ערעורי לשכת עורכי הדין והמשיב על פסקי דין משמעתיים

בפניי עירעורו של עו"ד דני זילברשלג (להלן: "המערער") וערעור מנגד מטעם ועדת האתיקה המחוזית של לישכת עורכי הדין במחוז תל אביב (להלן: "ועדת האתיקה" או "המשיבה") - על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין (עו"ד מ' ליפקה- אב"ד, עו"ד ח' פרס- חב"ד, עו"ד ע' מרינברג- חב"ד) במסגרת בד"א 27/19, מיום 5.11.19.

אוסיף ואעיר, כי עיון בהסכם הפשרה אשר הצדדים ביקשו להגיש בע"א 5415/16 (ערעור אשר הוגש על פסק דינו של כב' השופט גייפמן), מלמד כי במסגרתו התיימרו הצדדים לבטל את פסק הדין שניתן על ידי כב' השופט ברנר, לבטל את פסק הדין שניתן על ידי כב' השופט גייפמן ולדחות תביעה נוספת שהגיש גבריאל.

...

אני דוחה את טענות המערער אף בראש זה; אכן, אותה החלטה מיום 3.9.18 היא קצרה ולא מפורטת, אך את אותה החלטה יש לקרוא על רקע ההחלטה שקדמה לה וניתנה עוד ביום 2.8.18.

משניתנה למערער אפשרות חריגה במסגרת הליך הערעור בפני ביה"ד הארצי להשלים הגשת מסמכים ביחס לטענות בדבר מגבלות רפואיות, אך שוב הוא נכשל בהצגת הנדרש - אין מקום לשוב לעניין זה. כך גם אין מקום לטענות דיוניות שהוא מעלה באשר פגיעה כביכול בזכויותיו, עת בחר שלא להתייצב לדיונים, לאחר שבקשה לדחיית דיון לא נעתרה, מפאת אי צירוף חומר רלוונטי המתחייב כדי להיעתר לה. בהמשך לאמור, נדחה אפוא ערעור המערער על כל חלקיו.

בהמשך לאמור נדחה אפוא גם ערעור המשיבה.

כללי לפניי שני ערעורים מטעם הצדדים, שנידונו במאוחד, על פסק-דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין (להלן- בית הדין הארצי) בתיק בד"א 20/20, 30/20 מיום 2.8.2020 (עורכי הדין אב"ד עו"ד אבידן רומנוב, עו"ד בנימין לבנטל, עו"ד דוד טורק; להלן- פסק הדין).

בגדריו נדחו הערעורים מטעם הצדדים- עו"ד הרכבי (להלן- המערער) על הרשעתו וחומרת העונש ולשכת עורכי-הדין (להלן-המשיבה) על קולת העונש- על פסק-דינו של בית-הדין המשמעתי המחוזי של לישכת עורכי הדין בתל-אביב והמרכז (להלן- בית-הדין המחוזי), בתיק בד"מ 38/18, הכרעת-הדין מיום 19.9.2019 וגזר-הדין מיום 20.2.2020 (עורכי הדין אב"ד עו"ד שושנה קוגלר, עו"ד דוד איזקסון ועו"ד אבי סלונים).

...

בנסיבות אלה, לאחר עיון ובחינה נוספת, נחה דעתי כי לא נפל פגם בקביעותיו ובמסקנותיו של בית-הדין המחוזי בעניין זה, משלא שוכנעתי כי יש בגרסת המתלונן סטייה מהותית ובולטת משורת ההיגיון והשכל הישר.

מכל מקום, ולאחר שבחנתי את הפסיקה הרלוונטית, ונתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של המערער ולנסיבות ביצוע העבירה, שוכנעתי, כי אין בעונשו כדי להוות סטייה משמעותית ממדיניות הענישה ותכליותיה, במידה שיש בה כדי להצדיק את התערבות ערכאת הערעור.

אשר על כן, דין הערעור על גזר הדין, להידחות.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עב"י 53619-09-20 מאור נ' לישכת עורכי הדין - מחוז תל אביב תיק חצוני: 24/20 בפני כבוד השופט משה בר-עם מערער עו"ד משה מאור בעצמו משיבה לישכת עורכי הדין - מחוז תל אביב ע"י ב"כ עוה"ד זאב לקט פסק-דין

כללי לפניי ערעור על פסק-דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין (להלן- בית הדין הארצי) בתיק בד"א 24/20 מיום 30.8.2020 (עורכי הדין אב"ד עו"ד אופיר סטרשנוב, עו"ד גיורא אלוני, עו"ד פנינה הרניב קפלן; להלן- פסק הדין).

...

לאור כל האמור, הורשע המערער בכל העבירות שיוחסו לו בכתב-הקובלנה.

ככלל, "...ראוי הוא שבתי הדין המשמעתיים הם שיסללו את שביל המותר בהליכותיהם של עורכי-דין ויבהירו בפסיקתם את גבולותיו של שביל זה, ורק במקרים שבית-משפט זה יגיע למסקנה, שהיו חריגות בהתווייתם של גבולות אלה על ידי בתי הדין המשמעתיים, לחומרא או לקולא, יאמר את דברו" (על"ע 8/89 רמי יובל נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בבאר שבע, פ"ד כד(1) 706, 709 (1990); על"ע 6868/06 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' עו"ד גדעון חיים (8.7.2007; להלן- עניין חיים); בר"ש 4660/12 עו"ד אברהם עזריאלנט נ' לשכת עורכי הדין בישראל (12.7.2012); בר"ש 8042/18 פלוני נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז דרום (20.11.2018)).

לשון אחר, משנבצר מחבר המותב לחתום באופן פורמלי על הכרעת הדין, המקובלת עליו ועשה כן באמצעות הסמכה מלאה ומפורשת של ראש ההרכב, לחתום בשמו, אין בכך פסול לא כל שכן, כזה היורד לשורש העניין.

סוף דבר, ומכל הטעמים שהובאו לעיל, הערעור על הכרעת-הדין נדחה.

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 28.5.2023, בעב"י 43165-11-22 ובעב"י 45544-12-22 (השופט נ' פלקס), שבגדרו נדחה עירעורו של המבקש, והתקבל ערעור המשיבה, על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין, מיום 3.11.2022, בבד"א 11/22, בבד"א 16/22 ובבד"א 19/22 (עורכי הדין א' רוטר, י' צילבון ו-ג' כרמי) (להלן: בית הדין הארצי).

...

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 28.5.2023, בעב"י 43165-11-22 ובעב"י 45544-12-22 (השופט נ' פלקס), שבגדרו נדחה ערעורו של המבקש, והתקבל ערעור המשיבה, על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, מיום 3.11.2022, בבד"א 11/22, בבד"א 16/22 ובבד"א 19/22 (עורכי הדין א' רוטר, י' צילבון ו-ג' כרמי) (להלן: בית הדין הארצי).

לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, ללא צורך בתשובה מטעם המשיבה.

בהינתן כלל האמור, אף אני סבור, כדעת בית המשפט המחוזי, כי משנמנע מגורי מהבעת חרטה, ומלקיחת אחריות על מעשיו, ומשנמנע גם מלהשיב את סכומי הכסף שנטל שלא שכדין מלקוחותיו, תובעי נזיקין שביקשו פיצוי בגין נזקים שמהם סבלו – הוא אינו כשיר לשמש כעורך דין.

סוף דבר, שהבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עב"י 6758-12-23 אוחנה נ' לישכת עורכי הדין - מחוז מרכז עב"י 18892-12-23 לישכת עורכי הדין - מחוז מרכז נ' אוחנה תיק חצוני: בדא 20/23 לפני כבוד השופט נמרוד פלקס המערער אבי אוחנה המשיבה וועדת האתיקה של לישכת עורכי הדין - מחוז מרכז ע"י ב"כ עוה"ד ערן זוהר פסק דין

ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין בבד"א 20/23 מיום 15.11.23 (אב"ד עוה"ד מ' לויט, חב"ד עוה"ד מ' לחוביץ ועוה"ד ע' לוין) (להלן - "ביה"ד הארצי"), בו היתקבל בחלקו ערעור המערער על החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי של לישכת עורכי הדין (מחוז מרכז) בבד"מ 53/22 מיום 23.5.23 (אב"ד עוה"ד א' בן-יצחק, חב"ד עוה"ד א' סער-כץ ועוה"ד ג' פכר) (להלן - "ביה"ד המחוזי").

...