מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעורים על ביטול שיקים ללא כיסוי במסגרת אשראי מוגבל

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

במסגרת דיון שהתקיים לפניי נחקרה המערערת על תצהירה וב"כ הצדדים סיכמו טיעוניהם בעל פה. דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית חוק שיקים ללא כסוי, תשמ"א-1981 בסעיף 1 מגדיר מהו "שיק שסורב" – "שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סרב לפרעו מחמת שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם הייתה סיבה נוספת לסרוב או אם ניתנה הוראת ביטול;" מן החומר שהוצג עולה כי 12 ההמחאות נשוא העירעור, סורבו בשל חריגה ממסגרת האשראי שאושרה ע"י הבנק.
לעניין זה הפניתה המערערת להוראת סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כסוי, הקובע כך: "לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
...
סוף דבר: בשולי הדברים ובטרם סיום, אבהיר, כי דעתי אינה נוחה כלל ועיקר עם דרכה של המערערת בניהול חשבון הבנק שבבעלותה.
כפי שפירטתי לעיל, סבורני כי מוסר התשלומים של המערערת בכל הנוגע לשימוש בשיקים הוא אינו תקין, בלשון המעטה.
ואולם, בנסיבותיו הפרטניות של המקרה שלפניי, ומן הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל אני קובעת, כי התקיימה בענייננו העילה הקבועה בסעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי, עליה התבססה המערערת בערעורה, המצדיקה גריעת ההמחאות נשוא הערעור ממנין השיקים המסורבים בחשבון המערערת אצל המשיב, ועל כן כך אני מורה.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הזהות העניינית עולה לא רק מטיב הטענות, אלא גם מן הסעדים המבוקשים: המבקש עותר כי בית המשפט יכריז, בדרך של סעד הצהרתי, ששיקים סורבו שלא כדין, עתירה שמקבילה במהותה לסמכות שהוענקה בסעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כסוי, לבית המשפט הדן בעירעור לפי החוק, להורות על ביטול הבאת שיקים במניין השיקים שסורבו.
הדבר אמור גם בטענתו לפיה השגותיו דנות "בתוצאות" ההגבלה – שהרי תוצאות אלה, לרבות הדיווח למאגר נתוני האשראי, נוגעות לכלל המוגבלים לפי חוק שיקים ללא כסוי.
גם בכך אין לסייע לו: ראשית, המבקש לא טען כי נימנע מהגשת ערעור לפי חוק שיקים ללא כסוי משום שהשלים עם תוצאות ההגבלה, וכי מערך שיקולים זה השתנה עם כניסתו לתוקף של חוק נתוני אשראי.
בתגובה שהגיש ביום 10.9.20 לבקשה לסילוק על הסף, כלל המבקש גם פרק שהוכתר במילים "תקיפה חוקתית", במסגרתו ביקש לבטל את תקנה 5 לתקנות שיקים ללא כסוי.
...
החלטתי לדחות את המרצת הפתיחה, וזאת מהנימוקים הבאים: רקע המבקש ניהל חשבון בנק אצל המשיב 1.
עוד טענו המשיבים כי אין לאפשר למשיב לתקוף הגבלת חשבון לפי חוק שיקים ללא כיסוי בחלוף התקופה המנויה בחוק זה לערעור, בדרך של המרצת פתיחה.
דינה להידחות.
הכרעה המרצת הפתיחה נדחית.
במכלול השיקולים, אני קובע כי המבקש יישא בהוצאות המשיב 1 ובשכר טרחת עורכי דינו כולל מע"מ בסכום כולל של 7,500 ₪, ובהוצאות המשיב 2 ובשכר טרחת עורכי דינו כולל מע"מ בסכום כולל של 7,500 ₪.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981 (להלן: חוק שיקים ללא כסוי), במסגרתו התבקש בית המשפט להורות על גריעתם של השיקים שסורבו ממניין השיקים המסורבים אשר הובילו להגבלת חשבונה של המערערת.
מסגרת האשראי שנקבעה במועד פתיחת החשבון היא בסך של 50,000 ש"ח. במועדים 6.1.2019 עד 16.8.2019 סורבו עשר המחאות בחשבונה של המערערת בשל העדר יתרה מספקת, ובעקבות כך הודיע הבנק למערערת על הטלת הגבלה לפי חוק שיקים ללא כסוי.
המערערת הפניתה לעניין זה להוראת סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כסוי, הקובע כך: "לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
...
על כן, ובשים לב לכך שגם ארבע ההמחאות הנוספות סורבו בפרק זמן של שנה ממועד סירוב ההמחאה הראשונה דנן, הרי שגם אם המסקנה היתה כי יש לגרוע המחאה אחת עד ארבע המחאות, לא היה בכך כדי להועיל למערערת והערעור היה הופך תיאורטי.
מכל מקום, סבורה אני כי דין הערעור להדחות אף לגופם של דברים.
מטעמים אלו, ומשהמערערת לא הרימה את הנטל להוכיח כי קמה עילה לביטול הבאת שיקים שסורבו בחשבונה במניין השיקים המסורבים, הערעור נדחה (וממילא הצו הזמני שניתן לאחר הגשת הערעור מבוטל).

