ערעור פלילי על פסק דין של בית משפט לעניינים מקומיים בעניין צו סגירה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפ"א 19505-09-19 אחן נכסים בע"מ ואח' נ' לתיכנון חיפה תיק חצוני: בפני כבוד השופט נאסר ג'השאן המערערים 1.אחן נכסים בע"מ 2.אבנר חדד 3.אילן ליטמנוביץ המשיבה הועדה המקומית לתיכנון חיפה פסק דין

לפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה (כב' השופטת ג'אדה בסול) בתו"ב 28091-11-18 (מיום 10.04.2019 ומיום 05.08.2019 הכרעת הדין וגזר הדין בהתאמה) בגדריו הורשעו המערערים בבצוע עבירה של שימוש במקרקעין בסטיה מהיתר לפי סעיפים 145(א)(2), 203 (א), 204 (ב), 208 (א) ו-253 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בנוסחו לפני תיקון 116 (להלן: "החוק").

לחילופין מבקשים המערערים 1 ו-2 להורות על הפחתת גובה הקנס וההתחייבות ולבטל את צו הפסקת השמוש שהושת בגזר דינו של בית משפט קמא.

בהתאם לאמור, טענו המערערים כי לא הוכח בפני בית משפט קמא כי היתנהלה בעסק נשוא הדיון מסעדה, שכן עדותו של המערער 3 שטען כי הינו מוכר טורטיות בארזיות סגורות לא נסתרה, ולא קיבלה כל היתייחסות בהכרעת דינו של בית משפט קמא וזאת בשים לב לכך כי הסכם השכירות שנחתם עם המערער 3, הגדיר את מטרת השכירות "בתחום הטורטיות". המערערים עוד הפנו לעניינו של נכס אחר באותו מבנה אשר נידון במסגרת תו"ב 27975-11-18 מדינת ישראל נ' אח"ן נכסים ואח' (01.04.2019), שבגדרו זיכה בית המשפט לעניינים מקומיים את הנאשמים מכתב אישום דומה במוהתו למקרה דנן, כך שבמקום חנות שכונתית עשו הנאשמים שימוש של מזנון.

מכאן סבורני כי קביעת בית משפט קמא לפיה "תאור זה של הנאשם באשר למהות הפעילות בעסק , מספק לצורך הקביעה כי עסקינן בעסק שהנו בית אוכל", אינה יכולה לעמוד עוד כאשר כאמור התאור המצוטט אינו נוגע לענייננו.

...

בהתאם לאמור נטען כי עובדות אלה, בשילוב עם העדר הידע הדרוש ואף הבסיסי של המפקח, מכרסמות בצורה ניכרת בראיות המשיבה ומובילות למסקנה כי יש להורות על זיכוי המערערים מכתב האישום.

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, שמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בהכרעת דינו של בית משפט קמא, נחה דעתי כי יש להורות על החזרת התיק לבית משפט קמא על מנת שהוא ישקול הכרעת דינו מחדש, זאת מן הסיבות אותן אמנה להלן.

מכאן סבורני כי קביעת בית משפט קמא לפיה "תיאור זה של הנאשם באשר למהות הפעילות בעסק , מספק לצורך הקביעה כי עסקינן בעסק שהינו בית אוכל", אינה יכולה לעמוד עוד כאשר כאמור התיאור המצוטט אינו נוגע לענייננו.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפמ"ק 38517-01-20 תל גנים יזמות ובניה בע"מ נ' עריית רמת גן לפני כבוד השופט ציון קאפח מערערת תל גנים יזמות ובניה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ליאור רוב משיבה עריית רמת גן ע"י ב"כ עו"ד הילה קולטון חזות פסק דין

ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים ברמת גן, כב׳ השופט בן חיים, בתיק בב״נ 51176-10-19 מיום 30.12.2019 (להלן: ״ההחלטה״) לפיה, נדחתה בקשת המערער לביטול צו הריסה מנהלי שניתן ביום 7.10.2019 (להלן: ״הצוו״ או ״צו ההריסה״).

