אציין כי הוגשו תגובות על ידי הצדדים (ובכלל זה נושים אחרים) להצעות שעל הפרק; עלה כי המחלוקות נוגעות בין היתר לספירת הקולות באספת הנושים לעניין ההסדר – מצד טען המפרק והחברה כי אין למנות את קולה של שפי בין מיתנגדי ההסדר, שכן בהיותה מציעה יש לה אינטרס זר וחוסר תום לב בהצבעה; מנגד טענה שפי כי אין למנות את קולה של אמו של חודורוב, שהגישה תביעת חוב (ובדיון נטען כי הומחתה לה).
המפרק, החברה והנושים שנכחו באולם סברו שאין מקום להמתין להכרעה, שכן בעת ההצבעה באספות הנושים לקחו בחשבון את התרחישים האפשריים ונתנו את דעתם על כך; גם שפי ציינה כי קיימת זכות ערעור על הליך הבוררות ואין לדעת מהו משך הזמן שיחלוף את שההחלטה תהא חלוטה.
כמו כן ראו ע"א 673/87 יחזקאל סלאח ואח' נ' דורון כוכבי עו"ד מפרק פרץ את איסר חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח', (14.8.89) [פורסם במאגרים], בעמ' 68, פסקה 21: "ככל שניתן להציל עסק מהתמוטטות יש לחתור לכך בזהירות ובאחריות אך תוך תעוזה ותושייה. ככל שמתאפשר חיסולו ההכרחי של עסק תוך כדי נהולו כעסק פעיל חי ותוסס על-ידי המפרק, הנאמן, כונס הנכסים, וזאת בהשגחת בית המשפט ובהדרכתו, כן ייטב לנושים ולמשתתפים בחברה או לפושט הרגל כפרט. בעשייה כזו מממשים את תכלית החוק. בגישה האמורה, ככל שרק תהיה ישימה, בנסיבות המקרה, מקדמים תוצאה צודקת".
ראו גם ע"א 9555/02 בג"צ 7704/02 זידאן זידאן ואח' נ' ברית פקוח לקואופורציה החקלאית העובדת בע"מ ואח' (1.9.04) [פורסם במאגרים] (להלן: "פס"ד זידאן"), המתייחס במפורש לעניין של העדפת הסדר נושים על פני פירוק (וכך יהא אם תיתקבל הצעת שפי): "למרות שלא תמיד ניתן למנוע את חיסולה של חברה או של אגודה שיתופית שנקלעה לקשיים, יש במקרים מסוימים להסדר נושים יתרונות רבים על פני הפרוק, והוא עשוי לגרום לכך שהנושים יקבלו בסופו של דבר סכום גבוה יותר מן החברה או מהאגודה השיתופית וימנעו ממנה, מעובדיה ומצדדים שלישיים הפסד כספי והרס מקור הפרנסה. אין ספק שהדרך הקצרה, עת חידלות-פרעון, היא דוקא מתן צו לפרוקה של החברה. בהליכי פירוק ופשיטת רגל אין קל ופשוט יותר מעצירת ההתדרדרות ברגע מסוים ולממש את המעט שנותר ולחלק שיירים לנושים, שעל-פי רוב מובטחים הם ובעלי זכות קדימה על חשבון הנושה הבלתי מובטח, חסר ההגנה. אולם קיצורי דרך שכאלו מחטיאים לעתים קרובות את המטרה. הליך שכזה אינו תמיד הדרך הנאותה לא מבחינה משפטית ולא מבחינה כלכלית. לא זו הייתה כוונת המחוקק, ולא זו הדרך שתניב תועלת למשק, בכלל, ולנושיה של החברה, בפרט. ודוק, ישנם מקרים שאכן פירוקה של החברה או של האגודה השיתופית הוא הפיתרון האופטימלי, אך כדי להגיע למסקנה שכזו יש תחילה לבחון ביסודיות את האופציות האחרות העומדות על הפרק ולפסול אותן בזהירות.
עוד ראו בפס"ד זידאן, בעמ' 551: "על בית-המשפט לחפש את הדרך שתאפשר לשלם לנושים את כל החובות המגיעים להם, ואם הדבר בלתי אפשרי אז לפחות את המרב. בתורו אחר דרך זו יעשה בית-המשפט ככל שניתן על-מנת לשמור על הגוף המתפרק כעסק חי (ראו י' כהן דיני חברות (כרך ג) [13], בעמ' 618-610). הדגשים הללו צריכים להנחותנו עת בוחנים אנו את השגותיהם של המערערים" .
ראו בעיניין זה פר"ק (י-ם) 58839-11-18 קו או אגודה צרכנית שיתופית בע"מ (בהקפאת הליכים) נ' כונס הנכסים (16.1.19) [פורסם במאגרים] : "שימת לב בפסיקה דלעיל בפרט, לתועלת למשק בהגדרתו הרחבה, העשויה לצמוח משיקום חברות שכשלו. והוא שאמרנו: לתחרות ערך כלכלי וחברתי לכלל המשק, אך גם לשקום חברות ערך אסטרטגי למשק בכללותו. אין, איפוא, על הפרק מתח בין אינטרס צבורי לבין אינטרס פארטיקולארי, ואין בית המשפט דן במסגרת החלטה זו בין עניינו של הפרט לבין האנטרס של הציבור. שני הערכים שבמוקד הדיון, הנם מעניינו של הציבור: גם התחרות, אך גם שקום החברה. במוקד החלטה זאת, איפוא, החשיבות הקריטית לאיתור נקודת איזון ראויה בין העקרון הראוי החותר לתחרות מירבית, לבין העקרונות שבבסיס ההליכים שנועדו לשקום חברות". במקרה שלפנינו, במובחן מספק הדין הנ"ל, אינטרסים אלו מתלכדים שכן השקום ישרת גם את אינטרס התחרות.
בעיניין זה אזכיר את חובת תום הלב המחייב כל אחד מהנושים בהצבעתו, ראו סעיף 84 (ד) לחוק חידלות פרעון הקבוע כדלקמן: "נושה או חבר תאגיד יממש את זכות ההצבעה באספות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול כוחו לרעה".
בעיניין זה ראו ע"א 3225/99 שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ (3.10.99) [פורסם במאגרים] בסעיף 28 לפסק הדין, וכן תיק פש"ר (חיפה) 18246-04-14 עמיעזר זוהר נ' כונס הנכסים (14.3.179 [פורסם במאגרים], בסעיף 32 לפסק הדין : "מקור נוסף ממנו יכול בית המשפט לשאוב את סמכותו לפסול הצבעת מי שמפעיל זכויותיו בחוסר תום לב הוא דיני תום הלב החלים על ההליך, לרבות על הצבעת הנושים. נקודת המוצא היא שחובת בעל דין (לרבות נושה בהליכי פש"ר) "להפעיל את כוחותיו המשפטיים- דיוניים בדרך מקובלת ובתום לב, מטילה עליו את החובה לפועל כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו" (בר"ע 305/80 שילה ואח' נ' רצ'קובסקי פד"י ל"ה (3) 449).
...
וכך נאמר בהחלטה הראשונה (עמ' 2 שו' 8-22) : "לבית המשפט הוגשו תגובות רבות שמהן עולה, כי קיימות מחלוקות עובדתיות בין הצדדים ובגדרם בין החברה לבין שפי. הסתבר שבין השניים נערכה מסכת התקשרויות שבעיקרה ייזום שיתוף פעולה באמצעות הקמת חברה משותפת כאשר לצורך כך מכרה החברה ארבע מכונות לשפי תמורת הסך של 3.5 מיליון ₪ בצרוף מע"מ. לצורך כך ניתן מימון של חברת ליסינג מימוני וזאת כאשר שפי היא שדאגה לקבלת המימון. המיזם לא התממש, ולמצער עד סופו, כאשר בין לבין שפי מימנה, לטענתה, את הפעילות של החברה ובהקשר זה השקיעה עוד כ-2.25 מיליון ₪ כאשר חלק מהסכום האמור הושב לה. בסופו של דבר עלו היחסים בין הצדדים על שרטון, כאשר החברה אף הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 9.12.18 נגד שפי ובעליה מר ליעד שגב (ת"א 17014-12-18) שבה עתרה להורות על בטלות מערכת היחסים שבין הצדדים עקב תרמית ומצגי שווא, בד בבד ביקשה ליתן צו מניעה כנגד שפי. התביעה טרם נדונה.
על רקע האמור לעיל פרסם המפרק הצעה להציע הצעות בעקבותיה התקבלו שתי הצעות – האחת של שפי והשנייה של גורם נוסף שירד מסדר היום (ראו בקשה מס' 56).
כמו כן ראו ע"א 673/87 יחזקאל סלאח ואח' נ' דורון כוכבי עו"ד מפרק פרץ את איסר חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח', (14.8.89) [פורסם במאגרים], בעמ' 68, פסקה 21: "ככל שניתן להציל עסק מהתמוטטות יש לחתור לכך בזהירות ובאחריות אך תוך תעוזה ותושייה. ככל שמתאפשר חיסולו ההכרחי של עסק תוך כדי ניהולו כעסק פעיל חי ותוסס על-ידי המפרק, הנאמן, כונס הנכסים, וזאת בהשגחת בית המשפט ובהדרכתו, כן ייטב לנושים ולמשתתפים בחברה או לפושט הרגל כפרט. בעשייה כזו מממשים את תכלית החוק. בגישה האמורה, ככל שרק תהיה ישימה, בנסיבות המקרה, מקדמים תוצאה צודקת".
ראו גם ע"א 9555/02 בג"צ 7704/02 זידאן זידאן ואח' נ' ברית פיקוח לקואופורציה החקלאית העובדת בע"מ ואח' (1.9.04) [פורסם במאגרים] (להלן: "פס"ד זידאן"), המתייחס במפורש לעניין של העדפת הסדר נושים על פני פירוק (וכך יהא אם תתקבל הצעת שפי): "למרות שלא תמיד ניתן למנוע את חיסולה של חברה או של אגודה שיתופית שנקלעה לקשיים, יש במקרים מסוימים להסדר נושים יתרונות רבים על פני הפירוק, והוא עשוי לגרום לכך שהנושים יקבלו בסופו של דבר סכום גבוה יותר מן החברה או מהאגודה השיתופית וימנעו ממנה, מעובדיה ומצדדים שלישיים הפסד כספי והרס מקור הפרנסה. אין ספק שהדרך הקצרה, עת חדלות-פירעון, היא דווקא מתן צו לפירוקה של החברה. בהליכי פירוק ופשיטת רגל אין קל ופשוט יותר מעצירת ההתדרדרות ברגע מסוים ולממש את המעט שנותר ולחלק שיירים לנושים, שעל-פי רוב מובטחים הם ובעלי זכות קדימה על חשבון הנושה הבלתי מובטח, חסר ההגנה. אולם קיצורי דרך שכאלו מחטיאים לעתים קרובות את המטרה. הליך שכזה אינו תמיד הדרך הנאותה לא מבחינה משפטית ולא מבחינה כלכלית. לא זו הייתה כוונת המחוקק, ולא זו הדרך שתניב תועלת למשק, בכלל, ולנושיה של החברה, בפרט. ודוק, ישנם מקרים שאכן פירוקה של החברה או של האגודה השיתופית הוא הפתרון האופטימלי, אך כדי להגיע למסקנה שכזו יש תחילה לבחון ביסודיות את האופציות האחרות העומדות על הפרק ולפסול אותן בזהירות.
" ובהמשך, בסעיף 33, נקבע כדלקמן: "לסיכום נקודה זו; בהליכי הסדר נושים סמכותו של בית המשפט אינה מסתיימת "בספירת קולות המצביעים" ובאישור הסדר עפ"י הרוב הדרוש או בדחייתו בשל העדר רוב.
לאור כל האמור לעיל, מאשרת את הסדר הנושים המוצע, בכפוף להסתייגות נציגת הכנ"ר באשר ליחיד חודורוב, מתן טופס 5 וכל המתחייב להבהרת עניין נכסיו.