מדובר בניסיון בלתי צליח עובדתי, כזה שלגביו קובע סעיף 26 לחוק העונשין: "לענין נסיון, אין נפקה מינה אם עשיית העבירה לא היתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו". ניסיון כזה הוא, כידוע, בר הרשעה (ראו רע"פ 2220/16 מור יוסף נ' התצ"ר [26.10.17] [עניין מור יוסף], פסקות 23-16 וע"פ 1408/18 מדינת ישראל נ' בן דרור [21.8.18], פסקה 78 לפסק דינה של כבוד השופטת ברק ארז).
ובהמשך:
"50. ולערעור שלפנינו: כאמור, העירעור שלפנינו מעלה שורה של שאלות בנוגע לתחולתו של חוק איסור הלבנת הון. כפי שציינתי בפתח הדברים, בהיותנו ניצבים בראשית דרכו של ההליך הפלילי ובמסגרת דיונית של הליך חילוט זמני, לא ראיתי לקבוע מסמרות בחלק משאלות אלה, שראוי שתוכרענה על ידי המותב שידון בתיק העקרי. למרות זאת, מצאתי לנכון להתייחס אליהן, ולו לצורך חידוד הסוגיות שתונחנה לפתחו. ואלו עקרי הדברים:
ואחזור לעניין ברהמי, על מנת להבהיר דברים שיבואו בהמשך:
"33. נדגים את הדברים בעזרת עלילה קולנועית מוכרת (כגון הסרט 'אושן 11', בבחינת דוגמה אחת מיני רבות): צוות עבריינים מתכנן לשדוד את חדר הכספות המוגן הממוקם במרתף של קזינו או בנק, בו מוחזק הון משוער של כחמישים מיליוני דולרים, ולאחר מכן להלבינו בדרכים שונות. לצורך כך העבריינים רוכשים ציוד מסוגים שונים בשווי של כחצי מיליון דולר (כגון ציוד אלקטרוני מתוחכם, ציוד פריצה, רכבי מילוט וכיו"ב), ונניח כי הם אף מקימים חברה פיקטיבית לצורך טישטוש והסתרה של פעולות ההכנה ורכישת הציוד. אלא שבניגוד לסוף העלילה בסרט הנ"ל, ניסיון השוד לא עולה יפה והם נתפסים בשעת מעשה. במצב זה, אין חולק כי ניתן להרשיעם בעבירה של ניסיון שוד (ובהמשך לדיון שערכנו בראשית פסק הדין, נניח כי די בניסיון לעבור עבירת מקור לצורך כניסה בשעריו של חוק איסור הלבנת הון). בנסיבות אלו, ברי כי ניתן לחלט את הרכוש ששמש את העבריינים לבצוע ניסיון השוד, קרי רכוש בשווי של חצי מיליון דולר. בד בבד, קשה להלום כי ניתן יהיה לחלט רכוש בשווי של כחמישים מיליון דולר מרכושם של העבריינים, שכן ניסיון העבירה לא הצמיח כל פירות. בנקודה זו אזכיר כי ניתן לחלט רכוש מכוח עבירת המקור עצמה, לפי סעיף 39 לפסד"פ, אך המשיבה לא הציגה בפנינו תקדים לפיו הורה בית משפט על חילוט של פירות עבירת מקור, מקום בו עבירת המקור לא הצמיחה פירות.
...
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"פ 274-12-17 מדינת ישראל נ' כהן
07 ינואר 2021
1
תוכן עניינים
כתב האישום 1
תשובת הנאשם לכתב האישום 2
המחלוקות, בתמצית 3
דיון 4
בחינת קבילותן ומשקלן של הראיות 4
אפליקציית Wicker - וויקר 5
השתלבות הראיות 5
עדותו של גרייגוס 6
עדותו של קרול 11
גרסאות הנאשם בחקירה ובבית המשפט 13
סיכום התרשמותי מעדות הנאשם 24
ההודעות בוויקר 27
הראיות לחלק העובדתי של כתב האישום 30
פנייתו של הנאשם לגרייגוס לשם הספקת חשבונות בנק פיקטיביים 30
פתיחת חשבונות הבנק הפיקטיביים על שם החברות EM ו-DT 31
גרייגוס העביר את פרטי חשבונות הבנק הפיקטיביים לנאשם 32
הנאשם סיפק את פרטי חשבונות הבנק הפיקטיביים למבצעי ההונאה 35
העברת הכספים מהחברה הצרפתית לחשבון הבנק הפיקטיבי 37
העברת הכספים מהחברה הגרמנית לחשבון הבנק הפיקטיבי 38
הגעת הכספים לידי הנאשם או לידי מבצעי ההונאה 41
היקף מעורבותו של הנאשם במעשי ההונאה 41
מודעות הנאשם לפליליות המעשים 42
ביצוע מעשה ההונאה על ידי מבצעי ההונאה 46
הרשעה על בסיס ראיות נסיבתיות 53
האם האירועים מושא כתב האישום הוכחו מעבר לספק סביר? 55
סיוע לעדותו של גרייגוס 55
סיכום: המסד העובדתי שאותו הוכיחה המאשימה 56
ניתוח יסודות העבירות 57
קבלת דבר במרמה 57
נסיבות מחמירות 63
סיוע לעבירת קבלת דבר במרמה 63
סיכום ביניים: הוכחת ביצוע עבירות סיוע לניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות 65
עבירות הלבנת הון 65
האם ניסיון לבצע עבירת מקור יכול לבסס עבירת הלבנת הון? 66
הטענות בדבר מחדלי חקירה, מחדלים באופן ניהול התיק וטענות הגנה כלליות 70
הפעלתו של גרייגוס בישראל 70
"הצמדת" גרייגוס לנאשם במסגרת החקירה 74
חוקיות חתימת הסכם עד המדינה עם גרייגוס 74
מבצעי ההונאה לא אותרו 75
חוסרים של תיעוד שיחות וטיוטות המייל, שדרכן סיפק גרייגוס חשבונות בנק פיקטיביים לנאשם 75
פגמים ומחדלים הקשורים בהודעות הוויקר 78
עדותו של גרייגוס באמצעות Video Conference 79
הכנסת מסמכים שלא הוצגו לנאשם כצרופות לחקירותיו 80
מחדלים הקשורים באי הבאת עדים רלוונטיים להוכחת ההונאות 81
טענות בדבר מעורבותו של "גלובוס" בתיק 82
העדר שימוע כדין 82
סיכום ומסקנות 82
סוף דבר 83
כתב האישום
נגד הנאשם הוגש כתב אישום[footnoteRef:1] המייחס לו שתי עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפה, ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [חוק העונשין]), ושתי עבירות של הלבנת הון במטרה להסתיר את זהות בעליו של הרכוש האסור, את מיקומו ותנועותיו, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 [חוק איסור הלבנת הון].
לטעמי הנושא מוצה, לא מצאתי שהעדתו של גרייגוס באמצעות VC פגעה בצורה כלשהי בהגנת הנאשם ואף טענה זו נדחית.
התשובה הייתה כי היה קושי טכני להביאם, ולאחר שקלול הראיות שהובאו הגיעו התובעים למסקנה שהן מוכיחות מעל ספק סביר את מה שהיה צריך להוכיח.
סוף דבר
אני מרשיעה, אפוא, את הנאשם בביצוע העבירות הבאות:
באישום הראשון: סיוע לניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפה, ביחד עם סעיפים 25 ו-31 לחוק העונשין;
באישום השני: הלבנת הון במטרה להסתיר את זהות בעליו של הרכוש האסור, את מיקומו ותנועותיו, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון;
באישום השלישי: סיוע לניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפה, ביחד עם סעיפים 25 ו-31 לחוק העונשין;
באישום הרביעי: הלבנת הון במטרה להסתיר את זהות בעליו של הרכוש האסור, את מיקומו ותנועותיו, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.