..ביחס לבית המגורים – בית המגורים לא אוכלס ולאחר שהתייעצתי עם תובע הועדה, הנני מצוה על הריסתה וסילוקה של העבודה האסורה, וכן על הפסקת השמוש האסור.

במסגרת קביעה זו, הדגיש בית משפט קמא כי פסיקת בית המשפט העליון בפסק דין רע״פ 4301/18 סילבי ז׳נו נ׳ הועדה המקומית לתיכנון ובנייה תל אביב-יפו (פורסם בנבו, 07.08.2018) (להלן: ״עניין סילבי״) ברורה, ומשכך אין דרך אחרת אלא לדחות את בקשת המערערת.

אשר לפסק הדין בעיניין סילבי, טוענת המערערת כי פסק הדין בעיניין סילבי איננו מחייב את החלטת בית משפט קמא בפסיקתו.

(4) ביטול צו ההריסה מחמת שהוצא בגין עבודות בניה שאינן טעונות היתר ואחרות שהנן בגדר ״זוטי דברים״ – לשיטת המערערת, הצוו מתייחס לעבודות שפוץ קלות הבאות בקהל המקרים החוסים תחת הגנת ״זוטי דברים״, כגון שבירת גדר, ריצוף החצר במשטח בטון, שפוץ גג קיים, סגירת פתח, הגדלת מבואת כניסה קיימת.

(3) בחודש ינואר שנה זו הגישה המערערת ערעור על החלטת ביהמ"ש קמ"א. תחילה, מותב אחר של בית משפט זה החל לידון בעירעור, אך בשל התרחשויות שאין מקומן לפסק דין זה, ואשר אינן רובצות לפתחה של המערערת, הועבר אלי התיק רק ביום 24.6.2020.

...

במסגרת החלטתו, קבע בית משפט קמא כי לאחר שעיין בבקשת המערערת ובתגובת המשיבה, יש לדחות את הבקשה להמצאת תצהיר אדריכל ולעיכוב ביצועו של צו ההריסה המנהלי.

סוף דבר את הגדלת מבואת הכניסה והפיכתה למטבח יש להרוס בלא קשר להליכי ההיתר עד ולא יאוחר מיום 14.9.2020.

באיזון בין האינטרסים הנוגדים ומהטעמים המפורטים אני רואה לקבוע כי קיימים טעמים מיוחדים שעיקרם המצב הנתון ועל כן אני מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה לתקופה של 6 חודשים מהיום בהתאם לס' 254ט(ד)(2)(ה) לחוק.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפמ"ק 12006-09-20 לוי ואח' נ' עריית תל-אביב-יפו לפני כבוד השופט ציון קאפח מערערים 1.שמעון לוי 2.יעקב דוד בן לולו ע"י ב"כ עוה"ד קרני מור ואור מור משיבה ועדה מקומית לתיכנון ובניה תל אביב ע"י ב"כ עו"ד ענת סגל פסק דין

ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כבוד הש' יעקובוביץ) בתיק מאוחד (בב"נ 8537-07-20 ו-בב"נ 47671-07-20), מיום 11.8.2020, שעניינו דחיית בקשת המערערים לביטול שני צוי הפסקה מינהליים אשר הוצאו ע"י המשיב כנגד בניה בשטח חצר אחת של ביניין ברחוב ריינס 50 בתל אביב-יפו, בהתאם לסעיף 228(א) לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

סגירת פתח אחד עקב שבירת חלק מהקיר וזליגת חול פנימה, איננה מהוה עבירת בנייה.

דיווחים אלה לא באו לידי ביטוי בפסק הדין של בית משפט קמא.

...

על כן מקובלת עלי קביעתו של בית משפט קמא כי מדובר בבנייה מאסיבית אשר אינה נכללת בתקנות הפטור ודין טענה זו להידחות.

סבורני כי גם לאחר תיקון 116, במקרה פשוט כגון דא, ובהתחשב בכך שמטרת התצהיר לבסס תשתית עובדתית להתקיימות התנאים להוצאת הצו המינהלי, שינוי זהות החתום על התצהיר, בפני עצמו, אין בו כדי לשנות מהלכה זו".

