ערעור פלילי על זיכוי מעבירות תעבורה

במוקד ההכרעה עומדת גם שאלה נוספת: האם ראוי לערכאת העירעור להרשיע נאשם שזוכה, על יסוד עובדות שהוכחו לכאורה במשפט, אך לא נטענו כלל בכתב האישום, ולא נבחנו בערכאת הדיון באספקלריה של סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי? ההליך ופסק הדין בבית משפט קמא כתב האישום המקורי הוגש נגד חמישה נאשמים: בעלת הזכויות בנכס בו בוצעו העבירות - חברת מ. ממו השקעות ומבנים בע"מ (להלן: "ממו השקעות" או "החברה המשכירה") הבעלים של נאשמת 1 - מר ממו משה (להלן: "ממו משה") מר פרץ סופר – (להלן: "המשיב") השוכרת, המשתמשת ומחזיקת הנכס בו בוצעו העבירות – חברת אבני שוהם – מרכז הקרמיקה בע"מ (להלן: "מרכז הקרמיקה" או "החברה השוכרת") המנהל בפועל של מרכז הקרמיקה – מר עשוש משה (להלן: "עשוש משה" או "מנהל החברה השוכרת") ביום 15.06.2017 הודיעה המערערת על מחיקת כתב האישום כנגד נאשמים ממו השקעות וממו משה, בטענה שלא עלה בידה לאחר ניסיונות רבים לאתרם.

כלל זה נכון בכל סוגי העבירות, החל מעבירות היתעללות מתמשכת וכלה בעבירות תעבורה (ראו לדוגמה ע"פ 7704/13 מרגולין נ' מדינת ישראל (8.12.15) בפיסקה 32 ורע"פ 4484/92 סיריה נ' מדינת ישראל פ"ד מו(5)176 (1992) (בעמ' 181 בדברי הנשיא שמגר)).

שכן אין להרשיע נאשם במעשה שלא הואשם בו, אלא במסגרת סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי, דבר שלא נעשה כאן, ולא ראוי לעשותו במסגרת ערעור על זכוי, ביוזמת בית המשפט, ומבלי שהתקיימו התנאים המקדימים לכך.

...

לפיכך המסקנה היא שאין מנוס מדחיית הערעור.

למרות זאת, הערעור נדחה משני טעמים.

הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים 19 בנובמבר 2015 עפ"ת 55354-08-15 חנא נ' מדינת ישראל תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רונית בש המערער תאמר חנא המשיבה מדינת ישראל פסק דין

במקרה שבפנינו סבר בית משפט קמא, כי אין מחלוקת שהרכב בו נהג בסטוני לא הגיע מול המערער, אלא מאחוריו ולפיכך, הורה על זיכויו של המערער מהעבירה הנ"ל. בית משפט קמא ציין, כי השאלה המרכזית הנה- האם התאונה יכולה להתרחש כגירסתו של המערער? על כך השיב בית משפט קמא בשלילה.

לפיכך, יש מקום לזכות את המערער מבצוע העבירה של נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, עבירה לפי תקנה 36(ג) לתקנות התעבורה, והנני מורה כן. בד בבד, לדידי, מן הראוי להקל בעונשו של המערער ולבטל את עונש הפסילה בפועל, שהושת עליו בגזר הדין, זאת, בין היתר, בהנתן זכוי המערער מבצוע העבירה הנ"ל, בצד זיכויו ע"י בימ"ש קמא מבצוע העבירה של אי מתן זכות קדימה לרכב בפניה שמאלה.

...

אין בידי לקבל את עמדת המשיבה המתנגדת לביטול עונש הפסילה בפועל בהינתן עברו התעבורתי של המערער.

אשר על כן, ובתיתי את הדעת גם לטיעוני ב"כ המערער באשר לנסיבותיו האישיות של המערער, הנני מחליטה לקבל גם את ערעור המערער על גזר הדין ולבטל את רכיב הפסילה בפועל שהושת על המערער.

סיכומו של דבר, הערעור על הכרעת הדין מתקבל בזיכויו של המערער מביצוע העבירה של נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, עבירה לפי תקנה 36(ג) לתקנות התעבורה וכן מתקבל הערעור על גזר הדין, בביטולו של רכיב הפסילה בפועל שהושת על המערער בגזר הדין.

המערערת הגישה ערעור על זכוי המשיב מן העבירה של נהיגה בזמן פסילה וביום 28.6.16, במסגרת ערעור שנידון בפניי (עפ"ת 48161-03-16), הוריתי על ביטול הכרעת הדין ועל השבת התיק לבית המשפט קמא, תוך שנקבע כי הודאת המשיב תיוותר על כנה וכי תנתן לצדדים האפשרות להעלות מלוא טענותיהם, לרבות בעיניין תוקף פסק הדין בו הוטלה על המשיב אותה פסילה.

עוד טוענת המערערת כי היה מקום להציב את עונשו של המשיב בחלקו העליון של מיתחם העונש ההולם וזאת נוכח עברו הפלילי והתעבורתי, שעה שלחובתו 22 הרשעות קודמות וביניהן 3 הרשעות בנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

...

בסיכומו של דבר, הוטלו על המשיב העונשים הבאים: מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים, פסילה בפועל של 8 חודשים (בניכוי 3 חודשי פסילה שריצה המשיב במסגרת אותו תיק) ופסילה על תנאי של חודשיים למשך שנתיים.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהודעות הערעור על נספחיהן ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ערעור המדינה להתקבל וכי דין ערעור המשיב להידחות, כמפורט להלן.

בהכרעת הדין, שנתנה לאחר שמיעת ראיות, הורשע המערער בעבירת מירמה והפרת אמונים לפי האישום הראשון; בעבירה של ניסיון שימוש במוצרי תעבורה משומשים לפי סעיף 10(א)(5) בנסיבות סעיף 18א(ב) לחוק מניעת גניבות, חלף העבירות שיוחסו לו באישום השלישי ובשתי עבירות של השגת מידע שיוחסו לו באישומים החמשי והשישי.

המשיבה לא השיגה על זכוי המערער באישומים הנוספים מעבירות לפי חוק המירשם הפלילי וחוק מניעת גניבות.

...

אכן, על אדם לשאת בתוצאות מעשיו אולם דומה כי עומק הפגיעה במערער אינו עומד ביחס סביר למעשים אשר לפיהם הורשע בסופו של דבר.

סוף דבר הערעור על הכרעת הדין מתקבל באופן חלקי במובן זה שהמערער מזוכה מעבירת מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע לאירוע הנוסעת החולה שבאישום הראשון, והרשעתו נותרת בעינה לגבי אירוע האוטובוס שבאישום הראשון.

הערעור על גזר הדין מתקבל כך שחלף העונשים שנקבעו בגזר-דינו של בית משפט קמא אנו קובעים כי המערער יבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 50 שעות, כמפורט לעיל.

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפ"ת 55112-01-23 נסיפי ואח' נ' מדינת ישראל תיק חצוני: 350738.19 לפני כבוד השופטת אילונה לינדנשטראוס המערערים: 1. אכרם נסיפי ת"ז 200995397 2. ניזאר הייב ת.ז. 066539883 ע"י ב"כ עו"ד בוריס קוסנוביץ המשיבה: מדינת ישראל ע"י פרקליטות מחוז צפון פסק דין

נגד המערערים הוגשו בבית המשפט קמא כתבי אישום נפרדים המייחסים להם עבירות של נהיגה תחת השפעת סמים (סרוב), לפי סעיפים 62(3) ו39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], נהיגת טרקטורון בכביש שלא במושב או בקבוץ, לפי תקנה 39א(ג) לתקנות התעבורה תשכ"א- 1961, נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף בדרך, לפי תקנה 36ג לתקנות התעבורה ונהיגת טרקטורון ללא קסדת מגן לפי תקנה 39ג(ד) לתקנות התעבורה.

על כן, יש לזכות את המערערים.

...

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובכל חומר הראיות ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

על יסוד האמור לעיל, הערעור נדחה.