ערעורים על פסק דין בתביעות חוב בהליך פירוק חברה לתועלת הציבור

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 24256-06-17 ע"ע 58239-07-17 ע"ע 2440-07-17 ניתן ביום 09 יוני 2020 מנרב הנדסה ובניין בע"מ 1. דוד משה בוסקילה 2. שלום בוסקילה המערערת בע"ע 24256-06-17 והמשיבה בערעורים הנוספים המערערים בע''ע 2440-07-17 והמשיבים בערעורים הנוספים 1. GOITOM TWELDE .2 BERIHA KIROS WELDEGABRIEL 3. ABERA BERHE WOLDESALASIE 4. TKHLEAB GEBREMIKAEL 5. AMANUEL AGHEBRESLASIE 6. KIDANE ZIGTA 7. ARAYA SOLOMON 8. BELTSOM ZEIKTA 9. YABIO DAWIT 10. ASEFA TESFALEM 11. חן מחזור פסולת ביניין בע"מ (חברה בפרוק) המשיבים בע"ע 24256-06-17 ובע"ע 2440-06-17 והמערערים בע"ע 58239-07-17 משיבה פורמלית בכל הערעורים בפני סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט מיכאל שפיצר נציגת ציבור (עובדים) גב' יעל רון, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ברכה סמו בשם מנרב: עו"ד יאיר דוד, עו"ד הילי לויט-מאיר, עו"ד אפרת גרינברג-יוסף בשם דוד בוסקילה ושלום בוסקילה: עו"ד יוסי בן חמו בשם העובדים: עו"ד דוד בר-חוה ועו"ד שלמה בכור פסק דין

יצוין כי ביצועו של פסק הדין עוכב, כנגד הפקדת ערבויות בנקאיות מתאימות, ואף צוין במסגרת החלטת עיכוב הבצוע כי "יהא זה מועיל אם העובדים יפעלו במקביל ולטובת כל הנוגעים בדבר למצוי זכויותיהם מהמוסד לביטוח לאומי. בית הדין ער לערעור העובדים שאולי יש בו כדי להצדיק השהייה במיצוי אפיק זה, זאת ככל שלא ניתן לשוב למוסד ולתבוע הפרשים אם יתקבל ערעור העובדים" (החלטת חברי השופט (כתוארו אז) אילן איטח מיום 16.8.17).

בהסכם בין חן מחזור למנרב אף קיים סעיף שיפוי, ומשכך מנרב יכולה לשלם את המגיע לעובדים מכוח פסק הדין ולהגיש תביעת חוב למפרקה של חן מחזור על בסיס סעיף השיפוי (אך מנרב משיבה כנגד כך כי היא אינה נושה מובטח וממילא תביעת חוב כזו לא תועיל).

בכפוף להמצאת מלוא המסמכים והטפסים הנדרשים, אין צורך כי תובע הגימלה יימצא בישראל בכל שלב משלבי התביעה, אלא אם הדבר יידרש לצורך ההליך המשפטי הכרוך בפרוק החברה או ככל שיוגש ערעור על ידו.

...

מעבר לצורך נציין כי הקביעה בדבר תקופת העבודה - הן מועד תחילתה, הן מועד סיומה והן חודשים בתוך תקופה זו בהם לא בוצעה עבודה - היא בסופו של דבר קביעה עובדתית, שהתקבלה במקרה זה על ידי בית הדין האזורי בהתחשב במכלול הראיות שהוצגו (ולא הוצגו) בפניו והתרשמותו מהעדויות שנשמעו.

משכך, וכאמור מעבר לצורך, לא שוכנענו כי הובאה הצדקה מספקת להתערבות ערכאת הערעור.

