המדובר בשימוש שביצעו המבקשים בדירות ששכרו בבניין מגורים, אשר נבנה ללא היתר בכפר השילוח-סילוואן, שבדרום-מזרח ירושלים, הידוע כ"בית יהונתן".
מיצוי הליכי התיכנון נדרש להם, לטענתם, לצורך מניעת מצב בו תוכרע סוגיה פוליטית בכלים משפטיים, ולצורך מניעתו של נזק בלתי-הפיך שמקורו במצב הביטחוני בכפר השילוח, ואשר יביא לסיכול אפשרות חזרתם להתגורר במבנה נושא הבקשה.
שהמשיבה נקטה הליכים משפטיים כנגד עשרות מבנים בלתי חוקיים באותו אזור", ואף אלמלא קביעה זו, מסופקני אם ניתן לטעון כי חיוב המבקשים לחדול מביצוען של עבירות-על דרך של הפסקת השימוש הבלתי-חוקי במבנה-כמוהו כהפעלה פסולה של הדין.
המבקשים טוענים כי סיכויי העירעור טובים באשר בית המשפט קמא התעלם ממכתב מר גיא דייגי, אחראי תנאי סף בלשכת התיכנון המחוזית, שכתב ביום 3.7.08 לעו"ד אבני, בענין תכנית 12664, כדלקמן:
"במענה למכתבך הריני להודיעך כי התכנית הנדונה תשובץ לדיון במהלך חודש ספטמבר".
כן צירפו המבקשים חוות דעת מומחה מטעם רב ניצב (דימוס) רפי פלד, בה הוא מחווה דעתו כי אטימת הבניין תפר את הסטאטוס קוו במקום, וכי רק נוכחות רציפה תושבים או מערך הבטחה בתוך הבניין יוכלו למנוע פלישה לבנין ותפיסתו על ידי תושבי סילואן.
וכן:
"על כן, גם אם הלב יכול היה להיות עם הסניגוריה בנסיבות אחרות, העומס המיוחד שתואר, והידוע גם בטרם מחקרים לכל הקרוב אצל השפיטה בישראל, מדבר בעדו. הוא בולט לדעתי במיוחד בבית משפט זה בגישה השוואתית, מבלי שאקל ראש בענייניו של כל אדם באשר הוא. (18) על כן סבורני כי המגמה החקיקתית צריכה להיות כי הליכי ערעור על החלטה הדוחה בקשה לעיכוב ביצוע של פסילת רישיון נהיגה יוכלו להיעשות בכתב, בכפוף להחלטת בית המשפט במקרה ספציפי על דיון באולם. פשיטא, שאיני מקל ראש כל עיקר בחופש העיסוק ובחופש התנועה, אך אין בקיום הליך טיעון בכתב כדי לפגוע בהם לאמיתו" (שם, פסקה 17).
...
וכן:
"על כן, גם אם הלב יכול היה להיות עם הסניגוריה בנסיבות אחרות, העומס המיוחד שתואר, והידוע גם בטרם מחקרים לכל הקרוב אצל השפיטה בישראל, מדבר בעדו. הוא בולט לדעתי במיוחד בבית משפט זה בגישה השוואתית, מבלי שאקל ראש בענייניו של כל אדם באשר הוא. (18) על כן סבורני כי המגמה החקיקתית צריכה להיות כי הליכי ערעור על החלטה הדוחה בקשה לעיכוב ביצוע של פסילת רישיון נהיגה יוכלו להעשות בכתב, בכפוף להחלטת בית המשפט במקרה ספציפי על דיון באולם. פשיטא, שאיני מקל ראש כל עיקר בחופש העיסוק ובחופש התנועה, אך אין בקיום הליך טיעון בכתב כדי לפגוע בהם לאמיתו" (שם, פסקה 17).
ובהמשך:
"(19) יאמר האומר כי בבית משפט מחוזי צריך הערעור, ערעור ראשון, להשמע באולם. נזכיר כאן כי המדובר בהליך שאינו כולל היתרשמות מן המערער עצמו, וראו דברי השופטת ברלינר שצוטטו מעלה. ואשר לבית משפט זה, בגדר הדין הרצוי בנסיבות העומס, דומה כי יש מקום לצמצם ערעורים בזכות בנושא דנא ובשכמותו ולהותירם לרשות ערעור ובכתב. אין זה הנושא היחיד, כאמור, והוא מסור למחוקק. (20) סוף דבר-על פי המצב המשפטי הקיים אין מקום להעתר לבקשת המדינה. על המחוקק לומר דברו, ככל שימצא לנכון" (שם, פסקות 19-20).
שקלתי אף את דברי בית המשפט העליון בפרשת אלטורי הנ"ל, בדבריו לאחר "סוף דבר", כמצוטט לעיל, בציינו:
"אשר לתיק דנא לגופו, על פי ההלכה הנוהגת ככלל עד הנה היה על בית המשפט המחוזי לקיים דיון בעיכוב הבצוע במעמד הצדדים. דחייתו של הדיון בעיכוב הביצוע למועד הדיון בערעור גופו אינה מתישבת כהלכתה, בכל הכבוד, עם תכליתו של הדיון בעיכוב הביצוע-אלא אם הערעור נקבע למועד קרוב שבקרובים. על בקשה לעיכוב ביצוע להישמע אפוא, על פי הדין הקיים, בהקדם האפשרי ובדיון באולם במעמד הצדדים. על פי התוצאה אליה הגענו, יוחזר התיק לבית המשפט המחוזי לדיון במעמד הצדדים, במועד מוקדם" (שם, פסקה 21).