הערעור נדחה אפוא על כל חלקיו.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפ"א 13350-08-21 מדינת ישראל נ' נזאל מתכות בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת תמר נאות פרי המערערת: הועדה המקומית לתיכנון ובנייה חיפה ע"י ב"כ עוה"ד שרה חן כהן (דיין) המשיבים: .1 נזאל מתכות בע"מ, ח.פ. 515001741 .2 מאהר נעימה, ת"ז 33397126 .3 איתן חדרה בע"מ,ח.פ. 510885551 .4 חברת המניע, דרך הים בע"מ, ח.פ. 512379355 .5 אמיר ליפשיץ, ת"ז 51233484 .6 עמיעד ליפשיץ, ת"ז 6161467 ע"י ב"כ עוה"ד מוראד ביקי פסק דין

ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים חיפה (כב' השופט קאופמן) מיום 5.7.2021 בתיק בב"נ 28039-05-21.

סעיף 236 לחוק הנו אחד הכלים אשר התווספו בתיקון 116 לחוק במטרה לסייע באכיפת הוראות החוק ולהקנות מינעד רחב של אפשרויות להיתמודד עם עבירות הבניה, וכך מורה הסעיף - "236. (א) בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג), לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) או (ו), לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השמוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום (בסימן זה – צו הפסקה שפוטי).

עוד אבהיר כי מעבר לאמור מעלה, אין לקרוא אל תוך פסק הדין את מה שאין בו כאשר ההחלטה המשלימה של בית המשפט קמא מסורה לשיקול דעתו הבלעדי ואינני מביעה עמדה לגבי התוצאה הסופית.

...

משמע, שאף את השיהוי יש לבחון לא רק על פי פרק הזמן שחלף, אלא בזיקה למהות העבירה הנטענת, ואף ניתן לומר כי ככל שהעבירה הנטענת נשוא הבקשה למתן הצו חמורה יותר, פרק הזמן שיחשב כשיהוי המצדיק שלא להיעתר לבקשה יהא ארוך יותר.

אין ספק כי יש לשיהוי משקל, אך עדיין סבורני כי מן הראוי תחילה לברר אם בכלל עסקינן בעבודות בלתי חוקיות, וככל שהתשובה חיובית – לבצע את האיזונים המתחייבים.

סיכום – לכן, סבורני כי המצב בתיק הנוכחי מחייב הכרעה בשאלת חוקיות העבודות שבוצעו, על מנת שהכרעה זו תשמש חלק משיקוליו של בית המשפט בעת בחינת הבקשה למתן צו כפי שהתבקש.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפ"א 26904-01-22 מדינת ישראל נ' חורי ואח' עפ"א 64403-01-22 חורי ואח' נ' מדינת ישראל לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המערערת (המשיבה בעפ"א 64403-01-22) מדינת ישראל המשיבים (המערערים בעפ"א 64403-01-22) .1 עפו חורי .2 אמיר חורי שני הערעורים הם על פסק דינו של בית משפט לעניינים מקומיים בחיפה (כב' השופט א' קאופמן) מיום 15.12.2021 בתו"ב 31069-09-18 פסק דין

בהתאם לנטען בכתב האישום שהוגש נגד המערערים בבית משפט קמא, הם ביצעו עבודות בנייה אסורות בנכס בין התאריכים 1.8.2011 – 26.2.2013 שכללו הרס מבנה במפלס מרתף, בניית מרפסת וסגירת שטח של 35.1 מ"ר מתחת למרפסת והכול לצרכי שימוש למגורים.

היה מקום גם להפנים הערות בית משפט קמא בעיניין ההתנהלות ולהבין כי לאי מתן צו הריסה במקרה דנן הייתה סיבה נכונה, מוצדקת, שהוסברה ונומקה היטב בפסק דין קמא.

...

משכך, איני מקבלת את טענת המערערים כי מרגע שזוכו מעבירות בניה אינם מחויבים בתשלום אגרת בניה.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית ערעור 64403-01-22 וקבלת ערעור 26904-01-22 רק לעניין תשלום אגרה.

המערערים ישלמו את אגרת הבניה בתום 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד ההשבה בפועל.