סיכום סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, ערעור העובדים מתייתר ושני הערעורים הנוספים מתקבלים בעיקרם, כך שחיובה של מנרב כמו גם חיובם של שלום בוסקילה ודוד בוסקילה לשלם לעובדים את הסכומים שנפסקו לזכותם - מבוטל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו חדל"ת 52891-07-20 אפדור בע"מ ואח' נ' כנפי משק תור בע"מ ואח' 25 אוקטובר 2021 לפני כבוד סגן הנשיא חגי ברנר בעיניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח–2018 ובעניין: כנפי משק תור בע"מ (בפרוק) החברה ובעניין: שאול קוטלר, עו"ד, בתפקידו כנאמן לחברה לעצמו וע"י ב"כ עוה"ד סיגל רוזן־רכב ועוה"ד דגן פרנקל הנאמן ובעניין: משקי הקיבוצים – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ב"כ עוה"ד צוריאל לביא ועוה"ד שירלי יפרח־איזור חברת האם ובעניין: הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי ב"כ עוה"ד מיכאל רוזנבלט הממונה ובענין: נושים שונים מספר בקשה:54 פסק דין

עוד הובהר במהלך הדיון כי ההוראה הכלולה בהצעת ההסדר, המחייבת לדחות תביעת חוב שהוגשה באיחור, היא הוראה המכוונת לנאמן, והיא לא נועדה למנוע מנושה שתביעתו נדחתה כאמור מחמת האיחור בהגשתה, להגיש לבית המשפט ערעור על החלטה זו. הממונה תומך באופן עיקרוני באישור הצעת ההסדר, אך מיתנגד לחסימת דרכם לערכאות של מי שתביעתם נדחתה על הסף מחמת האיחור בהגשתה.

" במקרה דנן, אין ספק שמדובר בהסדר בעל תועלת כלכלית רבה לכלל נושיה של החברה, הן המובטחים ובעיקר אלו שאינם מובטחים (מה שמכונה "הנושים האחרים").

בנוסף, היתערבות כזו תיעשה אם הנושים או הנאמן מבקשים לאשר הסדר שכרוך בהפרת דין, או שהוא נוגד את תקנת הציבור או שהוא נגוע בפגם יסודי אחר (ע"א 679/17 מרכז לוגיסטי בי ריבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ (נבו 11.02.2018)‏‏, בפסקות 33 ו- 37; פר"ק (מחוזי ת"א) 44348-04-16 רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ, נאמן למחזיקי האג"ח (סדרה א') של אורבנקורפ אינק נ' כונס נכסים רישמי תל אביב (נבו 25.10.2020)‏‏ בפיסקה 37; פר"ק (מחוזי ת"א) 23117-06-16 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (נבו 02.09.2018);‏‏ פר"ק (ת"א) 13- 06- 11478 אי.די.בי. חברה לאחזקות בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (נבו 17.12.2013)).

...

בסופו של דבר ועוד בטרם נדונו הבקשות הללו לגופן, גובשה הצעה להסדר נושים ותכנית שיקום עדכניים, והם אלה שעומדים כעת על הפרק (להלן ביחד: "הצעת ההסדר").

דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובהתנגדויות להצעת ההסדר, באתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את הצעת ההסדר כמבוקש, בכפוף להערות שיפורטו להלן.

סיכומו של דבר, מכל הטעמים שפורטו לעיל, הצעת ההסדר מאושרת כמבוקש, בכפוף להבהרות שניתנו במהלך הדיון ואשר פורטו לעיל.

אציין כי הוגשו תגובות על ידי הצדדים (ובכלל זה נושים אחרים) להצעות שעל הפרק; עלה כי המחלוקות נוגעות בין היתר לספירת הקולות באספת הנושים לעניין ההסדר – מצד טען המפרק והחברה כי אין למנות את קולה של שפי בין מיתנגדי ההסדר, שכן בהיותה מציעה יש לה אינטרס זר וחוסר תום לב בהצבעה; מנגד טענה שפי כי אין למנות את קולה של אמו של חודורוב, שהגישה תביעת חוב (ובדיון נטען כי הומחתה לה).

המפרק, החברה והנושים שנכחו באולם סברו שאין מקום להמתין להכרעה, שכן בעת ההצבעה באספות הנושים לקחו בחשבון את התרחישים האפשריים ונתנו את דעתם על כך; גם שפי ציינה כי קיימת זכות ערעור על הליך הבוררות ואין לדעת מהו משך הזמן שיחלוף את שההחלטה תהא חלוטה.

כמו כן ראו ע"א 673/87 יחזקאל סלאח ואח' נ' דורון כוכבי עו"ד מפרק פרץ את איסר חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח', (14.8.89) [פורסם במאגרים], בעמ' 68, פסקה 21: "ככל שניתן להציל עסק מהתמוטטות יש לחתור לכך בזהירות ובאחריות אך תוך תעוזה ותושייה. ככל שמתאפשר חיסולו ההכרחי של עסק תוך כדי נהולו כעסק פעיל חי ותוסס על-ידי המפרק, הנאמן, כונס הנכסים, וזאת בהשגחת בית המשפט ובהדרכתו, כן ייטב לנושים ולמשתתפים בחברה או לפושט הרגל כפרט. בעשייה כזו מממשים את תכלית החוק. בגישה האמורה, ככל שרק תהיה ישימה, בנסיבות המקרה, מקדמים תוצאה צודקת". ראו גם ע"א 9555/02 בג"צ 7704/02 זידאן זידאן ואח' נ' ברית פקוח לקואופורציה החקלאית העובדת בע"מ ואח' (1.9.04) [פורסם במאגרים] (להלן: "פס"ד זידאן"), המתייחס במפורש לעניין של העדפת הסדר נושים על פני פירוק (וכך יהא אם תיתקבל הצעת שפי): "למרות שלא תמיד ניתן למנוע את חיסולה של חברה או של אגודה שיתופית שנקלעה לקשיים, יש במקרים מסוימים להסדר נושים יתרונות רבים על פני הפרוק, והוא עשוי לגרום לכך שהנושים יקבלו בסופו של דבר סכום גבוה יותר מן החברה או מהאגודה השיתופית וימנעו ממנה, מעובדיה ומצדדים שלישיים הפסד כספי והרס מקור הפרנסה. אין ספק שהדרך הקצרה, עת חידלות-פרעון, היא דוקא מתן צו לפרוקה של החברה. בהליכי פירוק ופשיטת רגל אין קל ופשוט יותר מעצירת ההתדרדרות ברגע מסוים ולממש את המעט שנותר ולחלק שיירים לנושים, שעל-פי רוב מובטחים הם ובעלי זכות קדימה על חשבון הנושה הבלתי מובטח, חסר ההגנה. אולם קיצורי דרך שכאלו מחטיאים לעתים קרובות את המטרה. הליך שכזה אינו תמיד הדרך הנאותה לא מבחינה משפטית ולא מבחינה כלכלית. לא זו הייתה כוונת המחוקק, ולא זו הדרך שתניב תועלת למשק, בכלל, ולנושיה של החברה, בפרט. ודוק, ישנם מקרים שאכן פירוקה של החברה או של האגודה השיתופית הוא הפיתרון האופטימלי, אך כדי להגיע למסקנה שכזו יש תחילה לבחון ביסודיות את האופציות האחרות העומדות על הפרק ולפסול אותן בזהירות.

עוד ראו בפס"ד זידאן, בעמ' 551: "על בית-המשפט לחפש את הדרך שתאפשר לשלם לנושים את כל החובות המגיעים להם, ואם הדבר בלתי אפשרי אז לפחות את המרב. בתורו אחר דרך זו יעשה בית-המשפט ככל שניתן על-מנת לשמור על הגוף המתפרק כעסק חי (ראו י' כהן דיני חברות (כרך ג) [13], בעמ' 618-610). הדגשים הללו צריכים להנחותנו עת בוחנים אנו את השגותיהם של המערערים" .

ראו בעיניין זה פר"ק (י-ם) 58839-11-18 קו או אגודה צרכנית שיתופית בע"מ (בהקפאת הליכים) נ' כונס הנכסים (16.1.19) [פורסם במאגרים] : "שימת לב בפסיקה דלעיל בפרט, לתועלת למשק בהגדרתו הרחבה, העשויה לצמוח משיקום חברות שכשלו. והוא שאמרנו: לתחרות ערך כלכלי וחברתי לכלל המשק, אך גם לשקום חברות ערך אסטרטגי למשק בכללותו. אין, איפוא, על הפרק מתח בין אינטרס צבורי לבין אינטרס פארטיקולארי, ואין בית המשפט דן במסגרת החלטה זו בין עניינו של הפרט לבין האנטרס של הציבור. שני הערכים שבמוקד הדיון, הנם מעניינו של הציבור: גם התחרות, אך גם שקום החברה. במוקד החלטה זאת, איפוא, החשיבות הקריטית לאיתור נקודת איזון ראויה בין העקרון הראוי החותר לתחרות מירבית, לבין העקרונות שבבסיס ההליכים שנועדו לשקום חברות". במקרה שלפנינו, במובחן מספק הדין הנ"ל, אינטרסים אלו מתלכדים שכן השקום ישרת גם את אינטרס התחרות.

בעיניין זה אזכיר את חובת תום הלב המחייב כל אחד מהנושים בהצבעתו, ראו סעיף 84 (ד) לחוק חידלות פרעון הקבוע כדלקמן: "נושה או חבר תאגיד יממש את זכות ההצבעה באספות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול כוחו לרעה". בעיניין זה ראו ע"א 3225/99 שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ (3.10.99) [פורסם במאגרים] בסעיף 28 לפסק הדין, וכן תיק פש"ר (חיפה) 18246-04-14 עמיעזר זוהר נ' כונס הנכסים (14.3.179 [פורסם במאגרים], בסעיף 32 לפסק הדין : "מקור נוסף ממנו יכול בית המשפט לשאוב את סמכותו לפסול הצבעת מי שמפעיל זכויותיו בחוסר תום לב הוא דיני תום הלב החלים על ההליך, לרבות על הצבעת הנושים. נקודת המוצא היא שחובת בעל דין (לרבות נושה בהליכי פש"ר) "להפעיל את כוחותיו המשפטיים- דיוניים בדרך מקובלת ובתום לב, מטילה עליו את החובה לפועל כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו" (בר"ע 305/80 שילה ואח' נ' רצ'קובסקי פד"י ל"ה (3) 449).

...

וכך נאמר בהחלטה הראשונה (עמ' 2 שו' 8-22) : "לבית המשפט הוגשו תגובות רבות שמהן עולה, כי קיימות מחלוקות עובדתיות בין הצדדים ובגדרם בין החברה לבין שפי. הסתבר שבין השניים נערכה מסכת התקשרויות שבעיקרה ייזום שיתוף פעולה באמצעות הקמת חברה משותפת כאשר לצורך כך מכרה החברה ארבע מכונות לשפי תמורת הסך של 3.5 מיליון ₪ בצרוף מע"מ. לצורך כך ניתן מימון של חברת ליסינג מימוני וזאת כאשר שפי היא שדאגה לקבלת המימון. המיזם לא התממש, ולמצער עד סופו, כאשר בין לבין שפי מימנה, לטענתה, את הפעילות של החברה ובהקשר זה השקיעה עוד כ-2.25 מיליון ₪ כאשר חלק מהסכום האמור הושב לה. בסופו של דבר עלו היחסים בין הצדדים על שרטון, כאשר החברה אף הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 9.12.18 נגד שפי ובעליה מר ליעד שגב (ת"א 17014-12-18) שבה עתרה להורות על בטלות מערכת היחסים שבין הצדדים עקב תרמית ומצגי שווא, בד בבד ביקשה ליתן צו מניעה כנגד שפי. התביעה טרם נדונה.

על רקע האמור לעיל פרסם המפרק הצעה להציע הצעות בעקבותיה התקבלו שתי הצעות – האחת של שפי והשנייה של גורם נוסף שירד מסדר היום (ראו בקשה מס' 56).

כמו כן ראו ע"א 673/87 יחזקאל סלאח ואח' נ' דורון כוכבי עו"ד מפרק פרץ את איסר חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח', (14.8.89) [פורסם במאגרים], בעמ' 68, פסקה 21: "ככל שניתן להציל עסק מהתמוטטות יש לחתור לכך בזהירות ובאחריות אך תוך תעוזה ותושייה. ככל שמתאפשר חיסולו ההכרחי של עסק תוך כדי ניהולו כעסק פעיל חי ותוסס על-ידי המפרק, הנאמן, כונס הנכסים, וזאת בהשגחת בית המשפט ובהדרכתו, כן ייטב לנושים ולמשתתפים בחברה או לפושט הרגל כפרט. בעשייה כזו מממשים את תכלית החוק. בגישה האמורה, ככל שרק תהיה ישימה, בנסיבות המקרה, מקדמים תוצאה צודקת". ראו גם ע"א 9555/02 בג"צ 7704/02 זידאן זידאן ואח' נ' ברית פיקוח לקואופורציה החקלאית העובדת בע"מ ואח' (1.9.04) [פורסם במאגרים] (להלן: "פס"ד זידאן"), המתייחס במפורש לעניין של העדפת הסדר נושים על פני פירוק (וכך יהא אם תתקבל הצעת שפי): "למרות שלא תמיד ניתן למנוע את חיסולה של חברה או של אגודה שיתופית שנקלעה לקשיים, יש במקרים מסוימים להסדר נושים יתרונות רבים על פני הפירוק, והוא עשוי לגרום לכך שהנושים יקבלו בסופו של דבר סכום גבוה יותר מן החברה או מהאגודה השיתופית וימנעו ממנה, מעובדיה ומצדדים שלישיים הפסד כספי והרס מקור הפרנסה. אין ספק שהדרך הקצרה, עת חדלות-פירעון, היא דווקא מתן צו לפירוקה של החברה. בהליכי פירוק ופשיטת רגל אין קל ופשוט יותר מעצירת ההתדרדרות ברגע מסוים ולממש את המעט שנותר ולחלק שיירים לנושים, שעל-פי רוב מובטחים הם ובעלי זכות קדימה על חשבון הנושה הבלתי מובטח, חסר ההגנה. אולם קיצורי דרך שכאלו מחטיאים לעתים קרובות את המטרה. הליך שכזה אינו תמיד הדרך הנאותה לא מבחינה משפטית ולא מבחינה כלכלית. לא זו הייתה כוונת המחוקק, ולא זו הדרך שתניב תועלת למשק, בכלל, ולנושיה של החברה, בפרט. ודוק, ישנם מקרים שאכן פירוקה של החברה או של האגודה השיתופית הוא הפתרון האופטימלי, אך כדי להגיע למסקנה שכזו יש תחילה לבחון ביסודיות את האופציות האחרות העומדות על הפרק ולפסול אותן בזהירות.

" ובהמשך, בסעיף 33, נקבע כדלקמן: "לסיכום נקודה זו; בהליכי הסדר נושים סמכותו של בית המשפט אינה מסתיימת "בספירת קולות המצביעים" ובאישור הסדר עפ"י הרוב הדרוש או בדחייתו בשל העדר רוב.

לאור כל האמור לעיל, מאשרת את הסדר הנושים המוצע, בכפוף להסתייגות נציגת הכנ"ר באשר ליחיד חודורוב, מתן טופס 5 וכל המתחייב להבהרת עניין נכסיו.

בית המשפט המחוזי בירושלים פר"ק 51832-05-17 משרד המשפטים/ רשם ההקדשות נ' כונס הנכסים הרישמי מחוז ירושלים ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אביגדור דורות המבקשים: עבד אל קאדר עבדללה מוחמד אעג'אק ו- 30 אחרים ע"י ב"כ עו"ד חליל ג'רייס ג'דעון המשיבים: 1. עו"ד מוחמד סייד אחמד ועו"ד נמרוד טפר, מפרקים של מדרסת דאר אל מערפה בע"מ (בפרוק) 2. רשם העמותות 3. כונס הנכסים הרישמי מחוז ירושלים החלטה

לפניי בקשת 31 עובדים לשעבר של חברה לתועלת הציבור (חל"צ), להארכת המועד להגשת ערעור על החלטת מפרקי החברה מיום 31.1.19.

רקע והחלטות קודמות הליך חידלות הפרעון בתיק זה ניפתח ביום 4.6.17, עת ניתנה החלטה בדבר מינוי מפרקים זמניים לחברה לתועלת הציבור, אשר הפעילה בכפר עקב במזרח ירושלים, מוסדות חינוך, בהם למדו כ- 4,000 תלמידים והועסקו כ-260 מורים ועובדי הפעילות החינוכית.

נטען כי ארבעה מן המבקשים ( 10, 20, 22 ו-30) כלל לא הגישו תביעת חוב, כך שאין הם זכאים לערער על החלטה שאינה מתייחסת אליהם.

בעיניין דוד מור, ניתן בבית המשפט המחוזי פסק דין חלקי בתביעת המערער לקבלת פיצוי בגין תאונת דרכים.

בהחלטת כב' השופט ס' ג'ובראן נקבע כי בשעתו, עמדה בפני המערער הזכות להגיש ערעור על פסק הדין החלקי כנגד קרנית והוא בחר שלא לעשות כן, ולכן הוא מחל על זכותו והשלים עם פסק הדין במישור זה. נקבע כי העובדה שקרנית בחרה בשלב המאוחר להגיש סיכומים מטעמה, אינה מקימה זכות ערעור יש מאין.

...

סוף דבר לאור כל האמור, הבקשה להארכת מועד מתקבלת באופן חלקי, כמפורט לעיל בפסקה 12.

בפסק הדין נדחו שמונה ערעורים של מי שהגישו תביעות חוב כנגד החלטת מפרקים שניתנה בעיניינם בהליך פירוק של חברה לתועלת הציבור.

נטען כי המפרקים אינם רשאים להשתמש בסמכותם כבעלי תפקיד בהליך חידלות פרעון להיתעלם מפסקי הדין, שכן סמכות זו מאפשרת למפרק לדחות תביעת חוב בשל פסק דין הנגוע בתרמית או בקנוניה, אך לא לקבל תביעת חוב לנוכח פסק דין כאמור, כפי שנתבקש במקרה זה. כן נטען כי הסכמי הפשרה קובעים במפורש שהם מסלקים באופן סופי ומוחלט את כל תביעות העובדים כלפי החל"צ עד ליום 31.8.2015, והם קיבלו תוקף של פסק דין, ומשכך אין מקום לטענות המערערים כנגד קביעה מפורשת זו. עוד המפרקים סבורים כי אין מקום להכיר בתביעות החוב של עובדי חברת השירותים, אף לא בתביעות של עובדים שאינם רשומים כלל, שממילא לא הוכיחו את רכיבי תביעתם.

עם זאת, סמכות זו איננה מאפשרת לפתוח בהליך מעין-ערעורי על כל פסק דין, ובודאי שלא על פסק דין שניתן לטובת החייב ושקובע את העדרו של חוב (ע"א 1057/91 הרצל נ' מכטיגר, מו(4) 353, 359 (1992)).

...

סוף דבר סיכומו של דבר, מן הטעמים המפורטים לעיל אציע לחברותיי לדחות את הערעור.

זאת משום שמנגנון זה לא נועד כדי להועיל לעובדים (שכן כספי ה"רמייה" הועברו – כך היו המפרקים סבורים – לכיסם הפרטי של בעלי השליטה); והוא אף גרם להם נזק – שכן בסופו של דבר קיבלו העובדים סכומי שכר נמוכים מהשכר הפורמלי.

בקביעה זו של המפרקים אינני סבורה כי יש להתערב, ולכן כאמור המסקנה לפיה דין הערעור להידחות, מקובלת גם עלי.