ערעורים על פסק דין בעניין פיטורים מחברת החשמל

בעיניין זה יוער, כי בהתאם להלכה הרווחת, קיימת תחולה להוראת סעיף 81(ג) לחוק בתי המשפט גם מקום בו מדובר בתיקון "טכני" של פסק הדין, אשר אין לו השפעה על העניינים שהם מושא ההליך הערעורי (ראו: ע"א 9357/09 ‏חברת החשמל לישראל בע"מ נ' אילנה עמיר, 10.3.2010, ע"א 7143/99 רשות הפיתוח נ' יורשי עלי תאופיק עאצי, 3.7.2000, בש"א (עליון) 7102/01 חב' קוביק בע''מ נ' מיקרוסופט קופוריישן, 7.4.2000).

אלא, שספק בעניינינו, אם המצאת החלטת התיקון בלבד לב"כ המערער ביום 2.6.2019, ללא שצורף לה פסק הדין המתוקן, ובנסיבות בהן לא נעשתה המצאה כדין של פסק הדין המקורי, מתחילה את מירוץ הימים להגשת ערעור על פסק הדין.

עם זאת, חלק מטענותיו של המערער בעירעור ראויות לבחינת ערכאת העירעור, ובכלל זה, הטענות הנוגעות ליישום ההלכה הפסוקה בעיניין סיווג עילת פיטורים כ'אי התאמה' או כ'עבירת משמעת' לעניין החובה לנקיטה בהליך משמעתי מכח הוראות סעיף 171 א לפקודת העריות (נוסח חדש).

...

הבקשה החלופית להארכת מועד למעלה מהנדרש יצויין, כי אף לוּ הייתי מגיעה למסקנה שיש להחיל בנסיבות העניין את החריג של 'כלל הידיעה' ולמנות את הימים להגשת הערעור מיום 4.6.2019, היה מקום להיעתר לבקשתו החלופית של המערער להארכת מועד להגשת הערעור.

במקרה שלפני, וכאמור מעבר לנדרש שוכנעתי, כי מתקיימים טעמים אשר משקלם המצטבר מצדיק היעתרות לבקשה החלופית להארכת מועד.

כללם של דברים - על יסוד כל האמור, הבקשה לסילוק הערעור על הסף נדחית והערעור מתקבל לרישום.

אנו סבורים, כי יש לדחות את טענת העובד כי במקרה הנידון, למרות שהעובד לא הגיש ערעור על פסק הדין יש לקבוע כי חברת החשמל הייתה מעסיקתו, לבד או במשותף עם חברת התאמה, וזאת על יסוד תקנה 110, הקובעת כי – "בית הדין שלערעור מוסמך ליתן כל החלטה שצריך היה לתתה או לאשר או לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש או ליתן החלטה נוספת או אחרת, ככל שיחייב העניין ; בית הדין רשאי להשתמש בסמכותו זו אף אם העירעור נוגע רק לחלק מן ההחלטה ורשאי הוא להשתמש בה לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור או ערעור שכנגד". תקנה 110 זהה בנוסחה לתקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, וכפי שהוסבר בהרחבה בבע"מ 9518/08 פלוני נ' פלוני (20.1.2010) "השמוש בה (כמו בתקנה 423 קודמתה) ייעשה במשורה ובמקרים נדירים". אין מקום לעשות שימוש בתקנה זו במקרה הנידון, שבו העובד השלים עם פסק הדין ולא הגיש ערעור על קביעותיו של בית הדין האיזורי בעיניין זהות המעסיקה ונסיבות סיום העסקתו, דהיינו כי התפטר מעבודתו ולא פוטר .

...

נוכח האמור, היקף שעות העבודה שבהן עסק העובד במטלות החורגות ממסגרת תפקידו בחברת התאמה לא הוכח, ובוודאי לא הוכח כי מדובר בהיקף משמעותי, ועל כן אין לנכות סכום כלשהו מהסכום שפסק בית הדין האזורי ברכיב זה. סיכומו של דבר: ערעורה של חברת התאמה בעניין חיובה בתשלום גמול שעות נוספות נדחה.

לא מצאנו מקום לחרוג מהכלל בנסיבות המקרה הנדון.

סוף דבר ערעורה של חברת התאמה בכל הרכיבים נדחה.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 7566-11-19 ניתן ביום 02 נובמבר 2020 צבי יוסף המערער יונה אושפיז מנועי חשמל בע"מ המשיבה לפני: השופטת לאה גליקסמן, השופטת סיגל דוידוב מוטולה, השופט אילן סופר נציגת ציבור (עובדים) גב' יעל רון, נציג ציבור (מעסיקים) מר צבי טבצ'ניק <#1#> ב"כ המערער עו"ד אסף אוסלקה ב"כ המשיבה עו"ד אלי נחום פסק דין

השופט אילן סופר לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופט דורון יפת ונציגי הציבור מר איסר באומל וגב' אידה שפירא; סע"ש 18810-04-18), אשר דחה את תביעת המערער להכיר בתשלומים "מענק אי העדרות" ו"החזר ביטוח לאומי" אותם קיבל המערער במהלך עבודתו אצל המשיבה, כחלק מהשכר הקובע לצורך תשלום פצויי פיטורים, הפקדות לתגמולים ולקרן הישתלמות וחישוב דמי חופשה.

בעיניין זה נקבע בפרשת סידורוב כי – "במידה והזכאות נקבעה בחוק, קובע החוק אם רכיב שכר מסוים יובא בחשבון אם לאו (לדוגמא: הגדרת 'משכורת קובעת' בסעיף 8 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל – 1970; סעיף 13 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963). ואולם, אם הזכות לא נקבעה בחוק או שהחוק לא נותן תשובה לגבי דרך חישוב אותה זכות, יש לפרש את הזכות לפי כללי הפרשנות המתייחסים למקורה של הזכות: חוזה אישי, הסכם קבוצי או הסדר קבוצי." (דב"ע (ארצי) שנ/2-42 ז'אק פרחי – חברת החשמל בע"מ (4.3.1990);דב"ע(ארצי) מג/3-85 רשות הנמלים בישראל – גוניק פד"ע יט 21(1987);בג"ץ 567/87 גוניק ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד מב(4) 693 (1989)" ע"ע (ארצי) 66754-09-14 סידורוב ואח' - מדינת ישראל (16.8.2018)).

...

עדויות הצדדים בהליך כפי שבית הדין האזורי הביאן בפסק דינו מחזקות את המסקנה כי מדובר בנסיבות המקרה בתוספת מותנית בתנאי.

בית הדין דחה טענה זו במסגרת פסק דינו ולא מצאנו מקום להתערב בכך שעה שעצם קיומם של המסמכים כמו גם תוכנם לא היה שנוי במחלוקת.

סוף דבר לו תישמע דעתי הערעור יידחה והמערער יישא בהוצאות החברה בגין הערעור בסך של 7,500 ש"ח. השופטת לאה גליקסמן אני מצטרפת לתוצאה שלפיה יש לדחות את תביעתו של המערער להצהיר כי הרכיבים מענק אי היעדרות והחזר ביטוח לאומי (להלן – הרכיבים) הם בגדר "שכר" לעניין זכאותו להפקדות לקרן פנסיה, הפקדות לקרן השתלמות והפרשי פיצויי פיטורים.

סיכום על דעת כל חברי המותב הערעור נדחה והמערער יישא בהוצאות החברה בגין הערעור בסך של 7,500 ש"ח. ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"א (02 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 63240-06-16 12 אפריל 2021 לפני: כב' השופטת מיכל פריימן נציג ציבור (עובדים) מר אלי עשור שעבין נציג ציבור (מעסיקים) מר ליאור לוין התובע אברהם סהלו ע"י ב"כ: עו"ד בריהאן אבו קעבוד ואח' הנתבעת חברת חשמל לישראל בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אלון עזרא ואח' ידידת בית הדין נציבות שויון הזדמנויות בעבודה ע"י ב"כ עוה"ד פיראס פראג' ואח' פסק דין

דיון והכרעה לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ועיינו בכלל הראיות והטענות שהועלו בפנינו שוכנענו כי לא נפל פגם בהליך פיטוריו של התובע, לא הופרו בעיניינו נהליה של הנתבעת לעניין הענקת קביעות לעובד ולא הופעלו בעיניינו של התובע שיקולים זרים או פסולים מכל סוג שהוא, לא על רקע מוצאו ולא מכל טעם אחר ועל כן דין התביעה להדחות.

באשר להליכי הקביעות בנתבעת כבר נקבע בפסיקה (ע"ע 198/05 חברת החשמל לישראל בע"מ נ. אלכסנדר וולוביץ) כי: "ההסדר לפיו מועסקים עובדים בחברת החשמל במעמד אירעי מעוגן בשורה של הסכמים והסדרים קבוציים. מדובר בהסדר ממוסד, קבוע ומחייב". עוד נקבע כי: "מעבר ממעמד אירעי למעמד קבוע כרוך בקיומו של תקן קבוע פנוי. בדרך הטבע מסגרת התקנים מוגבלת, כך שלא ניתן לקלוט את כל העובדים הארעיים במעמד קבוע. דברים אלה טבעיים והם חלק ממציאות החיים.

באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

...

עוד שוכנענו כי לא קיים קשר בין תלונת התובע ואי קבלתו קביעות בנתבעת וכי ההחלטה בעניין זה ניתנה במסגרת הפררוגטיבה של הנתבעת ומטעמים ענייניים.

אשר על כן, תביעת התובע לפיצויים לפי חוק השוויון ולפי חוק הגנה על עובדים – להידחות.

כמו כן, ומשלא נפל פגם בפיטוריו, דין תביעתו להשבה לעבודה ולתשלום שכר ממועד פיטוריו ועד להשבה לעבודה- להידחות אף היא.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 37225-11-19 גנגינה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ בפני כבוד השופט רמי אמיר מערער יוסף גנגינה ת.ז 31836927 ע"י ב"כ עו"ד נטלי אלוני משיבה חברת החשמל לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אלון וינוגרד פסק דין

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת רוטקופף) מיום 24.09.19 בת"א 17680-08-17, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבה נגד המערער בגין צריכת חשמל שלא כדין וללא תשלום, והמערער חויב בתשלום 255,120 ₪ בצרוף הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, וכן הוצאות משפט, ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.

כל טענתו של המערער מיתמקדת בעיניין אחד: בפגיעה נטענת בזכות הגישה שלו בשל כשל בייצוגו, ובעיוות דין הנגזר מכך.

יש להדגיש מבחינה עובדתית, כי גם לפי דברי המערער עצמו בבית משפט קמא (ובאת כוחו בעירעור אישרה זאת בפניי), וגם לפי הבקשה בכתב של עורך דינו בבית משפט קמא – המערער עצמו הוא זה שפיטר את עורך הדין, וזאת יום (או יומיים) לפני דיון ההוכחות.

...

שקלתי בדברים, ולטעמי דין הערעור להידחות.

סופו של דבר, אני דוחה את הערעור.

בשים לב לשיעור הכספי בו מדובר ולתוצאת הערעור, אני מחייב את המערער לשלם למשיבה את הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בגינו בסך כולל של 25,000 ₪.