ערעור שהוגש לאחר חלוף המועד להגשתו בהתאם לתקנה 45 לתקנות סדר דין אזרחי משפחה

אין חולק כי המועד האחרון, הקצוב בתקנה 33 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהלים (סדרי דין), התשס"א – 2000) (להלן: "תקנות בתי המשפט המינהליים") הוא 45 ימים, מיום המצאת פסק הדין למבקשים.

המשיבה מיתנגדת לבקשה וטוענת, כי אין כל הצדקה להגשת הבקשה דנן כחודשיים לאחר חלוף המועד הקצוב להגשת ערעור.

תשובת המשיבה מתבססת בעיקרה על תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018..

משכך, לטענת המשיבה, היה על בא כוח המבקשים להערך בהתאם להכנת העירעור, שכן הלכה למעשה לא היתרחש ארוע בלתי צפוי שאינו בשליטת המבקשים או בא כוחם.

משכך, גם על בעל דין הפונה בבקשה להארכת מועד להגשתו של הליך ערעורי בטרם חלוף המועד להגשתו, ובודאי כזו המוגשת ב"דקה ה-90", חלה החובה לפרט את הנימוקים העומדים בבסיסה כדבעי תוך תמיכתם בתצהיר כדין (ראו מהעת האחרונה: בש"א 3474/21 ‏ברוש נ' כליפה (23.5.2021); בש"א 3523/21 קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אונגר (23.5.2021); בש"א 3844/21 פלוני נ' בי"ח מקסד (2.6.2021); בש"א 3964/21 פלוני נ' פלוני  (8.6.2021))." אין חולק, כי הפסיקה הכירה, במקרה המתאים, לא אחת במצב בריאותי של בא כוח או קרוב מישפחה של בא כוח, כטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור.

...

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, דין הבקשה להידחות.

העולה מן המקובץ הוא כי הבקשה נדחית.

נוכח היקף הבקשה, ישלמו המבקשים, ביחד ולחוד, את הוצאות המשיבה בסך של 5,000 ₪ (כולל מע"מ).

המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא יום 14.10.2021 (תקנה 45(ב) לתקנות בית משפט לעינייני מישפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: תקנות בית המשפט לעינייני מישפחה)), ואילו הבקשה שבכותרת בצרוף בקשת רשות העירעור הוגשו ביום 10.11.2021, כחודש לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות העירעור.

אכן, תקנה 45 לתקנות בתי המשפט לעינייני מישפחה בצרוף כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, הובילה לביטול ההאחדה שהייתה מעוגנת בעבר באשר למועדים להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה בהליכים אזרחיים "רגילים" ובהליכים שתחילתם בבית המשפט לעינייני מישפחה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה.

בענייננו, לאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, לא השתכנעתי כי לא היה באפשרותה של המבקשת ושל בא-כוחה להגיש את ההליך, או למצער בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור, בתוך המועד להגשתה.

הבקשה נדחית אפוא.

בהתאם לתקנה 45(ב) לתקנות בית משפט לעינייני מישפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: תקנות בית משפט לעינייני מישפחה), המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי היה יום 14.10.2021, אולם הבקשה הוגשה כחודש לאחר חלוף מועד זה. בבקשתה טענה המערערת כי האיחור נבע מכך שבא-כוחה הקודם טעה לסבור כי על בקשת רשות העירעור חל ההסדר הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), שלפיו ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך שישים ימים מיום המצאת פסק הדין.

...

דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה אפוא.

כן צוין כי "בטעות שבתום לב נרשם על המסמכים שהוכנו כי המועד האחרון להגשת הבר"ע הנו 3.12.2022" וזאת בהתאם למועדים הקבועים להגשת בקשת רשות ערעור בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), כאשר למעשה המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין הוא בתוך 30 יום מהמצאתו כאמור בתקנה 45(ב) לתקנות בית המשפט לעינייני מישפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: תקנות בית המשפט לעינייני מישפחה).

כפי שיובהר להלן, לאחר עיון בבקשה ובעמדת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להדחות, באשר היא אינה מעלה "טעם מיוחד" המצדיק להעתר לה. בבקשה נטען, בעקרו של דבר, כי המבקש התעכב בהסדרת ייצוגו בהליך הערעורי, וכי לנוכח קשיים כלכליים הוא התמהמה עם ההחלטה בדבר הגשת בקשת רשות העירעור.

ואולם, כפי שצוין בפסיקה חוזרת ונשנית של בית משפט זה, לנוכח חלוף הזמן מאז כניסתן של תקנות סדר הדין האזרחי לתוקף, ההצדקה להכיר בטעות שבדין הנובעת מביטול האחדה כאמור כ"טעם מיוחד" הלכה ופחתה, באשר בדיקה פשוטה של הוראות הדין הייתה מונעת את הטעות שנפלה (ראו למשל: בש"א 1258/22 פלוני נ' פלוני (2.3.2022); בש"א 3230/22 פלוני נ' פלונית (26.5.2022)).

...

כפי שיובהר להלן, לאחר עיון בבקשה ובעמדת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות, באשר היא אינה מעלה "טעם מיוחד" המצדיק להיעתר לה. בבקשה נטען, בעיקרו של דבר, כי המבקש התעכב בהסדרת ייצוגו בהליך הערעורי, וכי לנוכח קשיים כלכליים הוא התמהמה עם ההחלטה בדבר הגשת בקשת רשות הערעור.

משכך, אף בענייננו לא מצאתי להיעתר לבקשה להארכת מועד בשל הטעות האמורה.

לנוכח כל הטעמים שהובאו לעיל, הבקשה להארכת מועד נדחית.

ביום 9.7.2023 הגיש המערער בקשה למחיקת העירעור שכנגד, וזאת מהטעם העקרי כי תקנות בית משפט לעינייני מישפחה (סדרי דין) תשפ"א-2020 (להלן: "תקנות סדרי הדין מישפחה") אינן מכירות במושג של "ערעור שכנגד" ואין מכוחן זכות להגשת "ערעור שכנגד" או "ערעור משיב". ביום 18.7.2023 הוגשה תשובת המשיבה לבקשה.

כך, באופן כללי, מפורטת המטרה הכללית של תיקון 2022 לתקנות סדרין הדין מישפחה: "כעת, מבוקש לערוך מספר תיקונים לתקנות אלה, אשר נועדו בין השאר לסייע להיתמודד עם שאלות שהתעוררו במסגרת ניהול ההליכים בבתי המשפט למשפחה, להבהיר את סדרי הדין החלים בבית משפט זה, ולכן להשלים את המענה הנידרש מבחינת סדרי הדין לצורך ניהול ההליכים." כמו כן, מתייחס התזכיר לתיקון המוצע לתקנה 45(ד), ומבהיר: "סעיף 8: מוצע לתקן את תקנה 45 לתקנות, כך שתקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי, לא תחול. תקנה 137 (א) מתייחסת למועדים להגשת ערעור על החלטה, כאשר ביחס להליכים בבית המשפט לעניני מישפחה נקבעו מועדים אחרים. תקנה 137 (ב) מתייחסת לאפשרות של המשיב בעירעור להגיש ערעור שכנגד בתוך 60 ימים מהיום שבו הומצא לו העירעור. מכיוון שבהתקנות סדרי הדין במשפחה לא קיימת היתייחסות לסוגיית העירעור שכנגד, התוצאה הפרשנית עשויה להיות שעקרונית המשיב בעירעור רשאי להגיש ערעור נוסף. על מנת למנוע התארכות הליכים בהליכי מישפחה ולאור העובדה שכמעט ולא נעשה שימוש במנגנון של ערעור שכנגד בהליכים אלה. מוצע שלא להחיל את תקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי, כך שכל צד שמבקש להגיש ערעור, רשאי יהיה לעשות כן בהתאם למועד הקבוע בדין (בתוך 45 יום מההחלטה) ולא ניתן יהיה להגיש ערעור בתקופה נוספת." כלומר, התזכיר מסביר את כוונת התיקון למנוע אפשרות הגשת ערעור משיב לאחר חלוף המועד להגשת ערעור על פסק הדין, כך שזכות שני הצדדים להגשת ערעור מוגבלת לתקופה של 45 ימים.

...

אבהיר, כי הטענה בדבר פרקטיקה רווחת, לא נסמכה על מסד נתונים והמשיבה אף לא הציגה החלטה שיפוטית המאשרת פרקטיקה זו. "הפליה" של המתדיינים בענייני משפחה המשיבה טוענת כי באימוץ פרשנות המערער יש משום הפליה של המתדיינים בענייני משפחה, כאשר עליהם נאסר להגיש ערעור משיב לעומת המתדיינים האזרחיים, להם מוקנית זכות זו. איני מקבל טענה זו, ואנמק.

לא נעלם מעיני כי בקשה לארכת מועד מטעם המשיבה כבר נדחתה, אולם אני סבור, כי בנסיבות תיק זה, לאור מועד תחולתו החדשה יחסית של תיקון 2022, ולאור העובדה כי אין פסיקה קודמת בעניין פרשנות התיקון, המשיבה יכולה להגיש בקשה חדשה לארכת מועד, אשר תידון לפי הפרטים הקונקרטיים של מקרה זה, ואיני מחווה דעתי בעניינה של בקשה שכזו, ככל שתוגש.

סיכום לאור האמור והמנומק לעיל, אני מקבל את הערעור וקובע כי לא ניתן להגיש ערעור משיב בענייני משפחה לאחר חלוף 45 יום ממועד המצאת פסק הדין.