ערעור פלילי על הרשעה בהריגה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 321/16 ע"פ 440/16 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופטת ע' ברון המערער בע"פ 321/16: אברהם טלה נ ג ד המשיבות בע"פ 321/16: 1. מדינת ישראל 2. פלונית המערערת בע"פ 440/16: 3. פלונית מדינת ישראל נ ג ד המשיב בע"פ 440/16: אברהם טלה ערעור על הכרעת הדין מיום 27.10.2015 ושני ערעורים על גזר הדין מיום 2.12.2015 של בית המשפט המחוזי בנצרת בתפ"ח 5000-08-14 שניתנו על ידי כב' סגן הנשיא ת' כתילי וכב' השופטים א' קולה וד' צרפתי תאריך הישיבה: כ"ד באדר התשע"ז (22.3.2017) בשם המערער בע"פ 321/16 והמשיב בע"פ 440/16: עו"ד ליאור אשכנזי בשם המשיבות בע"פ 321/16 והמערערת בע"פ 440/16: עו"ד לינור בן אוליאל פסק-דין

בערעורו, משיג המערער על הרשעתו בהריגה ובחבלה בכוונה מחמירה.

...

לסיכום: עונשי המאסר שנגזרו על המערער נותרים בעינם ללא שינוי.

בנסיבות, מצאנו לנכון לשנות את פריסת תשלום הפיצוי באופן שעיקר הסכום ישולם לאחר שחרור המערער ממאסרו.

לפיכך אנו מורים שהמערער יחל בתשלום הפיצוי ביום 1.5.2017 באופן שישלם בכל 1 לכל חודש ועד לשחרורו ממאסר סך של 500 ש"ח, ולאחר שחרורו ממאסר ועד לתשלום מלוא הפיצוי ישלם 2,000 ש"ח לחודש.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8002/13 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: מוחמד בדארנה נ ג ד המשיב: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 23.10.2013 בת"פ 6144/07 שניתן על ידי כבוד השופטת ב' בר-זיו בשם המערער: עו"ד מאדי דאהר בשם המשיבה: עו"ד סיון רוסו פסק דין

ראמי הגיש ערעור על הרשעתו בהריגה.

...

לאחר ששקלתי את טענותיו של הסנגור, נחה דעתי כי דינן להידחות.

ברם, די בכל האמור כדי להוביל למסקנה שהוכחה פזיזות ביחס לתוצאה.

נמצאנו למדים כי התקיימו כל יסודות עבירת ההריגה.

ב]בית המשפט העליון[בשבתו כבית משפט][לערעורים פליליים ע"פ 2413/97 ע"פ 2628/97 בפני:][כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' ריבלין המערער בע"פ 2413/97: [ולדיסלב איבאנוב המערער בע"פ 2628/97: אולג קוריאקין המשיב]ה בע"פ 2413/97 ובע"פ 2628/97: [מדינת ישראל ערעור על פסק-דין בית המשפט המחוזי

קוריאקין עירער לפנינו על הרשעתו בעבירת הרצח, ואילו איבאנוב מערער לפנינו על הרשעתו בעבירת ההריגה, ולחלופין, על העונש שהוטל עליו.

...

אנו מחליטים, איפוא, להטיל על קוריאקין עונש מאסר בן ארבע-עשרה שנים.

סוף דבר: אנו מקבלים את ערעורו של קוריאקין ומחליטים להמיר את עבירת הרצח בה הורשע בעבירת הריגה.

אשר לעונש: אנו דוחים את ערעורו של איבאנוב על העונש שנגזר עליו, ואנו מטילים על קוריאקין עונש מאסר בן ארבע-עשרה שנים.

