ערעור 20% נכות בתחום הפיברומיאלגיה

הועדה אימצה את חוות דעת היועץ המומחה בראומטולוגיה, מיום 15/11/15, וקבעה למערערת 20% נכות בתחום זה. לשם סיכום הדיון, הפניתה הועדה את המערערת לבדיקת יועץ מומחה בפסיכיאטריה ומומחה יועץ בתחום פה ולסת.

בפרק ו' לחוות הדעת תיאר היועץ את ממצאיו כדלקמן: "נכנסת לחדר הבדיקה עם צליעה ושימוש בקב קנדית. עולה בכוחות עצמה על מיטת הבדיקה. אין נפיחות, אין הגבלה בתנועה ואין קשיון של הפרקים. קיימת רגישות ... שורשי כפות ידיים, ידיים, זרועות, שוקיים, ירכיים שמתאים לפיברומיאלגיה". נוכח הממצאים האמורים נקבעה למערערת נכות יציבה בשיעור 20%, בגין פיברומיאלגיה, לפי פריט ליקוי 35(1)(ג).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקולים של הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין יתר טענות הערעור להידחות.

דין טענת המערערת להידחות, מהטעם שהנכות הרפואית שנקבעה למערערת מיום 1/9/15, בשיעור 48%, לא עוברת את הסף המזכה לצורך בחינת אי כושרה כמשתכרת, בהתאם לסעיף 208(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

מובהר, כי משהסכים המשיב להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים, ייתכן שהוועדה תגיע לכלל מסקנה שיש להעלות את דרגת הנכות הרפואית המשקוללת.

סוף דבר לאור כל האמור, עניינה של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה מיום 10/3/16, על מנת שתעיין בחומר הרפואי הנוגע לסרטן העור וכריתת ממצא BCC, ובמידת הצורך תשקול היוועצות עם מומחה בתחום העור.

הועדה קבעה את שיעור נכותו של המערער בתחום הפיברומיאלגיה על 20% נכות.

...

בסיכומו של דבר, מצאתי, איפוא, כי נפלה במקרה זה טעות משפטית המחייבת התערבותו של ביה"ד ויש להחזיר עניינו של המערער לוועדה.

סוף דבר: א. הערעור מתקבל.

המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.ששאאם לא כן יש הפרשי צהמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה בתוך 30 יום.

ביום 12.7.22 דנה ד"ר וזינה בעיניינו של המערער, שמעה את דברי ב"כ – "נמצאים בעקבות פס"ד, לתחום פיברומיאלגיה. גברתי בחוו"ד קודמת קבעה 10% בנכוי 5%. מפנה לחוו"ד טישלר שקבע 25%. מפנה לחוו"ד סוהיל, אליו הופנה ע"י חברת הביטוח, חוו"ד מיום 28.11.21 + 29.9.20, שקבע שכתוצאה מהתאונה נקבע להוד 20% נכות בתחום הפיברומיאלגיה. נבקש מגב' לקיים את הוראת פס"ד להגדיל את הנכות כפי שקבע פרופ' טישלר וכן נבקש לא לנכות מצב קודם מכיוון שלפני התאונה הוד לא סבל מפיברומיאלגיה, לא היו לו סימפטומים של פיברומיאלגיה ובהתאם להילכת מרגוליס ולפס"ד, לא ניתן לנכות מצב קודם אלא אם כן הועדה יכולה לקבוע שאילו הייתה בודקת את הוד רגע לפני התאונה יכולה הייתה לקבוע נכות, וזה לא המצב בעניינינו". בסעיף "בדיקה" ציינה הפוסקת כך – "בהמשך לפס"ד, עיינתי שוב בחומר שהוגש, בכלל זה בחוו"ד של פרופ' טישלר ובחוו"ד של ד"ר סוהיל מ 29.9.20 + 28.11.21 וכן עיינתי שוב בכרטיס הרפואי האורטופדי מקופ"ח.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בערעור, בכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

לענין זה מקובלת עלי עמדת המשיב ולפיה סעיף הליקוי הייעודי חל לגבי מי שעניינו נדון בוועדה הרפואית לעררים מיום התחילה ולאחריו – דהיינו, מיום 1.3.22 ואילך.

איני מקבלת עמדה זו. תסמונת הפיברומיאלגיה היא תסמונת מורכבת שלה רבדים רבים בתחומים רפואיים שונים – לרבות בתחום הנפשי.

ב"כ המערערת מנגד מבקש שבנסיבות המיוחדות של התיק דנן יקבע בית הדין את דרגת הנכות של המערערת בתחום הפיברומיאלגיה בהתאם לחוות הדעת של היועץ לועדה פרופ' טישלר שקבע למערערת 20% נכות (שהוא היועץ האחרון לועדה).

...

לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים אני סבור שהמקרה דנן אינו דומה לפסקי הדין החריגים והנדירים, אשר הובאו לעיל, אשר במסגרתם נכנס בית הדין בנעלי הוועדה והפעיל את סמכותו לקביעת אחוזי נכות.

ואולם, בניגוד להסכמה שניתנה מטעם ב"כ המשיב בכתב התשובה, אני סבור שניתן לאפשר לוועדה בהרכבה החדש לעיין בחוות הדעת של היועצים (פרופ' וייס ופרופ' טישלר) שכן עסקינן במקרה חריג ביותר במסגרתו הוועדה לעררים לא קיבלה את חוות דעת היועצים מטעמה ומן הראוי שהוועדה בהרכבה החדש כן תיחשף לחוות הדעת שניתנו על ידי שני מומחים בעלי שם. לפיכך, בנסיבות העניין, סביר בעיני שהוועדה בהרכבה החדש תוכל לכל הפחות לעיין בחוות דעת היועצים.

סוף דבר: עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לעררים, בהרכב חדש, אשר תדון בערר מבראשית.

החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון ניתנה לאחר שפסיכיאטר יועץ לועדה, שבדק את המערער, העריך את נכותו בתחום הנפשי ב-20% לפי סעיף 34(ב)(3) לתקנות, בגין הפרעת היסתגלות עם סימנים דיכאוניים וחרדתיים קלים, תגובתיים למחלת הפיברומיאלגיה.

...

אלא שבצדק טוען המשיב שדין הטענה להידחות משום שהמערער עמד לפני יועץ בתחום הפסיכיאטריה והודיע שהוא אינו מערער על התחום הנפשי.

כאן המקום לציין שהמשיב בהגינותו הסכים להחזיר את עניינו של המערער לוועדה לעניין זה (ראו: פרוטוקול ישיבת הערכה מוקדמת מיום 7.11.2023) ומטעמיו של המערער הדבר לא נעשה באותה עת. לנוכח האמור עמדתי היא כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי בלבד.

היות שהמשיב נתן הסכמתו להחזרה לוועדה כפי שנפסק בפסק דין זה אני סבורה שאין לחייבו בהוצאות המערער.