", בפיסקה 9 בפסק הדין מפי השופט גולדברג: "סעיף 14 לחוק עניינו פירסומים עובדתיים, ואילו עניינו של סעיף 15(4) בפירסומים שבהם מצרף המפרסם את דעתו על העובדות. בנוגע לרכיב העובדתי שבסעיף 15 כבר נפסק כי על המפרסם להוכיח כי העובדות שעליהן הסתמך היו נכונות ביסודן, אם כי "יש לקרוא גם אל תוך סעיף 15של החוק את האמור בסעיף 14 ביחס להגנת 'אמת דברתי': שההגנה לא תשלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש" (ראה ד"נ 9/77 חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' נ' הוצאת עתון "הארץ" בע"מ ואח' [4] , בעמ' 349).
...
לפיכך אני קובעת כי יש בפרסומים משום לשון הרע.
סוף דבר, קמו לנתבעת הגנות לפי החוק בגין פרסומיה שנעשו במענה לשאילתא שהופנתה אליה, ודין התביעה להידחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מה גם שבתביעת לשון הרע, בית המשפט הוא זה אשר קובע לפי מבחן אובייקטיבי אם "הפירסום" הוא בגדר "לשון הרע". בכתב ההגנה אין הכחשה לגבי דבר הפירסום או זהות המפרסם.
דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות העירעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
...
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
עוד יש לציין כי בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לזמן עד לעדות (גם אם אין מדובר בעד שהוא תושב זר), בין היתר אם מצא שאין בה צורך (סעיף 1(ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971) או אם מצא שיש שיקולים נוספים המצדיקים שלא להיענות לבקשה שאינם מוגבלים לרלוונטיות ולקבילות של העדות (ר' רע"א 457/21 לומדעת מכשירי כתיבה בע"מ נ' עיריית אילת, פס' 8 [פורסם בנבו] (16.2.2021)).
לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו