ערעורים על פסק דין בתביעה אזרחית

ערעור שהגישה המשיבה על פסק הדין בתביעה האזרחית נמשך על ידה בהמלצת בית המשפט העליון, תוך שהובהר כי המשיבה שומרת על מלוא טענותיה מכח הסכם הגירושין כלפי הנאמן (ע"א 4279/20 אילנה יפה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (נבו 19.9.2022)).

...

נוכח המסקנה כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב בקבלת הזכויות בדירה, מתייתר הצורך לדון בקיומו של התנאי המצטבר הנוסף הנדרש לשם החלת החריג לפי סעיף 96(ג)(2) לפקודה- מתן תמורה בת ערך.

סיכומו של דבר, העברת זכויותיו של החייב בדירה למשיבה ולילדים היתה הענקה אסורה לכל דבר וענין, ומשכך יש להורות על ביטולה כמבוקש על ידי הנאמן.

סוף דבר אשר על כן, בקשת הנאמן מתקבלת.

הלכה למעשה, העתירה שלפנינו היא ניסיון נוסף לערער על פסקי הדין שניתנו בתביעה האזרחית שהגיש העותר בעיניין תוקפו של הצוו; אלא שכידוע, בית משפט זה, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של הערכאות המוסמכות (ראו, מני רבים: בג"ץ 8176/15 כהן נ' מינהל מקרקעי ישראל (15.2.2016)).

...

דיון והכרעה דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו.

אשר על כן, העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 3292/24 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. פלוני בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט א' ביתן) מיום 07.03.2024 בת"פ 8224-07 בשם המבקש: עו"ד הילה עיאש ][]החלטה

בנוסף לכך, קביעת פיצוי לנפגע עבירה במסגרת הליך פלילי דומה במאפייניה לפסק דין בתביעה אזרחית.

...

בגזר דין מיום 09.04.2008 נעתר בית המשפט להמלצת הצדדים לעונש.

בהחלטת 'פתקית' מיום 07.03.2024 נדחה בקשה לעיון חוזר, תוך שנקבע כי "המבקש שב ומעלה את אותן טענות שנטענו בבקשה הקודמת שלו להפחתת הפרשי הצמדה וריבית, שנדחתה בהחלטה מנומקת. אין בבקשה כל נימוק המצדיק 'עיון מחדש' בבקשה. הבקשה נדחית". מכאן הבקשה שלפניי, שהוגשה תחילה כערעור פלילי וסווגה מחדש כהליך של רע"א בהתאם להחלטת הרשמת ל' משאלי-שלומי מיום 21.04.2024.

הבקשה נדחית בזאת.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 35819-08-23 הר שמש - מושב שיתופי בע"מ נ' רשות המיסים לפני כב' השופט י' נועם, שופט עמית העותרת הר שמש - מושב שיתופי בע"מ ע"י ב"כ עו"ד משה הר שמש המשיבה רשות המיסים - הממונה על חוק חופש המידע באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) פסק-דין

על פסק-הדין המשלים הגישה העותרת ערעור לבית-המשפט העליון (עע"מ 65/22), שבמסגרתו הבהירה כי ניהלה את העתירה ביחס לבקשה לקבל את "התוכנה", ולא מידע אחר שתואר על-ידה כ"נוסחה/אלגוריתם" שבו היתמקדה בעירעור.

בדיון בעירעור טענה, כי היא מבקשת את מיסמכי ההנחיות שהועברו למתכנתי שע"מ, וכי "גם אם לא מוצאים את המסמך או אין מיסמך להמציא, מאחר שמדובר על הנחיה פנימית שתורגמה לתוך המחשב, צריך לקחת את קוד המחשב ולהפיק ממנו את הנוהל שבעצם הופעל". בסיום הדיון ניתן פסק-דין: "לאחר שיח ושיג הוסכם כי המערערת תוכל לפנות תוך 7 ימים למשיב במכתב המחדד את בקשתה לקבלת מידע במתכונתה הנוכחית"; כי המשיב ישיב לפנייה; כי טענות הצדדים שמורות להם לעניין ההחלטה החדשה שתתקבל; וכי אין באמור משום נקיטת עמדה בשאלה, האם תוכנה היא בגדר "מידע" כמשמעותו בחוק חופש המידע.

אל מול הקצאת המשאבים הבלתי סבירה, לא הוצג אינטרס של העותרת, בפרט כאשר התביעה האזרחית שהגישה נדחתה, אגב קביעה כי לעותרת אין אינטרס אישי בעיניין ושהיא ניהלה את ההליך בחוסר תום לב; שעה שהמידע הרלבנטי בא לידי ביטוי בהוראות הבצוע המפורטות והוראות הדין המפורסמות לכל; וכאשר הדרך להלין על חיוב או על קזוז שלא כדין - לעותרת כמו לכלל הנישומים - היא בהשגה בהליך מתאים, תוך היתייחסות להוראות הדין והנוהל, ללא קשר לאפיון תוכנת המחשב או לתהליכי העבודה בכתיבת התוכנה.

...

לנוכח מסקנה זו, מתייתר הצורך לדון בטעמים הנוספים והחלופיים שציינה הרשות, בעניין דחיית בקשת המידע, שלפיהם היעתרות מלאה לבקשת המידע, לו היה קיים מסמך אפיון כמבוקש, או היעתרות חלקית, לו היו מאותרים מסמכים קונקרטיים אגב הקצאת משאבים בלתי סבירה, היו מובילות לפגיעה בתפקוד התקין של הרשות ובפעולות האכיפה והביקורת הנערכות על-ידה, ואינן מחייבות אפוא את מסירת המידע, גם בהתאם לסעיפים 9(ב)(1) ו-9(ב)(8) לחוק.

התוצאה על-יסוד האמור לעיל, נדחית העתירה.

העותרת תשלם למשיבה הוצאות בסך כולל של 15,000 ₪.

...