ערעור שכנגד בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות

תקנה 99 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: תקנות בית הדין לעבודה) קובעת את האפשרות להגיש ערעור שכנגד, וזו לשונה: "היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בעירעור שהחלטת בית הדין קמא טעונה שינוי, יגיש על כך הודעה לבית הדין שלערעור, בפירוט הנימוקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב העירעור כאמור בתקנה 98, אולם לא יאוחר מאשר חמישה ימים לפני התחלת הדיון בעירעור, והעתק ההודעה יומצא לכל אחד מהמשיבים". במאמר מוסגר נעיר, כי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי החדשות), אשר ניכנסו לתוקף ביום 1.1.2021, אינן כוללות עוד את מוסד 'העירעור שכנגד' אשר היה קיים במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי 1984).

...

המערערים טוענים, כי משחלף המועד להגשת ערעור על פסק הדין, אין לאפשר הגשת ערעור שכנגד ברכיבים שמקומם להתברר בערעור עצמאי מטעם המשיבה.

יישום אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה על נסיבות העניין מבסס את המסקנה, שמתקיימת זיקה עניינית בין הערעור העיקרי לערעור שכנגד, באשר לחלק מרכיבי הערעור שכנגד, כפי שיבואר:  (1) זכאות המערערים לתוספת מחלקתית על פי ההסכם הקיבוצי הכללי 1972 - המערערים משיגים בערעור העיקרי על דחיית תביעתם לפיצוי על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בשל העסקתם בתנאים פחותים בהשוואה לאלה של העובדים המאורגנים במשיבה.

(2) השבת הסכומים שנוכו מהשכר האחרון של המערערים – לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובתיק בית הדין שוכנעתי, שמתקיימת הזיקה הנדרשת בין רכיב זה לבין הערעור העיקרי.

סוף דבר תוצאת הדברים היא, שהערעור שכנגד מתקבל לרישום באופן חלקי בלבד, והוא ידון בהתייחס לרכיב התוספת המחלקתית ולרכיב ניכויי השכר בלבד.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי החדשות), אשר ניכנסו לתוקף ביום 1.1.2021, אינן כוללות עוד את מוסד 'העירעור שכנגד' אשר היה קיים במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי 1984.

...

לעומת זאת שוכנעתי, שאין להתיר את הגשת הערעור שכנגד בכל הנוגע לטענות בעניין גובה שכרו האחרון של המערער, כפי שהן באות לידי ביטוי בסעיף 109 לכתב הערעור שכנגד.

סוף דבר - מוארך המועד להגשת הערעור שכנגד והוא מתקבל לרישום, פרט להשגה בעניין גובה שכרו של המערער, כפי שהיא באה לידי ביטוי בסעיף 109 לכתב הערעור שכנגד, שלא תידון לפני המותב.

בהעדר הצדקה לאיחור בהגשת הערעור שכנגד ולנוכח העובדה שהארכת המועד ניתנה בעיקרו של דבר על יסוד קיומו של הליך תלוי ועומד באותו עניין, תשלם המשיבה למערער בתוך 30 יום את הוצאות הבקשה בסך 1,500 ש"ח. לאחר שתופקד הערובה על ידי המערער, כאמור בהחלטה מיום 28.6.2021, תישלח מזכירות בית הדין לצדדים החלטה בעניין מועד הדיון לפני המותב ומועדי הגשת הסיכומים בערעור העיקרי ובערעור שכנגד.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי החדשות) שנכנסו לתוקף ביום 1.1.2021, אינן כוללות הליך של ערעור שכנגד.

...

טענות הצדדים בבקשה לטענת המשיבים, יש להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד מן הטעמים הבאים: ב"כ המשיבים לא היו מודעים לכך שעותק של כתב הערעור העיקרי נמסר במשרדם ביום 18.2.2021, שכן העותק הונח במגירה של עורכת דין אשר עבדה נכון לאותו מועד מביתה, מטעמים בריאותיים; המשיבים יידעו את המערערים אודות כוונתם להגיש ערעור שכנגד בהודעת דואר אלקטרוני מיום 16.2.2021; סיכויי הערעור שכנגד טובים.

אלא, שלא מצאנו לתת לטעם זה משקל משמעותי בנסיבות העניין, משום שלאחר שליחת ההודעה לב"כ המערערים על כוונה להגיש ערעור שכנגד, בוצעה ביום 18.2.2021 המצאה כדין של כתב הערעור העיקרי לב"כ המשיבים, באופן שהחל את מניין הימים להגשת ערעור שכנגד.

סוף דבר - תוצאת הדברים היא, שהבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד מתקבלת וכתב הערעור שכנגד מתקבל לרישום.

בהעדר הצדקה של ממש לאיחור בהגשת הערעור שכנגד ובשים לב לכך שהארכת המועד ניתנה על יסוד קיומו של הליך תלוי ועומד ומהותן של הסוגיות העומדות לדיון בערעור שכנגד, ישלמו המשיבים למערערים בתוך 30 ימים את הוצאות הבקשה בסך 1,500 ש"ח. לנוכח העובדה שקבוע ביום 29.11.2021 דיון בתיק אחר המתנהל בין ב"כ הצדדים בסוגיות דומות (ע"ע 6471-03-21), יתקיים גם הדיון בערעור זה לפני מותב בית הדין ביום 29.11.2021 בשעה 11:00.

אולם לענייננו אין אנו צריכים לכך: לא זו בלבד שהדברים נכונים מהטעם שפורש וצוטט לעיל אף בשיטת המשפט הנהוגה בערכאות האזרחיות, ולא זו בלבד שבנוגע להכרעתו של בית הדין הגדול בעירעור נובעת סמכותו להכריע – אף מעבר לדיון בשאלות שהעלה המערער עצמו – מתקנה קנג לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג, אלא שאף ערכאות אזרחיות הדנות בעירעור חופשיות לנהוג כך, ולעניין זה נציין גם להוראות סעיף 415 לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד – 1984: בית המשפט בבואו להחליט בעירעור לא יהיה מוגבל לנימוקי ההיתנגדות שפורשו בכתב העירעור או שנטענו בבית המשפט לפי תקנה זו. ועוד לעניין זה – סעיף 462 לאותן תקנות, המרחיב אף הוא את סמכותה של ערכאת העירעור אף מעבר לטוענים בערערו ולטיעוניהם: בית המשפט שלערעור מוסמך ליתן כל החלטה שצריך היה לתתה, או לאשר או לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש, או ליתן החלטה נוספת או אחרת ככל שיחייב הענין; בית המשפט רשאי להשתמש בסמכותו זו אף אם העירעור מתייחס רק לחלק מן ההחלטה, ורשאי להשתמש בה לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור או ערעור שכנגד.

...

נוכח האמור אני מורה על קביעת מועד לדיון.

לעומת זאת, תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, אשר ניכנסו לתוקף ביום 1.1.2021, אינן כוללות עוד את מוסד 'העירעור שכנגד'.

...

המשיבים טוענים בבקשתם החלופית, כי קיימת זיקה עניינית מספקת בין ערעורם לבין הערעור העיקרי, ולפיכך יש לקבל את ערעורם לרישום כערעור שכנגד.

לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה החלופית לקבלת ערעור המשיבים לרישום כ'ערעור שכנגד' להתקבל באופן חלקי, כמפורט מטה.

התוצאה היא שבחינת העניין נעשית על פי מידת הזיקה שבין הערעור לבין הערעור שכנגד.