ב]בית המשפט העליון[בשבתו כבית משפט][לערעורים פליליים ע"פ 1369/96 בפני: [כבוד השופט ת' אור כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' טירקל ][המערער]: [זנגורי יובל המשיב]ה: [מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 1.1.96 בת"פ 44/94 שניתן על ידי כבוד השופט גלעדי תאריך הישיבה:][ל' בכסלו התשנ"ח] ([29.12.97]) בשם [המערער]: [עו"ד איל חובב בשם [המשיב]ה: [עו"ד אפרת ברזילי פסק-דין

בהודעה שמסר לאחר מכן במשטרת יפו, טען שניפצע תוך כדי תקיפה שהותקף על ידי ערבים, עובדה שאינה אמת והוא, כמובן, ידע על כך. ערעור המערער - ככל שהוא מתייחס להכרעת הדין - הוא על הרשעתו בהריגה ובפציעה בנסיבות מחמירות.

...

נחה דעתנו, שמקום כתמי הדם אינו שולל את המסקנה המרשיעה.

אשר לאשמה בדבר פציעת המערער את אביטל בסכין, בית המשפט אינו מפרט בהכרעת דינו את העובדות אשר יש בהן להביא למסקנה, מעבר לכל ספק, שכך אירע.

יתכן ותנועה עם סכין לעברו של אביטל, אותה ראה העד וודוורד, מסייעת מסקנה זו. אך עדותו של וודוורד עומדת לבדה בעניין זה. נוכח העובדה שבנסיבות המקרה קיימת אפשרות שאביטל נחבל עקב בקבוקים שהוא שבר והתנפצו - אפשרות אולי רחוקה אך לא בלתי אפשרית מבחינת סבירותה - מוכנים אנו להנות את המערער מן הספק בעניין זה ולזכותו מעבירה זו. על אף שהחלטנו לזכות את המערער מעבירת הפציעה בנסיבות מחמירות, אין, לדעתנו, להתערב בעונש שהוטל עליו.

התוצאה היא, שהערעור מתקבל במובן זה שהמערער מזוכה מהעבירה של פציעתו בנסיבות מחמירות של אביטל.

העונש שהושת על המערער בגין עבירות אלה כולל 7 שנות מאסר לריצוי בפועל; 12 חודשי מאסר על-תנאי לבל יעבור בתוך 3 שנים מיום שיחרורו מן הכלא אחת העבירות בהן הורשע; פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 15 שנים; וכן פיצוי כספי לנפגעי העבירה, בהתאם לחלוקה פנימית שנקבעה על ידי בית המשפט, בסך כולל של 120,000 ש"ח. בעירעור שלפנינו מלין המערער על הרשעתו בעבירת הריגה בנסיבות של קלות דעת כאמור ובעבירה של חבלה חמורה – מבלי לתקוף את הרשעתו בעבירה של נהיגה בשיכרות.

כמקובל, בית המשפט זקף לחובת המערער את עברו הפלילי, כאשר הוא מציין ומדגיש כי "לחובתו של הנאשם 16 הרשעות פליליות, האחרונה משנת 2015 בגין עבירת סמים, ואלה מוכיחות שלכל הפחות הנאשם ניהל אורח חיים עברייני. עברו התעבורתי כולל 21 הרשעות, כאשר הן כוללות מספר הרשעות של נהיגה באור אדום, נהיגה בשיכרות תחת השפעת משקאות משכרים, נהיגה בפסילה ועוד". נסיבות לקולא שבית משפט קמא ראה לנכון לזקוף לזכותו של המערער כוללות את גילו המבוגר (63), את מצבו הבריאותי הרעוע, את קשייו הכלכליים ואת הסיוע שבשעתו הושיט לזרועות הבטחון.

...

סוף דבר: הרשעת המערער בגרימת מוות בקלות דעת ובעבירות נוספות בהן הוא נמצא אשם עומדת על יסודות איתנים.

סבורני אפוא כי עלינו לדחות גם את ערעורו של המערער על העונש שהושת עליו.

סוף דבר מהטעמים שמניתי לעיל, הנני מציע לחבריי כי נדחה את הערעור שלפנינו על כל חלקיו, בכפוף להחלפתו של סעיף 298 לחוק העונשין, כסעיף ההרשעה בגרימת מותה של נופר רווח ז"ל, בסעיף 301ג לחוק.