ערעורים על פסק דין המחייב מערערים לשלם לבנק

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3641/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן המערערים: 1. צדוק נקש 2. יעל נקש נ ג ד המשיבים: 1. חנה בלישה 2. פליכס בלישה 3. אור הזוהר בניה והשקעות בע"מ 4. עו"ד נמרוד לוי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 57169-07-18 מיום 26.4.2020 שניתן על ידי כב' השופט צ' דותן תאריך הישיבה: ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022) בשם המערערים: עו"ד חגי אראל בשם המשיבים: עו"ד שי פרטוש ][]פסק-דין

לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו את טיעוני הצדדים, אנו מחייבים את בלישה לשלם למערערים את הסך של 475,000 ₪ (ארבע מאות שבעים וחמישה אלף שקלים) (להלן: החוב הפסוק).

איחור של למעלה מ-30 יום בבצוע אחד התשלומים יהווה הפרה יסודית של הסכמת הצדדים, ולמערערים יעמדו כל הזכויות על פי כל דין, לרבות זכותם לעתור לביטול הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה.

מבלי לגרוע מחובתם של בלישה לשאת בחוב הפסוק כאמור לעיל, המערערים מצהירים כי ידוע להם שבדעת בלישה לממן את התשלום השני מהלוואה בנקאית, והם מתחייבים לחתום על המסמכים שיידרשו על ידי הבנק לשם כך, למעט מסמכים המטילים עליהם חובה כספית כלשהיא, ובין היתר, מכתב כוונות ולפיו כנגד קבלת הסך של 275,000 ₪ הם מסכימים למחיקתם מהמרשם ו/או לרישום הערת אזהרה לזכות בלישה ו/או לרישום הערת אזהרה לזכות הבנק.

...

בהמשך לדיון שנערך לפנינו, שבמהלכו בית המשפט שיקף לצדדים את עמדתו, ובהמשך לישיבת בתר-הערעור בפני השופט י' עמית, אנו מורים כלהלן.

לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו את טיעוני הצדדים, אנו מחייבים את בלישה לשלם למערערים את הסך של 475,000 ₪ (ארבע מאות שבעים וחמישה אלף שקלים) (להלן: החוב הפסוק).

בדברי ההסבר לתיקון זה נכתב (ה"ח כנסת 845 (28.7.2020), בעמ' 48): "... מוצע לקבוע כי כאשר מוצג שיק לפרעון ואין בחשבון הבנק יתרה מספקת שמאפשרת את פרעונו, הבנק יהיה חייב להודיע לבעל החשבון שעליו להפקיד כספים בחשבון עד סוף יום העסקים כדי למנוע את סרוב השיק. ההודעה תישלח לבעל החשבון מוקדם ככל הניתן, כדי לתת לו זמן רב ככל האפשר לנסות ולהפקיד כספים בחשבון, ורק אם לא יופקדו בחשבון כספים שמאפשרים את פרעון השיק עד לתום יום העסקים שבו נשלחה ההודעה ייחשב השיק כשיק שסורב." מכיוון שבהתאם להוראת המפקח על הבנקים מס' 402 ב"דבר ניהול בנקאי תקין: יום עסקים בתאגידים בנקאיים", סיום יום העסקים הוא "עד השעה 18:30" (למעט ימי שישי, ערבי חג ומועדים נוספים הקבועים בהוראה), הרי (שהחל מיום 18.8.2021) היה על המערער לבצע את הפקדת הכספים בחשבונות לצורך כסוי החריגה לא יאוחר מהשעה 16:00 (שכן, בהתאם לסעיף 7א, "המועד האחרון" לבצוע ההפקדה הוא עד שעתיים וחצי לפני תום יום העסקים).

כמו כן, המערער אמנם טען כי כל השיקים ניפרעו על ידו, אולם לא הגיש ראיה כלשהיא בעיניין, מה עוד, שבעדותו לא זכר המערער למי ניתנו השיקים שחזרו (עמ' 6 לפרוט', ש' 33 עד עמ' 7, ש' 2), ועולה התהייה: אם המערער אינו יודע למי ניתנו השיקים, כיצד הוא שילם את תמורתם למוטבי השיקים לאחר שהשיקים סורבו? יפים לענייננו דברים שכתב בית המשפט המחוזי מרכז (הרכב כב' השופטים: צ' דותן, ב' טולקובסקי, מ' עמית-אניסמן) בע"א (מחוזי מרכז) 59420-08-16‏ בן עמי שאול גינון והשקיה בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ, פִסקה 13 (7.3.2017): "אשר לטענה כי ראוי היה להביא שיקול זה בחשבון, במסגרת שקולי צדק, אנו סבורים כי גם בהנחה שאכן ניתן לקרוא שיקולים כאלה לתוך סעיף 10(א) לחוק (ואיננו נכנסים לשאלה זו), הרי במקרה דנן לא הביאה המערערת ראיות כלשהן להוכחת טענתה זו במישור העובדתי. להבדיל מפסק הדין בעש"א (חי') 46324-01-16 אדיר מבנים ניידים נ' בנק מרכנתיל, שם הגישה המערערת תצהיר, והוכיחה כי השיקים הופקדו שוב ונפרעו, הרי במקרה שבפנינו לא הוגש תצהיר או כל ראיה שהיא, להוכחת טענה זו. וכאשר העיד מר בן עמי בבית המשפט קמא, הוא לא ידע לומר כמה שיקים שילם (לטענתו) (פרו', עמ' 3), שלא לדבר על כך שלא הציג כל תעוד או אישור לתשלום השיקים או איזה מהם." בנסיבות העניין, לא הצליח המערער להצביע על נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה משורת הדין והצדקה לגריעת 7 שיקים (ביטול הבאת שיק במניין השיקים שסורבו).

אני מחייבת את המערער לשלם לבנק שכר טירחת עורך דין בגין ההליך בסכום כולל של 1,500 ₪.

...

כמו כן, המערער אמנם טען כי כל השיקים נפרעו על ידו, אולם לא הגיש ראיה כלשהי בעניין, מה עוד, שבעדותו לא זכר המערער למי ניתנו השיקים שחזרו (עמ' 6 לפרוט', ש' 33 עד עמ' 7, ש' 2), ועולה התהייה: אם המערער אינו יודע למי ניתנו השיקים, כיצד הוא שילם את תמורתם למוטבי השיקים לאחר שהשיקים סורבו? יפים לענייננו דברים שכתב בית המשפט המחוזי מרכז (הרכב כב' השופטים: צ' דותן, ב' טולקובסקי, מ' עמית-אניסמן) בע"א (מחוזי מרכז) 59420-08-16‏ בן עמי שאול גינון והשקיה בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ, פִסקה 13 (7.3.2017): "אשר לטענה כי ראוי היה להביא שיקול זה בחשבון, במסגרת שיקולי צדק, אנו סבורים כי גם בהנחה שאכן ניתן לקרוא שיקולים כאלה לתוך סעיף 10(א) לחוק (ואיננו נכנסים לשאלה זו), הרי במקרה דנן לא הביאה המערערת ראיות כלשהן להוכחת טענתה זו במישור העובדתי. להבדיל מפסק הדין בעש"א (חי') 46324-01-16 אדיר מבנים ניידים נ' בנק מרכנתיל, שם הגישה המערערת תצהיר, והוכיחה כי השיקים הופקדו שוב ונפרעו, הרי במקרה שבפנינו לא הוגש תצהיר או כל ראיה שהיא, להוכחת טענה זו. וכאשר העיד מר בן עמי בבית המשפט קמא, הוא לא ידע לומר כמה שיקים שילם (לטענתו) (פרו', עמ' 3), שלא לדבר על כך שלא הציג כל תיעוד או אישור לתשלום השיקים או איזה מהם." בנסיבות העניין, לא הצליח המערער להצביע על נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה משורת הדין והצדקה לגריעת 7 שיקים (ביטול הבאת שיק במניין השיקים שסורבו).

משכך, דין הערעור להידחות.

ה - סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, דין הערעור להידחות.

כאמור, ביום 26.1.2020 ניתן פסק הדין המחייב את המערערת לשלם למשיב סך של 1,872,368 ש"ח בצרוף שכ"ט עורך דין בסך 284,787 ש"ח והחזר האגרה אשר שולמה על ידי המשיב בצרוף הצמדה וריבית ממועד תשלומה ועד למועד מתן פסק הדין.

תביעתו הנזיקית של המשיב הוגשה מלכתחילה בבית משפט השלום ברמלה, ועם פתיחתה ביום 6.10.2015 שילם המשיב אגרה בסך 710 ש"ח. סכום זה, בצרוף ריבית רגילה, עומד על 747 ש"ח. יצויין, כי לבקשת המשיב הועבר הדיון בתיק לבית המשפט המחוזי מרכז, ובעקבות כך שילם המשיב ביום 11.2.2018 הפרישי אגרה בסך 489 ש"ח, אלא שבהחלטתו מיום 17.3.2020 קבע בית המשפט כי המשיב אינו זכאי להחזר של סכום זה. מכאן שנכון ליום 26.1.2020 היה על המערערת לשלם למשיב סך כולל של 2,157,902 ש"ח. בהתאם לפסק הדין היה על המערערת לשלם סכום זה תוך 30 ימים מיום שניתן, קרי עד יום 25.2.2020, שאם לא כן יישא הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

מיד לאחר פסק הדין בעירעור, ביום 3.12.2020, פנתה ב"כ המערערת לב"כ המשיב, וביקשה לקבל פרטי חשבון בנק לתשלום החוב.

...

אינני מקבל את טענת המערערת לפיה הייתה רשאית לשם את סכום פסק הדין עד יום 26.2.2020.

לאור החישובים אשר פורטו לעיל, ביום 26.8.2021 עמד חובה של המערערת כלפי המשיב על 75,263 ש"ח. לאור התוצאה אליה הגעתי, הרי שסבורני כי היה על כב' הרשמת לקבל באופן חלקי את בקשת המערערת בטענת פרעתי, ולקבוע את גובה החוב בתיק ההוצל"פ ליום 26.8.2021 על סך של 75,263 ש"ח כאמור.

מאחר ובמועד זה שילמה המערערת סך של 98,103 ש"ח, הרי שהיא שילמה ביתר סכום של 22,840 ש"ח. על המשיב להשיב למערערת סכום זה, בניכוי ההוצאות בסך 1,500 ש"ח אשר נפסקו על ידי כב' הרשמת במסגרת ההחלטה (בהם לא מצאתי להתערב), קרי סך של 21,340 ש"ח, בצירוף ריבית רגילה מיום 26.8.2021 ועד היום, ובסך הכל 23,096 ש"ח. סוף דבר הערעור מתקבל באופן חלקי, ואני מחייב את המשיב לשלם למערערת סך של 23,096 ש"ח, וזאת תוך 30 יום מהיום אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לאור התוצאה אליה הגעתי, לפיה הערעור מתקבל באופן חלקי בלבד, אני סבור כי נכון לקבוע שכל צד יישא בהוצאותיו.

אמנם בכתב התשובה כוכבי ציין כי התברר לו בדיעבד כי הכסף הופקד למעשה בחשבון של רסלין, אולם הוא חזר על כך שהעביר את הכסף ל"חשבון בנק" שקבל מהנתבע לצורך תשלום "מפרעה" עבור חודש יולי לעובדים וההתחייבות להשיב את הכסף שבוע לאחר מכן, הייתה מטעם הנתבע.

ידוע כי במסגרת ערעור על פסק דין, בימ"ש מיתערב בממצאים עובדתיים, בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות אליהם הגיעה הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים ויוצאי דופן בהם נפל פגם היורד לשורשו של עניין במימצאי הערכאה הדיונית או כאשר מדובר בקביעות בלתי מבוססות או מופרכות על פניהן.

כיון שלא קבעתי מועד לדיון בעירעור וכך הקטנתי את חשיפת המערער להוצאת הוצאות, אני מחייבת את כוכבי – המערער לשלם למשיב – ג'בארין הוצאות מופחתות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

...

נשמעו העדויות, נבחנו הראיות ובימ"ש קמא הגיע למסקנה כי התביעה נעדרת עילה, גרסת כוכבי אינה מהימנה והתביעה לא הוכחה על ידו במידה הנדרשת במשפט אזרחי.

אין זה המקרה הקיצוני שבו ערכאת הערעור שלא שמעה את העדים ולא התרשמה מהם באופן בלתי אמצעי, תגיע למסקנה אחרת.

בימ"ש קמא הניח בסיס איתן למסקנתו, תוך פירוט הנימוקים שהובילו למסקנותיו, ולא מצאתי טעם כלשהו המצדיק התערבות בפסה"ד נוכח טענות המערער לשגיאות שנפלו בו. לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 15 בפברואר 2024 ע"א 45108-12-23 חברת חיח אלמוניום בע"מ נ' חברת אלחזאם בע"מ לפני כבוד השופט רם וינוגרד כבוד השופטת שושנה ליבוביץ כבוד השופטת תמר בר-אשר המערערת חברת חיח אלמוניום בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יניב גילבוע המשיבה חברת אלחאזם בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רמי עותאמן פסק דין

ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט א' פרסקי) בת"א 10506-08-20, מיום 17.8.2023.

ב"כ המערערת היתייחס אף הוא לסוגיה זו והודיע כי "אני אמציא לחברי פלט בנק שיוכיח את התשלומים שביצענו בהתאם לטבלה שצורפה לתצהיר וכן את הקבלות המוכיחות ששילמנו חשמל ומים". ביום 27.6.2022 הגישה המשיבה תגובה מפורטת, במסגרתה טענה כי הועברו אליה ארבע המחאות בלבד ואלה ניפרעו על ידה.

די בהתנהלות זו כדי לקבוע שהמערערת לא עמדה בנטל שהוטל עליה: הגשת צלום של המחאות אין בו כדי להעביר את הנטל, מאחר שעצם עריכת ההמחאה אינו מחייב את המסקנה שזו הועברה לצד שכנגד ובודאי לא את המסקנה שהיא ניפרעה; והמערערת נימנעה במפגיע מלהגיש את פלט הבנק שיוכיח כי ההמחאות ניפרעו, על אף היתחייבותה לעשות כן. מעבר לנדרש נציין כי עיון בהמחאות עצמן מעורר תהיות.

...

בעניין זה חל שינוי חזית מהותי בטענות המערערת, כאשר בכתב ההגנה היא טענה כי שילמה את מלוא דמי השכירות "למעט שני חודשים אחרונים קרי סך של 40,000 ₪" (סעיף 8(ב) לכתב ההגנה), ואילו במהלך ההתדיינות ובערעור כיום נטען כי הושג הסכם בעל-פה בין בעליה של המשיבה לבין בעליה של המערערת לפיו לא תשלם המערערת את דמי השכירות עבור שלושת החודשים האחרונים וזאת בתמורה לשיפורים שהכניסה בנכס.

אשר לטענה בעניין שיעור הפיצוי המוסכם, לא מצאנו שנפלה טעות בקביעותיו של בית משפט קמא בסוגיה זו. בפסק-דינו התייחס בית המשפט בהרחבה לטענות הצדדים בנוגע לסבירות הפיצוי המוסכם, מצא לנכון להתערב בו ולהפחיתו והשתית את קביעתו הן על נסיבות העניין הספציפיות, הן על פסיקה העוסקת במקרים דומים.

בקביעות אלה אין מקום להתערב, ולפיכך הערעור נדחה גם בעניינן.

לנוכח כל האמור לעיל הערעור נדחה על כל ראשיו.