מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור שכנגד פסק דין של בית הדין לעבודה

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הרשמת אפרת קוקה המערערת הגישה לבית הדין ביום 16.11.2023 ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה תל-אביב מיום 14.10.2022 (הנשיאה הדס יהלום ונציגת הציבור הגב' שושנה גולנד; סע"ש  4306-12-18, להלן: פסק הדין).
עם זאת, בהתאם לפסיקה, ניתן להגיש ערעור שכנגד בסוגיית ההוצאות, שעה שמונח לפני בית הדין ערעור מהותי מטעם הצד שכנגד על פסק הדין, אשר תוצאתו עלולה להשליך על נושא ההוצאות (ראו: ע"ע (ארצי) 337/08 ישראל זאבי- בתי יציקה וולקן בע"מ, 1.3.2009).
...
המשיבים טוענים בבקשתם החלופית, כי קיימת זיקה עניינית מספקת בין ערעורם לבין הערעור העיקרי, ולפיכך יש לקבל את ערעורם לרישום כערעור שכנגד.
לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה החלופית לקבלת ערעור המשיבים לרישום כ'ערעור שכנגד' להתקבל באופן חלקי, כמפורט מטה.
התוצאה היא שבחינת העניין נעשית על פי מידת הזיקה שבין הערעור לבין הערעור שכנגד.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

השופט גיל ****: לפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום באשקלון (השופטת הבכירה סבין כהן) שניתן ביום 29.12.22 בת.א 12196-01-19 בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").
על קביעת המל"ל הוגש ערעור לבית הדין האיזורי לעבודה ובמועד מתן פסק דינו של בית משפט קמא, טרם ניתן פסק דין בעירעור ולפיכך נקבע כי יש לעכב חלק מסכום הפיצויים עד להכרעה בתביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה.
...
בהתחשב במכלול הנתונים ותוך מתן משקל לנסיבות עליהן עמדנו לעיל, אנו סבורים כי תחת ההכנסה שנקבעה כאמור לצרכי חישוב גובה הפיצוי ראוי להעמיד את בסיס השכר הכולל, לאחר ניכוי מס ובתוספת פנסיה בשיעור 12.5%, על סך של 9,000 ₪.
סיכום סיכומו של דבר, הערעור בשאלת החבות נדחה.
המשיבים ישלמו למערערת הוצאות המשפט בערעור בסך של 15,000 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הרשמת אפרת קוקה ביום 2.8.2023, הגישה המערערת לבית דין זה הודעת ערעור פורמאלית ובקשה מוסכמת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה תל-אביב מיום 12.7.2023 (סגנית הנשיאה השופטת רוית צדיק ונציג הציבור מר אבשלום אייזנר; סע"ש 7067-06-20, להלן: פסק הדין).
במסגרת השגותיו של המשיב על פסק הדין, כפי שהועלו בכתב העירעור שכנגד, מלין המשיב על דחיית תביעתו ברכיב הגמול עבור עבודה בשעות נוספות.
...
כפי שנראה להלן, מצאנו שמתקיימת זיקה בין הערעורים 'במובן הצר' כנדרש בפסיקה, בהיבט של 'הליך תלוי ועומד' כטעם להארכת מועד להגשת ערעור (כפי שיפורט להלן במסגרת הדיון בבקשתו החלופית של המשיב להגשת ערעור עצמאי).
בית הדין האזורי קבע, כי חישובי המשיב בהתייחס לזכאות ברכיב השעות הנוספות "הובהרו רק בסיכומיו", ולכן "לא מצאנו לפסוק סכום כלשהו בגין רכיב זה". אשר לנימוק הראשון המובא בפסק הדין האזורי - עיון בתחשיב שהובא במסגרת סיכומי המשיב (התובע) בהליך לפני בית הדין האזורי מעלה לכאורה, כי בוצעה במסגרתו הפחתה של שכר עבודה בסך 35 ש"ח נטו לשעה (100%), בגין כל שעות העבודה.
