מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על תנאי מכרז לאספקת מכשירי שמיעה

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון עע"ם 4269/19 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשות: 1. איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל 2. אודיאו - מדיק בע"מ 3. סונובה ישראל בע"מ 4. מכון אודיולוגי אריה בע"מ 5. מדנט בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שירותי בריאות כללית 2. משרד הבריאות 3. מדטכניקה - אורתפון בע"מ 4. אופטיקנה האופטיסטור הראשון ידידות בית המשפט: 1. עמותת בקול - ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים 2. האגודה הישראלית של קלינאי תיקשורת בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בעירעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 5.6.2019 בעת"ם 33577-03-19 שניתן על ידי כבוד השופט א' יקואל בשם המבקשות: עו"ד איריס אכמון, עו"ד ניר רבר בשם המשיבה 1: עו"ד אסף שובינסקי, עו"ד רעות אושרי בשם המשיב 2: עו"ד ענת גולדשטיין בשם המשיבה 3: עו"ד יגאל קווה בשם המשיבה 4: עו"ד אהוד גרא בשם ידידת בית המשפט 1: בעצמה בשם ידידת בית המשפט 2: עו"ד נעמי ווסטפריד ][]החלטה
עמותת בקול הודיעה כי היא תומכת בקבלת העירעור והבקשה דנן, והסבירה כי לשיטתה יש מקום לתקן את מיסמכי המיכרז ולקבוע בהם באופן ברור כי חריגה מהוראת ההתפלגות – שנועדה לשרת את צרכי המבוטחים – לא תיחשב כהפרה, וכי לאורך כל השנה יהיה ניתן לספק מכשירי שמיעה מכל הקטגוריות לפי בחירת המבוטחים.
כמו כן הודגש כי מתן הסעד הזמני נידרש על מנת להבטיח שתנאי המיכרז יהיו מדויקים ובהירים ויובילו להצעות מיטביות מהן יהנה הציבור, וכי לצד זאת יש מקום לקבוע את העירעור לשמיעה בהקדם האפשרי.
...
אולם, במה דברים אמורים? באותם מצבים שבהם אין מחלוקת על תנאי המכרז עצמו, אלא על השאלה מי היה צריך לזכות בו. בענייננו, הנסיבות מובילות למסקנה שונה, לנוכח השלב שבו מצוי הליך המכרז וטיב המחלוקת בין הצדדים.
אני סבורה כי לצורך הגנה על אינטרס זה יש להבטיח את תקינות המכרז ואת הגינות תנאיו, ואף לשאוף לכך שההצעות שיוגשו בסופו של דבר במסגרת המכרז יהיו מבוססות על תנאים ברורים שאינם מצויים עוד במחלוקת עזה, כך שתובטח גם היציבות של המשך ההליך המכרזי.
סוף דבר: הבקשה מתקבלת במובן זה שמועד הגשת ההצעות למכרז יידחה עד להכרעה בערעור.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הליכים קודמים בין הצדדים יצוין כי העתירות דנן הן המשך להתנהלות ארוכת שנים בין הצדדים (ר' בין היתר עת"מ (מנהליים ת"א) 56446-02-18 מדטכניקה אורתופון בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות (19.7.2018); עת"מ (מנהליים ת"א) 35067-12-18 איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל נ' משרד הבריאות/המשרד הראשי (16.12.2018); עת"מ (מנהליים ת"א) 33577-03-19 איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל (ע"ר) נ' שירותי בריאות כללית (5.6.2019) (להלן: "העתירה על תנאי המיכרז הקודם"), על פסק הדין בעתירה זו הוגש ערעור – עע"מ 4269/19 איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל נ' שירותי בריאות כללית (24.7.2019); עת"מ 62314-10-20 סונובה ישראל בע"מ נ' שירותי בריאות כללית; עת"מ 9810-12-20 מדטון נ' שירותי בריאות כללית), ונדמה שטרם בא לציון גואל.
גם בעתירות על תנאי המיכרז הקודם (עת"מ 33577-03-19) נתקפה הוראה הקובעת כי "הספק מתחייב שלא לערוך פניות יזומות למבוטחים לצורך שיכנוע לבצע הליך התאמה ואספקה של מכשיר שמיעה למבוטח אצל הספק". בית המשפט לא מצא כי ההוראה לוקה באי חוקיות, חוסר הגינות, חוסר שויון וכיו"ב, וקבע בין היתר כי "לא ניתן לשלול מיניה וביה כי פנייה יזומה כזו עלולה להוביל למסירת מידע שיווקי, שלא יעלה בקנה אחד עם מלוא הזכויות שלהן זכאים מבוטחי הכללית" (שם, ס' 70).
...
ראשית, מדובר בטענה תיאורטית ולא הוכח שאמנם פערי הטכנולוגיות ופערי המחירים בין הספקים הם כה מהותיים כך שהם מובילים לתוצאה לכאורית זו ולא הוכח שאכן ניתן להשוות את איכויות המכשירים בצורה כזו – דווקא בהינתן שאין מדובר ב"מוצר מדף", ויצוין כי טענות הספקים עצמם בעניין זה סותרות (ר' גם טענות משרד הבריאות בס' 15 לתגובתו לעתירות, לפיהן גורמי המקצוע במשרד הגיעו למסקנה כי הפרמטרים והמאפיינים לכל קטגוריה משתנים תדיר ועל כן אין מקום לקבוע פרמטרים ספציפיים בחוזר); שנית, כמפורט לעיל, התערבות בתנאי המכרז תעשה במקרים קיצוניים.
להשלמת התמונה יצוין כי אני סבור שמדובר בהחלטה נכונה בנסיבות (ר' גם עמדתי בעמ' 10 ש' 14-15 לפרוטוקול), בהינתן שרק שני ספקים מביאים מכשירים להולכת עצם וכי התחרות במכרז היא על מחיר בלבד.
סוף דבר העתירות נדחות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גם בית המשפט העליון אשר דן בעירעור קבע כך: " הטריד אותנו עניין אחד שעלה במסגרת ההליכים. מסתבר, כי בגדר סל הבריאות קיימת הישתתפות של המדינה בעלות של מכשיר שמיעה למבוטחים בקופות החולים שגילם מעל 65. מדובר בסכום של כ-3,150 ש"ח. מאחר שקיימת הישתתפות כאמור, אין לקופות החולים, למבוטחים ולספקים של מכשירי השמיעה כל אינטרס להביא לכך שהמכשירים יעלו פחות מסכום ההישתתפות של המדינה. דומה, שראוי כי משרד הבריאות ייתן דעתו לעניין זה על מנת שהאינטרס הצבורי הכללי לא ייפגע נוכח מכלול האינטרסים של המעורבים האחרים בהליך הבחירה של מכשירי שמיעה." מיכרז 2016 ביום 1.12.2016 בעקבות פירסום חוזר מנהל רפואה, יצאה כללית במיכרז סגור עם אפשרות למו"מ מס' 91-147/16 לאספקת מכשירי שמיעה דיגיטאליים (להלן: "מיכרז 2016").
בסופו של יום, לאחר שנשמעה אף עמדת איגוד יבואני מכשירי השמיעה וכן עמדת ארגון כבדי שמיעה והמתחרשים, ועמדת האגודה הישראלית של קלינאי היתקשרות בית המשפט לעניינים מנהלים דחה את טענות העותרים ואישר את התנאים שנקבעו במיכרז 2021 וזאת תוך שקבע בין היתר כך: "כחוט השני עוברת בטענת העותרות העמדה לפיה כללית שקלה שיקולים זרים בעיצוב תנאי המיכרז כיוון שהיא מבקשת להגדיל את תקציבי סל הבריאות שיוותרו בידה, על ידי צימצום מספר המכשירים המסופקים על ידי מכוני ההסדר (פחות ספקים ופחות סניפים – משמע פחות מבוטחים המגיעים לרכוש מכשירים במכוני ההסדר).
לדידנו אין מקום כי בית הדין, בשיבתו כערכאה דיונית המבררת הליכים אזרחיים אשר בתחום סמכותו, יכריע בעניינים שבמחלוקת אשר יחולו, מטבעו של ההליך הייצוגי, על כלל חברי הקבוצה, לאחר שתנאי המיכרז, לרבות מידת הפגיעה בציבור המבוטחים נדונו על ידי בית משפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, באופן שעלול להוביל להכרעות סותרות אשר מביאות לתוצאה בלתי רצויה ובדרך זו, לפגיעה באמון הציבור בבית המשפט וכן תוך העמסת משאבים רבים ויקרים על מערכת המשפט כל זאת כאשר היה בידי המבקשים להצטרף להליך המינהלי בזמן אמת ו/או אף לבקש לערער על תוצאותיו.
...
לאור האמור ומשלא שוכנענו שלמבקשים עילה אישית ביחס למרכז 2012 מצאנו שיש לדחות את הבקשה.
לאור התוצאה אליה הגענו לא מצאנו להידרש ליתר טענות הצדדים.
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל הבקשה נדחית.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד נטען, כי תיקרת התשלומים סותרת את פסק הדין שניתן בעע"מ 4269/19 איגוד יבואני מכשירי השמירה בישראל נ' שירותי בריאות כללית (24.7.2019) (להלן: עניין כללית), שם נדון תנאי במיכרז למתן שירותי התאמה ואספקה של מכשירי שמיעה, שלפיו הספקיות מחויבות לספק למבוטחים מכשירי שמיעה בהתפלגות מסוימת לפי קטגוריות סיווג של רמת המכשירים.
בית המשפט המחוזי דן בעתירות במאוחד, ודחה אותן, משלא ראה עילה להתערבות בתנאי המיכרז, בהיתחשב בהקף הבקורת השיפוטית המצומצם על תנאים במיכרז, בפרט כאשר אלה גובשו על בסיס עמדה מקצועית הנתונה לשיקול-דעתם של הגורמים המוסמכים.
המבקשים הגישו ערעורים על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, ולצדם הגישו את הבקשות שלפניי, למתן סעד זמני המורה על עיכוב הליכי המיכרז ודחיית המועד האחרון להגשת הצעות במסגרתו, עד להכרעה בעירעור.
...
על רקע האמור, המבקשים טוענים כי סיכויי הערעורים להתקבל גבוהים במיוחד.
נוסף על כך, לאומית טוענת כי גם בחינה של סיכויי הערעורים מלמדת כי דין הבקשות להידחות, שכן טענות המבקשים בערעוריהם מופנות בעיקרן כלפי שיקול דעתה המקצועי של ועדת המכרזים, שאין להתערב בו אלא במקרים קיצוניים במיוחד, שהמקרה דנן אינו בא בגדרם.
אשר לשיקולי מאזן הנוחות –שוכנעתי כי אלה מטים את הכף לטובת המבקשים.
סוף דבר: אני מורה על עיכוב הליכי המכרז, ובכלל זה פתיחת המעטפות שבהן הוגשו ההצעות מושא המכרז, עד להכרעה בערעורים.
משהגעתי למסקנה כי דין הבקשות להתקבל, לא ראיתי להידרש לבקשת המבקש בעע"מ 4073/23 כי יתאפשר לו להשיב לתגובות לאומית ומשרד הבריאות.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט י' כשר: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת ה' עובדיה), מיום 21.5.2023, בעת"מ 28790-04-23 ובעת"מ 22173-04-23, במסגרתו נדחו שתי עתירות שנסבו על תנאי מיכרז למתן שירותי התאמה ואספקה של מכשירי שמיעה, שפירסמה המשיבה 1, לאומית שירותי בריאות (להלן: לאומית).
...
טענה זו דינה להידחות שכן אף המערערים אינם מצוידים בחוות דעת מקצועית הסותרת את העמדה המקצועית של לאומית.
מהמקובץ עולה, על פניו, כי החוזר קובע כי המבוטח רשאי בהחלט לבחור במכשיר שהינו ברמה טכנולוגית גבוהה מזו שהומלצה לו על ידי קלינאי התקשורת.
משרד הבריאות, בתשובתו, מתמקד כמעט אך ורק בלגיטימיות של ההתמודדות עם השפעתם של הספקים על המבוטחים, ופחות באפשרות לפגיעה בזכות הבחירה של המבוטחים, ונראה כי הוא מותיר היבט זה לבחינה במהלך ההתקשרות עצמה, שכן כך נכתב בתשובתו בפנינו (סעיף 22): "על בסיס המצב המתואר בשוק, עמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות, היא כי נוסחת תקרת התשלומים יוצרת מנגנון חדש, נדרש ומתבקש המאזן בין יכולת ההשפעה של הספקים על בחירות המבוטחים ברכישת מכשיריהם באמצעות קלינאי תקשורת (שהוא כאמור עובד של הספק ואמור להמליץ על המכשיר המתאים לצרכיו של המבוטח), לבין הצורך לגדר את עלות המכשירים עבור המבוטחים ובין האינטרסים הכלכליים של קופות החולים לצמצם את עלויות מכשירי השמיעה, לצורך עמידה בחובתה לספק את כלל השירותים הכלולים בסל תוך עמידה באיזון תקציבי, בהתאם להוראות החוק. התמריצים שיוצרת תקרת התשלומים, לצד העלאת מחירי המכשירים מקטגוריות 4 ו-5, יביא איפוא לכך שהספק יתאים מכשירים מבין הקטיגוריות השונות תוך נטרול התמריץ להתאים מכשירים מקבוצות המכשירים היקרים דווקא. ודוק: כיום, הרווח של הספק נובע בעיקרו מאספקת מכשירים למבוטחים מדרגות גבוהות שמחירם נקבע על ידו וזה בסיס הזכייה שלו במכרז. על-כן, עמדת המשיב [משרד הבריאות – י' כ'] היא כי תקרת התשלומים אינה פוגעת במבוטחים וממילא למשרד הבריאות שמורה האפשרות להתערב בהמשך חיי המכרז וההתקשרות, אם יהיה צורך, לשם עמידה בהוראות החוק והחוזר". סבורני כי בעמדת משרד הבריאות אין מענה לחלק מההיבטים עליהם עמדתי לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו