ערעור על פי חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק השיקים").
למרות זאת, בחודש אפריל 2019 החזיר המשיב מספר שיקים, למרות שיכול היה לכבד לפחות אחד מהם ולהשאר במסגרת האשראי המוסכמת, ובהמשך לכך – בחודש אוקטובר 2019, בעת שהופקדו בחשבון שישה שיקים, החליט המשיב שלא לכבדם, למרות שניתן היה לכבד את השיקים תוך הגדלת מסגרת האשראי באופן זמני עד לכ-100,000 ₪, כפי שנעשה בפעמים קודמות.
לענייננו, רלבאנטית העילה השלישית, הקבועה בסעיף 10(א)(3) לחוק השיקים, כדלקמן:
"10(א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
עיון בתדפיסי חשבון הבנק מעלה, כי אין היתנהגות עקבית של הבנק של כיבוד שיקים תוך חריגה ממסגרת האשראי, ולכן אין לקבל את הטענה, כי נוצרה הסתמכות של המערער על כך שבכל מקרה ומקרה יאפשר המשיב חריגה של 10,000 ₪ נוספים מעבר למסגרת האשראי המאושרת.
...
המסקנה היא, אפוא, כי לא הוכח קיומו של יסוד סביר להניח קיומה של חובה מצד הבנק לפרוע את השיקים, תוך חריגה ממסגרת האשראי.
על אף האמור, החלטתי לקבל את הבקשה באופן חלקי, ולהורות על גריעה של ארבעה שיקים ממניין השיקים החוזרים, מתוך השיקים שהופקדו בחודש אוקטובר 2019.
לאור האמור, אני מורה על גריעתם של השיקים הבאים ממניין השיקים המסורבים:
שיק מס' 666 על סך 900 ₪;
שיק מס' 611 על סך 2,000 ₪;
שיק מס' 693 על סך 2,000 ₪;
שיק מס' 676 על סך 2,500 ₪.
