ערעורים הדדיים על פסק דין בתביעה על הפרת זכויות יוצרים

בית משפט השלום בירושלים ת"א 6220-05-20 עין גדי קוסמטיקס בע"מ נ' אבו נגיב ואח' ת"א 6232-05-20 עין גדי קוסמטיקס בע"מ נ' שוויכי ת"א 6252-05-20 עין גדי קוסמטיקס בע"מ נ' שוויכי בפני כבוד השופט אלעזר נחלון תובעת עין גדי קוסמטיקס בע"מ נתבעים בת"א 6220-05-20 1. איאד אבו נגיב 2. מוחיי שוויקי 3. כינרת גאלרי בע"מ נתבע בת"א 6232-05-20 מרוואן שוויכי נתבעים בת"א 6252-05-20 1. סלמה שוויכי 2. נאפז שוויכי פסק דין

כינרת גאלרי טענה כי התובעת מעודדת הפצת מוצרים הדומים למוצריה לצורך הגשת תובענות מעין אלה; כי סימני המסחר הרשומים על שמה אינם ראויים להרשם ככאלה; וכי המוצרים שנמצאו בחנותה אינם מפרים את זכויות היוצרים של התובעת ובכל מקרה נרכשו על ידה בתום לב ובתמורה.

תביעה זו הוגשה נגד בנו של מי שהיה לאורך שנים בעל החנות (להלן: סלמה), אשר על פי הנטען אליו העביר אביו את החנות לאחר שהוא נתבע על ידי התובעת בהליך קודם.

הכרעה נוכח מכלול הנסיבות, כפי שעלו מכתבי בי הדין וצרופותיהם וכן מהתרשמותי מעדויות המעורבים ומטענות באי הכוח, אני מורה כי למיצוי הטענות ההדדיות בתובענות שלפניי – ובהן בלבד – תחולנה ההוראות שלהלן: במסגרת ת"א 6220-05-20, תשלם כינרת גאלרי לתובעת סך של 65,000 ₪.

ניתן לערער על פסק הדין לפני בית המשפט המחוזי בהתאם להוראות הדין.

...

הכרעה נוכח מכלול הנסיבות, כפי שעלו מכתבי בי הדין וצרופותיהם וכן מהתרשמותי מעדויות המעורבים ומטענות באי הכוח, אני מורה כי למיצוי הטענות ההדדיות בתובענות שלפניי – ובהן בלבד – תחולנה ההוראות שלהלן: במסגרת ת"א 6220-05-20, תשלם כנרת גאלרי לתובעת סך של 65,000 ₪.

לסכומים הנזכרים יצורפו הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪, שאותן ישלמו הנתבעים בכל אחד מן ההליכים בפני עצמו (היינו 3,000 ₪ עבור שלושת ההליכים יחדיו).

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 21533-12-19 רחמני נ' שוורצמן בפני כבוד השופט אמיר ויצנבליט התובע שמואל רחמני הנתבעות 1. יקטרינה שוורצמן 2. הסעיפים הגדולים - קטיה שוורצמן בע"מ בשם התובע: עו"ד ליאור בן ארי, עו"ד צליל פס חי פסק דין

הנתבעת 1 מוסיפה וטוענת כי התובע הגיש תביעה נגד מר טל ברודי עצמו ונגד בנו מר רן ברודי, שבה תבע מהם פיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים שלו (ת"א (שלום הרצ') 16055-10-19).

בסיכומיו נישאל התובע על חוסר הסימטריה הנוצר מפרשנותו להסדר שעשה עם מר טל ברודי, והשיב כי עבור כל אחד מן הצדדים להסדר "שימוש אישי" הוא מה שחשוב בעיניו: למר טל ברודי חשוב לשיטתו לעשות הרצאות ולפרסמן בפייסבוק האישי שלו, בעוד שלתובע חשוב לאכוף את זכויותיו הכלכליות והמוסריות בתצלום (עמ' 57 שורות 6-1 לפרוטוקול).

לשון אחר, כשם שהתובע רואה עצמו גם לאחר ההסדר שעשה עם מר טל ברודי כמי שרשאי למכור את זכות השמוש בתצלום לאחרים ולאסור על זרים מלעשות שימוש לא מורשה בתצלום, וכל זאת בגדר שימושו האישי, כך באורח הדדי מר טל ברודי רשאי בגדר שימושו האישי לפרסם הרצאה מטעמו על-ידי שימוש בתצלום, ולצרכי תביעה זו, לעשות כן גם כשמדובר בהרצאה שהוא נושא בתשלום ובאמצעות שתוף המודעה על-ידי אחרים.

לדוגמאות ראו, ת"א (מחוזי מרכז) 7648-09-08 כץ נ' רוטמן (8.7.2010); ת"א (מחוזי מרכז) 9289-02-09 גולני נ' כהן, פיסקה 68 (8.2.2012) (ערעור נדחה, ע"א 2662/12) (הכרה בתחולת הגנת זוטי דברים אולם דחייתה לגופו של עניין); ת"א (שלום ת"א) 59647/06 פרי נ' ל.ה.ב. (1992) לימודי הכשרה בניהול בע"מ, פיסקה 30 (25.12.2008) (להלן – עניין פרי); ת"א (שלום ת"א) 37759/07 שוחט נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, פיסקה 26 (5.7.2009 (ערעור נמחק, ע"א (מחוזי ת"א) 2241/09); ת"א (שלום פ"ת) 45536-07-11 אפלדורף נ' יצחק, פיסקה 113 (29.1.2013) (ערעור נדחה, ע"א (מחוזי מרכז) 1727-04-13); תא"מ (שלום חי') 13838-05-10 איתן נ' החברה למתנס"ים קריית טבעון, פיסקה 15 (3.3.2013); כן עיינו, תמיר אפורי חוק זכות יוצרים 410-409 (2012)).

...

בנסיבות אלו, אני סבור שהנתבעת 1 רשאית הייתה שלא לחקור אחר זהות הצלם ולציין את שמו, ושהדבר בא בגדר ההיקף והמידה הראויים בנסיבות העניין.

סוף דבר לסיכום, התובע הגיש תביעה נגד ה"ה ברודי אשר עסקה בין היתר באותה המודעה מושא התביעה דנא.

משכך, דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6359/21 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: עלא אל עמראני ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט י' עדן) אשר ניתן ביום 12.8.2021 בת"פ 28904-06-20 תאריך הישיבה: י"ד בסיון התשפ"ב (13.6.2022) בשם המערערת: עו"ד יואב קישון; עו"ד רותם צריקר; עו"ד עידית פרג'ון בשם המשיב: עו"ד מוחמד רחאל; עו"ד וואליד כבוב; עו"ד נבילה כבוב ][]פסק-דין

בהקשר זה, חשוב לשוב ולהדגיש כי באין פגיעה מצד החוקרים בחופש הרצון של הנחקר, הודאת הנחקר תהא קבילה כראיה (להלן: העקרון "אין פגיעה – אין פסילה") – זאת, גם כאשר בשל מצבו הנפשי או השכלי, כדוגמת המצב של מחלת נפש או של עיכוב התפתחותי, קשה עד מאד לתאר את הנחקר כבעל "רצון חופשי"; ובילבד שהחקירה, כל אימת שלא היה בה דחיפות מיוחדת, נערכה על ידי חוקר מיוחד אשר נתמנה לפי סעיף 6 לחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005 (ראו: סעיפים 3(ב) ו-4(א) לחוק הנ"ל, וכן את סעיף 15 לאותו חוק לפיו "הודה אדם עם מוגבלות שכלית בעבירה במהלך חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההודאה היתה חופשית ומרצון, אף אם לא העלה הנאשם טענה בענין זה"; כמו כן ראו: ע"פ 774/78 לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(3) 228 (1979); ע"פ 5614/92 מדינת ישראל נ' מסיקה, פ"ד מט(2) 669 (1995)).

מכוחו של עקרון זה נקבעה הלכה חשובה – המכרעת בעניינינו-שלנו – לפיה חקירה ארוכה ואינטנסיבית, ואפילו אגרסיבית, של חשוד בפלילים היא מעשה מותר (ראו: ע"פ 2370/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 24 (9.12.2021)); הלכה שפרטה וציינה כי לחוקרים מותר להטעות את הנחקר ולהערים עליו באמצעות תחבולה או "תרגיל חקירתי", שכן "בתחבולות תעשה לך חקירה" (ראו: ע"פ 9613/04 בן סימון נ' מדינת ישראל, פסקה ל' (4.9.2006)); הלכה שהבהירה כי מותר לשתף את הנחקר אודות מהלכי חקירה לגטמיים בהם ינקטו החוקרים בהעדר שתוף פעולה מצידו, שכן דבר זה, כשלעצמו, אינו עולה כדי איום (ראו: עניין מובארק, בפסקות 53-51); והלכה קודמת, אשר הדגישה כי חקירתו של אדם אשר נחשד בבצוע עבירות פליליות חמורות "אינה משא ומתן בין שני סוחרים שלווים והגונים המנהלים את עסקם על בסיס אמון הדדי" (ראו: ע"פ 216/74 כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(1) 340, 351 (1974)) – אף היא התחזקה באופן שלא ניתן עוד לחלוק עליה.

לפני כחודש ימים, כלל הפסילה החוקתי הועתק אל תוך סעיף 56א לפקודת הראיות אשר קובע לאמור: (א) בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין, ובכלל זה הודעת נאשם או עד, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שקבלתה במשפט תיפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן, בשים לב לאופייה ולחומרתה של ההפרה, למידת ההשפעה של ההפרה על הראיה שהושגה ולעניין הצבורי שבקבלת הראיה או באי-קבלתה; בסעיף קטן זה, "הפרה" – השגת ראיה שלא כדין.

אם נאמר אחרת, נמצא את עצמנו הופכים את הנאשם למאשים ואת רשויות האכיפה לנאשמות, ועל ידי כך יוצרים הרתעת-יתר בעבור כל אותן הרשויות ואנשיהן, משתקים את פועלם של כל אלה, ומחלישים את הלחימה שחברתנו מנהלת נגד הפשיעה הגואה (השוו: דנ"פ 5387/20 רותם נ' מדינת ישראל, פסקה 11 לפסק דיני והאסמכתאות שם (15.12.2021); וכן ראו: עניין בן אוליאל, בפסקות 54-52).

...

לסיכום, מבקש המשיב מאתנו כי נדחה את ערעור המדינה ונותיר את זיכויו על כנו.

באין פגיעה – אין פסילה: אחרי שידענו כי אמירות החוקרים, שלדברי המשיב הניעוהו להודות במיוחס לו, היו מותרות להם, על-כורחנו מגיעים אנו למסקנה חד-משמעית שהודאתו אינה יכולה להיפסל מכוח האמור בסעיף 12(א) לפקודת הראיות.

מעבר לנדרש, אוסיף כי איומי ההצפה הושמעו באזני המשיב בשיחה לא פורמלית עם חוקריו בה נאמר לו כי "הדברים צפים". סבורני כי איומים אלה – פסולים ככל שיהיו – לא פגעו בשום זכות יסוד אשר נתונה למשיב, והשמעתם באוזניו ממילא אינה עולה כדי פגיעה משמעותית בהליך הוגן (ראו: הלכת יששכרוב, בפסקאות 66-63; עניין מובארק, בפסקה 39).

סוף דבר אשר על כן, הנני מציע לחבריי כי נקבל את ערעור המדינה ונרשיע את המשיב בכל העבירות המפורטות בכתב האישום אשר הוגש נגדו בבית משפט קמא.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות בקצרין (כב' השופט רונן פיין) בתביעה שהגישו המבקשים כנגד המשיב, אדריכל במקצועו, להשבת תשלום ששולם לו בגין שירותי תיכנון וייעוץ אדריכלי בסך 30,771 ₪.

לטענתם, נאמר להם על ידי המשיב כי התכנית שהוכנה לאותו מועד, שהגיעה כדי גרמושקה המוכנה להגשה לועדה לתו"ב, מוגנת בזכויות יוצרים ואסור להם להעביר את הטיפול בה למתכנן אחר.

כפי שיצוין להלן, ספק בעיני אם קביעה זו עומדת בשים לב לכללים המשפטיים החלים ביחס להסכם למתן שירות מהסוג בו עסקינן ולנוכח העובדות כפי שנפרשו בפסה"ד. אולם אף אם אצא מנקודת מוצא בדבר הפרת ההסכם ע"י המבקשים, אינני סבורה כי יש בכך בנסיבות ליסתום את הגולל על תביעתם.

מהמקובץ עולה כי המשיב השלים הלכה למעשה עם הביטול והסכים לו. בכך, בהתאם להלכה הפסוקה, יש כדי להפוך את הביטול להדדי ומוסכם, ובנסיבות אלה עומדת זכות השבה הדדית, הן לנפגע והן למפר (ראו: ע"א 467/88 קול אטום מתכנת וחשמל בע"מ נ' פ' צפורן ואח', פ"ד מה(2), 422; ע"א 2702/92 אהרון גינזברג נ' יוסף בן יוסף ואח', פ"ד מז(1) 540, 550-551).

...

אולם המומחית לא נחקרה על חוות-דעתה, ואף שדבר ייחודיות ההסכם במקרה דנן צוינה על-ידה, סבורני כי לא הובאו ראיות מספקות באופן שיאפשר לקבוע באופן מושכל דיו חלוקה אחרת בין העבודה שכבר בוצעה בפועל לזו שטרם בוצעה על-ידי המשיב, או לקבוע באופן אחר שווי העבודה שבוצעה.

בנסיבות אלה, ונוכח ההלכות הידועות באשר למשקל הרב הנתון לחוו"ד מומחה מקצועי שממנה בהמ"ש, מסקנתי היא כי יש להעריך את שווי השירות שניתן ע"י המשיב ביחס לבית המגורים, לנקודת הזמן בה הסתיימה ההתקשרות, כ- 50% מהעלות הכוללת לפי ההסכם.

העובדה כי היא נעשתה לאחר שהמבקשים ביטלו את ההסכם איננה משנה לענייננו, שכן סבורני שהוראה זו כפי שנקבעה בהסכם בין הצדדים (בהקשר של שמירת זכות הקניין הרוחני בידי המשיב לצד זכות לשימוש עצמי למבקשים), יש לפרש כמכוונת לחול אף לאחר סיום היחסים החוזיים בין הצדדים ואף במקרה של ביטול ההסכם, וזאת בשלב בו התכנית כבר קיימת.

הרקע לבקשות ברקע לבקשות סיכסוך שהתגלע בין הצדדים בנוגע לזכויות יוצרים במוצר טכנולוגי מתחום הייעוץ הפינאנסי, שהפעילה חברת ביט אפ דיגיטל בע"מ (להלן: החברה), בגינו הגיש המשיב ברע"א 8218/22 והמבקש ברע"א 8435/22 (להלן: המשיב) תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נגד המבקשים ברע"א 8218/22 שהם המשיבים ברע"א 8435/22 (להלן: המבקשים).

בפסק הבוררות שניתן על ידי הבוררת עו"ד ד"ר שני רופא (להלן: הבוררת או הבוררת רופא) ביום 20.8.2021 נדחו התביעות ההדדיות שהגישו הצדדים.

נקבע כי המשיב זכאי לפצוי בגין הפרת זכויותיו נוכח קביעת הבוררת רופא עצמה, על פיה המבקשים העתיקו חלקים של מערכת "רובי" בפן הטכנולוגי ואימצו אותם לתוך מערכת "ביטאפ". זאת כאשר העובדה שמערכת "ביטאפ" לא העתיקה את מערכת "רובי" בפן העיסקי, איננה סותרת את הממצא העובדתי בדבר ההעתקה בפן הטכנולוגי.

הדברים נכונים ביתר שאת כאשר הבקשה נסובה על פסקי דין שעניינם אישור או ביטול פסק בוררות (רע"א 3145/22 זיפ יהלומים בע"מ נ' שכטר יהלומים בע"מ, פסקה 6 (6.6.2022); רע"א 98/22 החאן אילת בע"מ נ' גני דוד אילת בע"מ, פסקה 12 (18.1.2022)), ובודאי כאשר מדובר בבקשת ביטול פסק בוררות בעירעור, שאז גדר התערבותו של בית משפט זה מצומצמת אף יותר (רע"א 4477/20 רו"ח בנימין סופר נ' חברת א.ר.א.ב. בונוס בע"מ, פסקה 12 (7.9.2020) (להלן: עניין סופר); רע"א 4448/21 ברנן נ' דרול, פסקה 8 (6.7.2021) (להלן: עניין ברנן)).

...

דיון והכרעה דין הבקשות להידחות.

הבקשות נדחות אפוא ללא פסיקת הוצאות למי מהצדדים.