ערעור על תנאי ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעינייני מישפחה בראשון לציון מיום 10.5.23 שניתנה בתיק תמ"ש 2219-09-11, ולפיה נעתר ביהמ"ש לבקשת המבקשת לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ של בנם הקטין של הצדדים (יליד שנת 2011) לצורך הפלגה משפחתית לחגיגת יום הולדתו של סב הקטין (אב המבקשת), בכפוף להמצאת הערבויות הבאות: ערבות בנקאית ע"ס 150,000 ₪ או לחילופין רישום הערת אזהרה על נכס מקרקעין שבבעלותה של המבקשת או בני מישפחה הקרובה; שני ערבים אשר גובה השתכרותם מעל 12,000 ₪, כאשר ערבים אלו יעוכבו עד לחזרת הקטין ארצה.

ודוק, בית משפט קמא לא פירט בהחלטתו את הנימוקים והשיקולים שהובילו אותו למסקנתו, הן באשר לעצם חיוב המבקשת בהמצאת ערבויות כתנאי לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ, והן באשר לקביעת גובה הערבויות כפי שנפסקו- ערבות בנקאית ע"ס 150,000 ₪ או רישום הערת אזהרה על נכס מקרקעין שבבעלותה של המבקשת או בני מישפחה הקרובה, והמצאת שני ערבים אשר גובה השתכרותם מעל 12,000 ₪; והכל כאשר המבקשת טענה כי לא מתקיימים התנאים המצדיקים חיובה במתן ערבות, וכי יש לבטל את צו עיכוב היציאה לצורך הנסיעה המתוכננת ללא כל בטוחות מטעמה, ומבלי שהצדדים נחקרו על טענותיהם, על אף שכאמור, הטענות, רובן ככולן, הנן טענות עובדתיות במהותן.

...

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 10.5.23 שניתנה בתיק תמ"ש 2219-09-11, ולפיה נעתר ביהמ"ש לבקשת המבקשת לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ של בנם הקטין של הצדדים (יליד שנת 2011) לצורך הפלגה משפחתית לחגיגת יום הולדתו של סב הקטין (אב המבקשת), בכפוף להמצאת הערבויות הבאות: ערבות בנקאית ע"ס 150,000 ₪ או לחילופין רישום הערת אזהרה על נכס מקרקעין שבבעלותה של המבקשת או בני משפחה הקרובה; שני ערבים אשר גובה השתכרותם מעל 12,000 ₪, כאשר ערבים אלו יעוכבו עד לחזרת הקטין ארצה.

מנגד טען המשיב, בתמצית, כי דין הבקשה להידחות: למשיב אין כל התנגדות ליציאת הקטין מהארץ אך זאת בכפוף למתן ערבויות ובטחונות מתאימים; לצדדים היסטוריה ארוכה של הליכים משפטיים בבימ"ש, בעיקר בסוגיית משמורת הקטין, הסדרי שהות וקביעת מקום מגוריו; למבקשת דרכון זר והיא פועלת להוצאת דרכון זר גם לקטין.

דין הערעור להתקבל כמפורט להלן.

ההלכה היא כי על בית משפט לנמק החלטתו ומשהדבר לא נעשה - אין מנוס מהחזקת הדיון לבית משפט קמא מטעם זה בלבד.

בנסיבות אלו, אין מנוס מהשבת הדיון בבקשה לביטול עיכוב היציאה מן הארץ של הקטין לבית משפט קמא, אשר ינהג בבקשה כמפורט לעיל, ויערכו חקירות של הצדדים ועדיהם.

המבקש הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין ובד בבד עם העירעור הגיש בקשה לעיכוב ביצוע המאסר (עירעורו של המבקש עודנו תלוי ועומד לפני בית משפט זה).

משכך הציעה המשיבה כי כתנאי לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ יפקיד המבקש 40,000 ש"ח וערבות אישית בסך 20,000 ש"ח; וכל אחד מ-4 הערבים יחתום על ערבות צד ג' בסך 20,000 ש"ח. כן ביקשה המדינה כי המבקש יפקיד את דרכונו עם חזרתו ארצה וכי המבקש יגיש פירוט מדויק של תאריכי נסיעתו המתוכננת וזהות הערבים המוצעים (להלן: מתוה המשיבה).

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, והכל כפי שיפורט להלן.

אני סבור כי מתווה המשיבה יכול היה לבטא, בנסיבות עניין זה, איזון ראוי בין השיקולים השונים הצריכים לעניין – ובהם הטלת ערבויות שנועדו להבטיח את חזרתו של המבקש לארץ.

הבקשה נדחית אפוא.

לפניי עירעורו של החייב בתיק הוצל"פ מספר 509166-12-22 (להלן: "תיק ההוצל"פ), מר אליהו הראל (להלן: "החייב"), על החלטתה מיום 9 באוגוסט 2023 של כב' הרשמת יעל טימנס (להלן: "כב' הרשמת"), מלשכת ההוצל"פ ת"א, בגדרה נדחתה בקשת החייב לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר הוצא כנגדו ביום 25 בינואר 2023, בכפוף להפקדת ערבויות ובצוע תשלומים על חשבון החוב (להלן: "ההחלטה").

רביעית, החלטת רשמת ההוצאה לפועל עדיין אפשרה ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, בכפוף לתשלום חודשי ראשון בסך של 22,209 ש"ח וכן בהמצאת ערב לפרעון יתר התשלומים החודשיים ותנאים נוספים כפי שנקבעו בהחלטה מיום 9/8/2023.

בהתאם, ניתנה על ידי החלטה נוספת ביום 21 באוגוסט 2023 המורה למבקש להשלים מסמכים ומידע כדלקמן: "החלטת כב' השופט ברקאי הועברה לעיוני. ככל שחרף הבעייתיות עליה עמד כב' השופט ברקאי, עומד החייב על עירעורו (ואינני מחווה דיעה לכאן או לכאן), יתכבד וימציא לזוכה את כתב העירעור וההחלטות שניתנו במסירה אישית עד ליום 22 באוגוסט 2023 בשעה 12:00 ובהתאם יגיש אסמכתא לתיק בדבר המסירה.

...

אין למסקנה זו על מה להיסמך.

לא הובהר מדוע בני משפחתו בישראל אינם מסוגלים לסייע או להעמיד ערבות (והאם קיימת לו משפחה בישראל מעבר לשני ילדיו) והמסקנה המתבקשת היא, כי לא הוכח גם שהתנאים שנקבעו על ידי כב' הרשמת אינם סבירים בנסיבות העניין.

סוף דבר- הערעור נדחה.

לפני ערעור על החלטת הממונה לדחות את בקשת המערער לביטול הצוו לעיכוב יציאתו מהארץ.

תנאי הכרחי נוסף הנו הצדקת הנסיעה המבוקשת, ולצדה ביטחונות נאותים להבטחת החזרה לארץ (מאור ודגני, הפטר, עמ' 200).

...

נוכח כל זאת, אני דוחה את הערעור.

ברע"א 7008/18 ברוכמן נ' הכנ"ר (פורסם בנבו, 2.1.2019), עמד בית המשפט על התנאים הנדרשים לשם ביטול צו עיכוב היציאה: "כשעסקינן בבטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ, איזון ראוי של האינטרסים שבבסיס הליך פשיטת הרגל מחייב קיומם של מספר תנאים: ראשית, על הבקשה להתבסס על נימוקים משכנעים המצדיקים את יציאת החייב מהארץ, כגון "שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עיסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובילבד שבמשך תקופה ממושכת היתנהל החייב כראוי" (עניין טאהא, פסקה 19).

תוצאה על יסוד כל האמור, אני מקבל את העירעור ומורה כי צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל על ידי הממונה, בכפוף למילוי התנאים הבאים: יציאת היחיד את הארץ, למדינת תאילנד בלבד, תהיה בתוך 60 הימים הקרובים בלבד, ותקופת השהות בחו"ל לא תעלה על 30 ימים.

...

לעניין משך הביקור, אני מקבל את בקשת היחיד הועלתה בדיון, לאפשר פרק זמן גמיש, שיעמוד על 30 ימים לכל היותר ועל מנת לאפשר איתור כרטיס טיסה זול עד כמה שניתן.

לעניין האפשרות שעלתה במהלך ההליך הנוכחי, לתשלום כל יתרת התשלומים ע"פ צו השיקום, היינו הקדמת תשלום, אני מקבל עמדת הנאמן שההליך הנוכחי אינו מתאים לבקשה מעין זו, שיש להגיש בהליך העיקרי ואיני מוצא צורך להכריע בה במסגרת הנוכחית.

תוצאה על יסוד כל האמור, אני מקבל את הערעור ומורה כי צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל על ידי הממונה, בכפוף למילוי התנאים הבאים: יציאת היחיד את הארץ, למדינת תאילנד בלבד, תהיה בתוך 60 הימים הקרובים בלבד, ותקופת השהות בחו"ל לא תעלה על 30 ימים.