ערעור 5% לפי סעיף 35(1) א ב מותאם

מטעם הרכבת הוגשה חוות דעת רפואית נגדית מיום 3.7.2018, של ד"ר י' אנגל, ולפיה בגין הנזק בברך נותרה נכות בשיעור 2.5% לפי סעיף 35(1)(א) - (ב) מותאם שבתקנות.

זכות ערעור כקבוע בדין.

...

לאחר ששמעתי את עדות המומחה ונתתי את דעתי בנושא זה, סבורני כי יש ממש בטענות הרכבת בנדון ויש מקום לסטות (במידה מתונה) מהערכתו הרפואית בחלקה האורתופדי, זאת במובחן מהצלקת.

לאחר כל אלה, אני סבור כי יש מקום להעמיד את שיעור הנכות הרפואית של התובעת עקב התאונה בגין הנזק הסחוסי והטראומה שעבר על 6.5% ובגין הצלקת על 10%.

תוצאה לאור האמור, התביעה נדחית, וכך גם ההודעה לצדדים שלישיים.

בסיכום הדיון סיכמה הועדה את מסקנותיה כדלקמן: "מבחינה אורטופדית – הועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות בשיעור 5% לפי סעיף 35 1 א'-ב' מותאם בגין כתף ימין ובשיעור 10% לפי סעיף 37 7א' בגין גב תחתון. בגין השבר באגן נכותה בשעור 5% לפי סעיף 37 8א' כפי שנקבע בועדה מדרג ראשון.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הועדה, שוכנעתי כי דין העירעור להיתקבל, להלן אפרט את הנימוקים להחלטה זו. מקובלת עליי טענת המערערת שלפיה הועדה לא נימקה כנדרש את החלטתה שלפיה "אין קשר סיבתי בין תלונותיה בתחום א.א.ג לתאונה הנדונה". הקביעה האמורה הנה מסקנה בלבד, והועדה לא מסבירה מהם הטעמים שעמדו בבסיס החלטה זו. ואוסיף, אין בעובדה שהועדה התייחסה בפרק הבדיקה לפגימה באוזניים וציינה כי אין הסבר קליני לליקוי השמיעה הקל שהיא מצאה בבדיקת השמיעה מיום 13.6.18, כדי למלא אחר חובת ההנמקה החלה עליה.

...

בנסיבות העניין, טוען המשיב כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה וכי דין הערעור להידחות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה, שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל, להלן אפרט את הנימוקים להחלטה זו. מקובלת עליי טענת המערערת שלפיה הוועדה לא נימקה כנדרש את החלטתה שלפיה "אין קשר סיבתי בין תלונותיה בתחום א.א.ג לתאונה הנדונה". הקביעה האמורה הינה מסקנה בלבד, והוועדה לא מסבירה מהם הטעמים שעמדו בבסיס החלטה זו. ואוסיף, אין בעובדה שהוועדה התייחסה בפרק הבדיקה לפגימה באוזניים וציינה כי אין הסבר קליני לליקוי השמיעה הקל שהיא מצאה בבדיקת השמיעה מיום 13.6.18, כדי למלא אחר חובת ההנמקה החלה עליה.

בנסיבות הענין, שוכנעתי כי לא הועלה טעם בדין שיצדיק את החזרת הענין לוועדה בהרכב שונה.

המערערת וב"כ יוזמנו לטעון טענותיה בפני הוועדה בעניינים הנ"ל. המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט בסכום של 2,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בית הדין קיבל את טענת המערערת בנוגע לנכות בגין הצלקות, וקבע כי "לא ניתן להבין את הלך מחשבתה בקביעת נכות בשיעור 5% לפי סעיף 75(1)א-ב'; בהחלטת הועדה אין כל פירוט על אודות מספרן, אורכן, רוחבן, צבען או מהותן של הצלקות וכל שצוין הוא 'הצלקות הגלידו היטב'". בית הדין הורה על השבת עניינה של המערערת לועדה באותו הרכב, "על מנת שתפרט את כמות ומהות הצלקות ובכלל זה את מיקומן, אורכן, רוחבן וצבען ותבחן אם יש מקום ליישום פריט ליקוי 75(1)(ב) בעיניינה של המערערת" ("פסק הדין הראשון").

לאור מימצאי הבדיקה הקלינית וצילומי הרנטגן, קובעת הועדה כי מבחינה אורטופדית נכותו בשיעור 5% לפי סעיף 35(1)א-ב תואמת את מצבו.

...

דין טענות המערערת להידחות.

מקובלת עלי טענת המשיב, כי שעה שלא הוגשה מטעם המערערת חוות דעת אשר ניתנה על ידי מומחה בנוירולוגיה, לא נפל פגם משפטי בהרכב הוועדה שכלל מומחה בנוירוכירורגיה.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 69367-07-20 י.כ נ' ברומברגר ואח' לפני כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי המבקש ע"י ב"כ עו"ד נתנאל בירן ואח' המשיבים 1.יצחק ברומברגר 2.הראל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דוד חיות ואח' 3.קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים - נמחקה 4.ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שמואל צור ואח' פסק דין

וועדת העררים ציינה בהחלטתה, בין היתר, את פגיעתו הקיימת של המבקש בכתף ימין משנת 2007, אז נמצא קרע ב- SSP ועקב כך הוא נותח ונקבעה לו נכות בשיעור של 5% לפי סעיף 35 (1 א'-ב' בהתאמה) למבחני הנכות.

...

יתרה מכך, מקובלת עליי טענת משיבה 2 כי נוכח עברו הרפואי של המבקש, לא הוצג קשר סיבתי בין ההחמרה במצבו הרפואי של המבקש (לפחות בכל הקשור לפגיעה בכתף) לתאונה.

אין מדובר במסקנה רפואית של מי מהגורמים המטפלים.

סוף דבר הבקשה נדחית.

במישור הנורולוגי – הועדה תידון בערר המערערת מיום 21.1.18 בתחום זה (סעיף 15 ואילך לערר) ותבחן האם יש מקום להעניק למערערת נכות במישור זה. במישור הראומטולוגי הועדה תיבחן בשנית החלטתה בשאלת הקשר הסיבתי תוך היתייחסות עניינית ומנומקת למסמך "הערכת הנכות והקשר הסיבתי" של פרופ' טישלר מיום 4.1.19 ולקביעותיו שם בנושא הקשר הסיבתי והאם יש בו כדי לשנות מהחלטתה.

] ניכוי מצב קודם – הועדה הסכימה עם מסקנות היועץ הרפואי מתחום הראומטולוגיה אשר קבע כי יש לנכות למבקשת 5% לפי סעיף 35(1)(א-ב) מותאם.

...

הכרעה לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק, בפסק הדין המחזיר, בתיק בית הדין האזורי ובטענות המבקש לפניי, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להדחות, וזאת מן הטעמים הבאים: ביחס לתחום הנוירולוגי (ליקוי בגין כאבי ראש) – חוזר 511 הינו חוזר שהוציא המוסד ואשר שעוסק בקביעת נכויות בגין כאבי ראש.

מאחר שהוועדה עמדה בחובת ההנמקה ביחס לחוות דעתו של פרופ' טישלר, ואף בהוראות פסק הדין המחזיר ביחס לחוות דעת זו, דין הטענה להידחות.

] [6: בר"ע (ארצי ) 47688-06-22 בכר - המוסד לביטוח לאומי (11.7.2022)] סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.