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

ערעור על פי חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק השיקים").
למרות זאת, בחודש אפריל 2019 החזיר המשיב מספר שיקים, למרות שיכול היה לכבד לפחות אחד מהם ולהשאר במסגרת האשראי המוסכמת, ובהמשך לכך – בחודש אוקטובר 2019, בעת שהופקדו בחשבון שישה שיקים, החליט המשיב שלא לכבדם, למרות שניתן היה לכבד את השיקים תוך הגדלת מסגרת האשראי באופן זמני עד לכ-100,000 ₪, כפי שנעשה בפעמים קודמות.
לענייננו, רלבאנטית העילה השלישית, הקבועה בסעיף 10(א)(3) לחוק השיקים, כדלקמן: "10(א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
עיון בתדפיסי חשבון הבנק מעלה, כי אין היתנהגות עקבית של הבנק של כיבוד שיקים תוך חריגה ממסגרת האשראי, ולכן אין לקבל את הטענה, כי נוצרה הסתמכות של המערער על כך שבכל מקרה ומקרה יאפשר המשיב חריגה של 10,000 ₪ נוספים מעבר למסגרת האשראי המאושרת.
...
המסקנה היא, אפוא, כי לא הוכח קיומו של יסוד סביר להניח קיומה של חובה מצד הבנק לפרוע את השיקים, תוך חריגה ממסגרת האשראי.
על אף האמור, החלטתי לקבל את הבקשה באופן חלקי, ולהורות על גריעה של ארבעה שיקים ממניין השיקים החוזרים, מתוך השיקים שהופקדו בחודש אוקטובר 2019.
לאור האמור, אני מורה על גריעתם של השיקים הבאים ממניין השיקים המסורבים: שיק מס' 666 על סך 900 ₪; שיק מס' 611 על סך 2,000 ₪; שיק מס' 693 על סך 2,000 ₪; שיק מס' 676 על סך 2,500 ₪.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בנוסף, נאמר למערערת על ידי אותה פקידה כי המשיב יפרע שיקים שיחרגו ממסגרת האשראי כל עוד העוררת תכסה בתוך 3 ימי עסקים את יתרת החובה שתווצר כתוצאה מפרעון השיקים במשיכת יתר.
תמצית טענות המשיב: המשיב טוען שבית המשפט אינו מוסמך להורות על ביטול ההגבלה זולת גריעת שיקים .
על פי הסכם מסגרת האשראי נדרשה המערערת לבדוק את החשבון על מנת שלא תווצר יתרת חובה בחשבון או חריגה ממסגרת האשראי שכן, צריך להיות כסוי לשיקים העומדים לפרעון במסגרת האשראי.
דיון טענות הצדדים מציפות מס' מחלוקות והן: א. מתי נודע למערערת על ההגבלה ובהתאם האם הערר הוגש במועד בהתאם להוראות חוק שיקים ללא כסוי ו/או התקנות.
פרעון השיקים הביא לחריגה ממסגרת האשראי 5.9.22 0238 11700 36,932- ראה לעיל 15.9.22 0020 1900 25,943- 24.2.23 0277 9000 28,169- 31.3.23 0279 2600 22,690- 2.4.23 0300 2139 32,957- · השיקים מיום 1.5.23, 2.5.23, 10.5.23 המופיעים ברשימת המערערת סורבו מחמת חשבון מוגבל ולכן, לא הובאו במסגרת הטבלה לעיל.
...
בענייו אגבריה לעיל נאמר: "... ברור שאין ניתן אשראי ללא בטחונות, אך קיום בטחונות, לא יכול להיות בסיס טענה בדבר הסכמה לחריגה ממסגרת האשראי. מכל מקום, אין בתצהיר כל פירוט מתי ניתנה ההסכמה, ע"י מי ומהי מידת החריגה המוסכמת.", ה"מ 9795/95 (חיפה) נתן מאיר נגד בנק הפועלים ; ובעניין אגבריה המצוטט ראה ע"א 215/93 (מחוזי חיפה) אגברייה נגד בנק ערבי ישראל בע"מ לסיכום מן המקובץ לעיל , סירוב השיקים במועד פירעון כל שיק נעשה על פי סמכותו של המשיב משום שחשבון המערערת בכל מועדי הפירעון היה מצוי ביתרת חובה החורגת ממסגרת האשראי או במסגרת אשראי אשר פירעון השיקים מביאה לחריגה ממסגרת האשראי.
לפיכך, אני דוחה את הערר.
המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו