ערעורים על פיצויי פיטורים ובונוסים שנתיים

בין הצדדים סוכם עוד כי שכרה החודשי של המשיבה יעמוד על סך של 12,500 ש"ח ברוטו, 1,500 ש"ח "תוספת גלובאלית" עבור שעות נוספות, החזרים עבור סלולרי ורכב וכן "בונוסים שנתיים בהתאם לתוצאות השנתיות". ביום 12.12.11, כחצי שנה לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, פנתה המשיבה אל אפיקים וטענה שזו נותרה חייבת לה כ- 200,000 ש"ח בונוסים מכוח ההסכם.

כפועל יוצא מכך, חייב בית הדין את המבקשות, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה בונוסים בסך 205,893 ש"ח בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום 30.9.14, וכן בהוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ש"ח. ביום 30.3.15 הגישו המבקשות ערעור על פסק הדין.

כן צוין כי מדובר בתביעה כספית המוגדרת "בונוסים" או "הפרישי עמלות" שאינם מגיעים למשיבה מכוח "זכויות מוגנות" כגון שכר עבודה או פצויי פיטורים, ולכן אין מניעה שבית הדין יעכב את ביצוע תשלומם.

...

לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה ולתגובה שהוגשה לה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולכלל חומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש הצדקה לקבל את הבקשה באופן חלקי, וזאת מן הנימוקים כמפורט להלן.

לאור כל האמור, שוכנעתי כי האיזון הראוי בין השיקולים השונים מצדיק עיכוב ביצוע תשלומו של מחצית מן הסכום הפסוק (להלן- הסכום המעוכב).

סוף דבר – הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בסעיף 14 לעיל.

דיון והכרעה השאלות הנתונות להכרעה הנן: האם התובע זכאי לתשלום "עמלות"/בונוס עבור תלמידים שנרשמו לבית הספר להנדסאים, והאם יש לראות את בית הספר להנדסאים כחלק מבית הספר לחשמל אותו ניהל התובע; האם נותר סכום נוסף המגיע לתובע בגין עמלות/בונוס שנתי לשנים 2010-2012; האם יש לראות בתוספות ששולמו לתובע כבונוס שנתי, או כעמלה שצריכה להשתלם על בסיס חודשי, ועל כן מהוה חלק מהשכר הנלקח בחשבון לצורך ביצוע הפרשות פנסיוניות; זכאות התובע לפצויי הלנת פצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת.

הפרישי ההצמדה והריבית ופיצויי ההלנה על פצויי הפיטורים, ישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 9.7.13, ועד התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ו, (11 נובמבר 2015), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

בחקירתו הנגדית, ניסה התובע להסביר עדותו כפי שהובאה בתצהיר (פרוטוקול עמ' 16 ש' 17-28): "ת. אני חתמתי על הסכם בלחץ זמנים כי הייתי בקריסה כלכלית ובסופו של דבר מה שהכריע זה שיחה עם רוני שאמר בוא נחתום ונתקדם ואם תהיה אפשרות להעביר בונוסים בצורה חודשית ולא שנתית אז נעשה את זה. בסופו של דבר הוא לא העביר בצורה חודשית". מעדות התובע עולה, כי הנתבעת פעלה לפי הסכם העסקה, והבונוס שולם לתובע על פי דו"חות שנתים, כפי שהיה צריך להיות מבוצע על פי ההסכם, ולא על בסיס חודשי.

בנסיבות אלה, המסקנה הינה, כי התובע אינו זכאי להפרשות פנסיוניות ולהפרשות לקרן השתלמות בגין רכיב הבונוס.

לאחר שלקחנו בחשבון את השתלשלות הדברים, כפי שפורטה לעיל, את העדר המחלוקת בנוגע לתקופת העבודה שהסתיימה בסוף חודש מאי 2012, ואת בסיס השכר של 15,500 ₪, שלא היה שנוי במחלוקת, מחד גיסא, וטענות הנתבעת, על "ניפוח" התביעה, לרבות סכום פיצויי הפיטורים הנתבע, מאידך גיסא, וכן את הוראות סעיף 20 לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958, ואת הקריטריונים בנוגע לפסיקת פיצויי הלנה, כפי שנפסקו בע"ע 300029/98 מכון בית יעקוב למורות ירושלים נ' גוליה מימון (29.11.00), וכן בע"ע 473/09 מוטור אפ בע"מ נ' יניב ורד ואח' [בסעיפים 19 -22 לפסה"ד (1.11.11)] , מצאנו כי יש מקום לפסוק לזכות התובע פיצויי הלנת פיצויי פיטורים חלקיים, כפי שיפורט להלן, וזאת על מרכיב השלמת פיצויי פיטורים מעבר לסכום שהצטבר בקרן.

ואכן, על פי תקנה זו העמלות ששולמו למערער על פי סעיפים 4(2) עד 4(4) להסכם העבודה הן חלק משכרו לצורך תשלום פצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

למעשה מדובר בפרמיות ולא "בעמלות" במובן הרגיל של המילה והלכה היא שבונוס או פרמיה אמיתית אינם מהוים רכיב שכר שיש להביאו בחשבון לצורך חישוב פצויי פיטורים (דב"ע לד' 68-3 מפעלים לצביעת טקסטיל בע"מ - ישעיהו קורניצק, [פורסם בנבו] פד"ע ו' 103; דב"ע מט/141-3 בלבול נסים - מפעלי מאיר בע"מ [פורסם בנבו] פד"ע כ"א, 439), מכאן שאין בעניינינו כל תחולה לתקנה 9 האמורה.

נזכיר בהקשר זה דברים שנכתבו על ידי בית הדין הארצי לעבודה בענין יוחנן גולן: "לאור האמור לעיל הגענו למסקנה, כי העובד הסכים לשינוי החד-צדדי בתנאי שכרו, וזאת מן הטעמים הבאים: (א) העובד ידע מיד על הפרת החוזה (עם קבלת שכרו בחודש נובמבר 1988; (ב) מדובר בעובד בעל השכלה; (ג) הגשת התביעה היא תגובה על פיטוריו (ולא רק על מנת לקבל הפרישי שכר); (ד) עברו שמונה חדשים מהמועד בו ידע העובד על ההפרה, ועד הגשת התביעה (וזאת רק לאחר פיטוריו), והדבר מצביע על השלמת המערער עם תנאי החוזה החדש" (ר' תב"ע (ארצי) נד/3-86 יוחנן גולן נ' אי.אל.די. בע"מ, פד"ע כז 270, 277 (1994)) מן הדברים דלעיל מתבקשת המסקנה, כי אסודרי הסכים לשינוי תנאי העבודה ולהצבת תיקרה לגובה התגמול השנתי המשתנה אשר משמעותה כי לא יהיה זכאי לסכומים שמעבר לגובה התיקרה.

...

ת: וברגע ששאלתי אותה אם אחד המסמכים האלה זה לחתום על מסמך שאני מוותר על הזכויות שלי לתבוע היא אמרה לי שכן ואז אמרתי לה שאני לא מתכוון לחתום על זה ובאותו רגע היא אמרה לי אוקי אני אחזור אליך עברו בערך יומיים שלושה ואמרו לי לחזור לעבודה, התקשר אליי בני כהן ואמר לי תקשיב החלטנו לא לפטר אותך תחזור לעבודה.

"הייתה אמורה להיות ישיבת בוקר שהייתה באופן קבוע שהייתה נערכת מול הצוות ...בני נכנס ואמר שהוא יעביר את הישיבה הזו. איפה איציק? יש כרגע איזה שהוא הליך איתו לא ברור מה קורה...זה דברים שבני אמר לצוות...כשהצוות הזה בא ושואל אותי אחר כך כי אני הייתי סך הכול ברגע שאיציק לא שם אני למעשה הזה, אמרתי להם שאני לא יודע מה בדיוק קורה עם זה" (ר' פרוטוקול עמ' 54 שורות 32-25, עמ' 55 שורות 3-1) כהן לא כיחד בחקירתו כי בעקבות שיחה לא נעימה שניהל עם אסודרי ביום חמישי, 4.2.2016, שוחח עם אסודרי במוצאי שבת ה-6.2.2016 וטען כי התרשם ש"אסודרי אינו מעוניין להמשיך עוד לעבוד בחברה ומבקש להגיע לסיכום בענין תנאי פרישתו ועל כן אמרתי לו, כי אם כך אין צורך בהמשך עבודתו ודרכנו תפרדנה" (ר' סעיף 20 לתצהירו).

סיכומו של דבר הנתבעת חויבה בתשלום בגובה 20,000 ש"ח לאסודרי בגין עגמת נפש.

השופטת חני אופק-גנדלר לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי (השופטת רויטל טרנר; סע"ש 11688-11-20) בגדרה נדחתה תביעת המבקשת לעכב את ההליך המתנהל, בין היתר, נגדה בשל הליך תלוי ועומד במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי.

כמו כן, תבעה המשיבה הפרישי הודעה מוקדמת, פצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, מענק סיום עבודה, הפרישי הפקדות לקרן פנסיה וקרן הישתלמות, ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין, ומתן צו לשיחרור הכספים שנצברו בקופות השונות על שמה.

בגדר התביעה שכנגד נטען בתמצית כי המשיבה מטעה ביחס לנתונים שהועתקו על ידה מהדוחות הכספיים, מוסיפה סכומים לרווח הנקי, ומסלפת ביחס למקדמות ששולמו לה. על יסוד זאת נתבע תשלום בונוס ששולם ביתר, פיצוי בגין גניבה ממעסיק, השבת סכומים ששולמו לפי הסכם שהופר ופצוי הפרת חובת תום הלב.

...

עוד טענה המשיבה כי יש לדחות את הבקשה "בשים לב למופרכותה של הבקשה, ולניסיון השקוף העולה ממנה לסכל בירור התביעה דנן; לשלב בו הוגשה; להתנהלותן של הנתבעות בהליך, אשר על אף זהותן התאגידית השונה, לאור העובדה שמאחורי כולן עומד עלגור (הוא המבקש 4 – תוספת שלי), הרי שיש להתייחס אליהן כמקשה אחת" (סעיף 9 לתגובה).

מאידך, אין לכחד כי הסוגיות החשבונאיות הטעונות הכרעה בקשר לזכאות לבונוס אינן במומחיותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ואולם מכאן ועד המסקנה כי אין בידו הכלים לדון בכך המרחק רב, ובכל מקרה אין בכך לייתר את שקילת מכלול נסיבות הענין המיוחדות כמפורט לעיל.

במקרה דנן, נוכח מכלול נסיבות הענין המיוחדות, שפורטו בסעיף 16 לעיל, לא שוכנעתי כי החלטת בית הדין האזורי חורגת ממתחם הסביר באופן המחייב התערבות בה. לבסוף, אציין כי החלטה בדבר עיכוב הליכים עשויה להיות נתונה לעיון חוזר.

סוף דבר – הבקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי נדחית.

אשר לדעתנו : (א) משהצדדים היו חלוקים כבר מראשית הדיון בבית הדין האיזורי באשר ליחסו של הממונה לאותן הטבות שבהסכם העסקה של כפל פצויי פיטורים ותשלום בונוס שנתי, הטבות שעל פניהן נראות חריגות - היה מקום לצירופו של הממונה מלכתחילה כצד להליך בבית הדין האיזורי, מבלי להמתין בעיניין זה עד לשלב הדיון בעירעור.

בית הדין האיזורי יעשה כמיטב יכולתו להשלים בהקדם האפשרי הדיון בתיק זה כנפסק על ידנו בסעיף 5 ב (ד) לעיל, ובין היתר ישקול לידון בתיק זה יחד עם התביעה הנפרדת שהגיש מר עזר בגין פיצוי על פיטורים שלא כדין.

...

משהממונה הודיע באופן חד משמעי כי אין הוא מאשר את התנאי המוסכם בדבר תשלום 10 חודשי משכורות, תנאי שהוא יסודי להסכם מבחינתו של מר עזר, ומשמר עזר הודיע לחברה הכלכלית על ביטול הסכם הפרישה - אזי "בדין ביטל התובע את ההסכם". חרף ביטול הסכם הפרישה קבע בית הדין קמא, שבנסיבות המקרה, "לא יהיה זה צודק להורות על אכיפת יחסי עובד מעביד". לפיכך הוא החליט שהתביעה למתן סעד הצהרתי לפיה מר עזר עודנו משמש מנהל החברה הכלכלית וזכאי לכן לשכר עבודה מחודש 11.99 – נדחית.

לא מצאנו מקום להתערב בפסיקת בית הדין האזורי בנוגע לתשלום החזרי רכב וטלפון למר עזר.

עם זאת, מצאנו מקום להעיר, כי הפסקת עבודתו של מר עזר על פי הנפסק על ידי בית הדין קמא כפי שאושרה על ידנו; עילתה איננה מכתבי פיטורים מיום 5.11.99 ו-12.11.99, אלא עילתה הינה בגין העדר צידוק לאכוף את החזרתו לעבודה לאחר ביטול הסכם פרישתו.

סוף דבר : הערעור מתקבל כמפורט לעיל.