בהעדר הצדקה של ממש לאיחור בהגשת הערעור מטעם המשיב ולנוכח מהות הטעמים העומדים ביסוד קבלת הבקשה החלופית להארכת מועד להגשת ערעור עצמאי, ישלם המשיב למערערת תוך 30 ימים הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח. ניתנה היום, ה' אדר א' תשפ"ד (14 פברואר 2024) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הרשמת אפרת קוקה לפני בקשת המשיב בעירעור להארכת מועד להגשת ערעור עצמאי מטעמו על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה תל-אביב מיום 21.9.2024 (השופטת אסנת רובוביץ ברכש ונציגי הציבור מר משה בן דוד ומר אבי אילון; סע"ש 1787-05-21, להלן: פסק הדין).
שכן, בהתאם לפסיקה, ניתן להגיש ערעור שכנגד בסוגיית ההוצאות, שעה שמונח לפני בית הדין ערעור מהותי מטעם הצד שכנגד על פסק הדין, אשר תוצאתו עלולה להשליך על נושא ההוצאות (ראו: ע"ע (ארצי) 337/08 ישראל זאבי – בתי יציקה וולקן בע"מ, 1.3.2009).
...
למעלה מן הנדרש אוסיף, שאף אם היינו מגיעים למסקנה, שלא מתקיימת זיקה עניינית מספקת בין רכיב פדיון החופשה שבערעור המשיב לבין הערעור העיקרי מטעם המערער, כך שלא ניתן היה לכלול רכיב זה במסגרת של ערעור שכנגד, נראה שהיה מקום להיעתר לבקשתו האחרת של המשיב להארכת מועד להגשת ערעור עצמאי מטעמו.
עם זאת, לאחר עיון בתיק שוכנעתי, שהטענות בערעור המשיב ברכיב פדיון החופשה אינן משוללות יסוד, ויש מקום להביאן לבחינת ערכאת הערעור.
עם זאת, לנוכח העובדה שערעור המשיב הוגש בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ערעור שכנגד, ולא נדרשת הארכת מועד לצורך קבלתו לרישום תחת סיווג זה; בהתחשב בכך שהערעור שכנגד מתקבל לרישום על כל חלקיו; ובשים לב לכך שבנסיבות העניין אין למעשה משמעות לשאלה, האם ערעור המשיב יתברר כערעור שכנגד או כערעור עצמאי - נראה שמן הנכון הוא להיעתר דווקא לבקשה החלופית של המשיב ולקבל את הערעור מטעמו לרישום כערעור שכנגד.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 28.3.24 ניתנה החלטה בית הדין הארצי לעבודה, מפי כב' השופטת דוידוב-מוטולה, כלהלן: "כפי שהובהר בהחלטה מיום 25.2.24, הבקשה לעיכוב ביצוע תוכל להיות מוכרעת רק לאחר הכרעת רשמת בית הדין בשאלת קבלתו של העירעור שכנגד לרישום, שכן כל עוד אין ערעור שכנגד שתלוי ועומד בפני בית הדין הארצי – אין אפשרות לבחון את עיכוב הבצוע המבוקש וגם לא סמכות לעכב את ביצוע פסק הדין בשל ערעור שטרם היתקבל לרישום.
ניתן בזה צו אירעי למניעת הליכי הוצאה לפועל של פסק הדין, עד למתן החלטה אחרת של בית דין זה, או עד למתן החלטה בבקשת התובע לסילוק העירעור שכנגד על הסף, לפי המוקדם.
...
התובע מוסיף וטוען כי משלא התייצב נציג של הנתבעת לדיון, יש להורות על דחיית הבקשה, שכן נמנעה ממנו הזכות לחקור את נציג הנתבעת שתצהירו הוגש בתמיכה לבקשה לביצוע פסק דין, ועל כן דין התצהיר שביסוד הבקשה להיות מוצא מן התיק, וממילא – בהיעדר תמיכה בתצהיר – דין הבקשה להידחות.
בין היתר, נטען שעם מסירת ההמחאות לב"כ התובע, קיבלה על עצמה הנתבעת לבצע, ללא תנאי, את פסק הדין, ולפיכך אין כל מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו