ערעור על תוצאות בדיקת שתן של מערער

ערעור על פסק דין (הכרעת דין וגזר דין), של בית משפט השלום לתעבורה באשקלון (כב' השופט לייבו), בתיק פ"ל 2726-10-12 מיום 1.614.

נקבע חוסר רלוואנטיות לתוצאות בדיקת שתן שנערכה למערער במצ"ח שבוע או שבועיים לאחר הארוע, נוכח חלוף הזמן.

אין ביכולתה של בדיקת המאפיינים להפריך המצאות סם בגופו של המערער, שהרי גם אם היה המערער מצליח בבדיקה, אין הדבר מצביע על כך שאין הוא תחת השפעת הסם.

...

אני מקבלת טענה זו בחלקה, לעניין אי ביצוע בדיקת המאפיינים.

משנחשד בעבירות כה חמורות, הסכים לבצע את הבדיקה מבלי להבין שמשמעות ההליך שונתה, ומה המשמעות של הליך זה. איני מקבלת טענות אלה.

אשר על כן, אני דוחה את הערעור, למעט עניין אחד, והוא, בדיקת המאפיינים שלא בוצעה למערער.

הסנגור ביקש לדחות את הדיון במספר חודשים כדי שניתן יהיה לבחון האם המערער נקי מסמים, וכן לראות מה יהיו תוצאות גזר הדין שייגזר על המערער בבית המשפט השלום בטבריה (בגין עבירה נוספת שביצע באפריל 2013).

מיסמך נוסף שעמד לרשותנו בישיבה מיום 23.1.14 היה תסקיר שירות המבחן מיום 17.1.14 בו צויין, כי לפי מידע מן היחידה לטפול בהתמכרויות חודש קשר אינטנסיבי בין היחידה לבין המערער המביע מוטיבציה לשינוי באורחות חייו, הוא מגיע לשיחות, משתף פעולה באופן מלא, ובדיקות השתן מעידות על ניקיון משרידי סם. האיום במאסר, כך נכתב בתסקיר, שימש נקודת מפנה בחייו של המערער וחידד לו את חשיבות הישתתפותו בתהליך טפולי.

...

בסופו של דבר מדובר בעבירה שבוצעה ביוני 2011.

בקשה זו הועלתה גם בפני בית משפט קמא עם מתן גזר דינו המשלים מיום 10.10.13 ובית משפט קמא החליט: "איני סבור שיש מקום להפנות את הנאשם לממונה ואני מסופק עד מאד אם הנאשם מתאים לריצוי עבודות שירות". אנו סבורים, שאין הצדקה במקרה שבפנינו להורות על ריצוי עונש המאסר על ידי עבודות שירות.

על יסוד כל האמור לעיל, אנו מורים על דחייתו של הערעור.

המתלוננת הסתובבה בגבה אל המערער והוא שאל את המתלוננת "הילדה שלי ישנה שם?". המתלוננת השיבה בחיוב ואז ירק המערער על שיערה של המתלוננת בעודו אומר: "אני נשבע לך בילדה הזאת, אני שוחט אותך או שאני אתאבד. קודם אני אשחט אותך ואתאבד". על פי עובדות האישום שני, בהמשך לאמור באישום הראשון, שוחרר המערער ממעצרו במסגרת תיק מ"י 53174-02-19 בתנאים הכוללים, בין היתר, מעצר בית מלא בבית אביו שבתחומי טירת הכרמל (להלן: "מקום מעצר הבית"), בפיקוחו של אביו, וזאת מיום 21.2.2019 ועד ליום 24.2.2019.

כתוצאה ממעשיו של המערער, נגרם למתלוננת חתך מדמם במצחה.

שירות המבחן ערך בדיקות שתן למערער, שנמצאו נקיות.

...

לא זו בלבד שהמקרה שלפנינו אינו בא בגדר החריגים אלא שאנו סבורים שבהתחשב בעברו הפלילי של המערער, באלימות שנקט כלפי המתלוננת, בזלזול שהפגין כלפי החלטות בית המשפט ששחררו למעצר בית - בית המשפט נקט עם המערער מידה של רחמים.

אשר לבקשה להפנות לתסקיר נוסף – נזכיר שבית משפט קמא דחה הבקשה לתסקיר נוסף ואנו סבורים כי בצדק עשה כן, לאור ריבוי התסקירים והיכולת לקבל האינפורמציה מבא כוחו.

בעניין זה נפנה גם לדבריו של כבוד השופט עמית בבש"פ 9037/22‏ מדינת ישראל נ' יוחנן הרשלג (4.1.2023) : "כמתואר לעיל, בעניינו של המשיב ניתנו ארבעה תסקירי שירות מבחן. אך לאחרונה עמדתי על העומס הרב המוטל על שירות המבחן (בש"פ 7892/22 סולטנה נ' מדינת ישראל (28.11.2022)). לטעמי, כל עוד שירות המבחן נמצא במצוקת כוח אדם, רק מקרים חריגים מצדיקים הפנייה חוזרת ונשנית לקבלת תסקירים משלימים". לנוכח כלל המפורט מעלה, הערעור נדחה.

בעיקר מתבסס הממונה על נסיון העבר של המערער בבצוע עבודות השרות וכן על נסיונו להטות את תוצאות בדיקת השתן שנעשתה לו. קביעתו של הממונה בעיניין זה מקובלת עלינו ואינו מוצאים כל סיבה להתערב בה. אין זו הפעם הראשונה בה נגזרו על המערער עונשי מאסר בפועל שהומרו לבצוע עבודות שירות.

...

החלטנו לדחות את כל טענותיו של המערער במסגרתו של ע"פ 70760/04.

לא מצאנו בנימוקיו של השופט הנכבד כל התייחסות לסעיף מוסכם זה. בדיון שהתנהל לפנינו, הסכימה באת כח המשיבה ברוב הגינותה להעמדת משך המאסר בפועל על 4 חודשים בלבד, ולניכוי ימי המעצר אותם ריצה המערער.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כי דין הטענות בעניין ע"פ 70760/04 להדחות, וגזר דינו של המערער בערכאה הדיונית יוותר על כנו.

באשר לע"פ 70970/05 דין הערעור להיתקבל בחלקו, כך שעונש המאסר בפועל יועמד על 4 חודשים בלבד וממנו ינוכו סך הימים בהם שהה המערער במעצר.

בהחלטה מיום 16.10.02, ובהחלטה נוספת מיום 12.02.03, דחה קצין-התגמולים את תביעותיו של המערער, והודיע לו, כי בהסתמך על תוצאות הבדיקות ועל סמך חוות-דעת רפואיות, הגיע לכלל מסקנה, כי לא אירעה למערער "נכות", וכי לא קיים "קשר סיבתי" בין הפגימות האמורות לעיל לבין תנאי-שירותו הצבאי, כמשמעות ביטוי זה בסעיף 1 לחוק הנכים.

לגירסתה, סימפטומים אלה מופיעים בשלב מתקדם יותר של המחלה, והואיל ואצל המערער נמצא יתר לחץ דם וחלבון בשתן, כבר ביום 11.1.98, הרי שהמחלה היתה קיימת אצלו זמן רב קודם לכן ואף יתכן גם לפני השרות הצבאי ורק אובחנה לראשונה בזמן השרות הצבאי; סביר מאוד, שלו היו מבצעים למערער בדיקות שגרתיות, של לחץ דם ושתן בין התאריכים פברואר 96' עד ינואר 98'-הרי שהסמפטומים, של לחץ דם ומימצאים בשתן, היו מופיעים קודם והמחלה היתה מאובחנת בשלב מוקדם יותר.

...

בהחלטה מיום 16.10.02, ובהחלטה נוספת מיום 12.02.03, דחה קצין-התגמולים את תביעותיו של המערער, והודיע לו, כי בהסתמך על תוצאות הבדיקות ועל סמך חוות-דעת רפואיות, הגיע לכלל מסקנה, כי לא ארעה למערער "נכות", וכי לא קיים "קשר סיבתי" בין הפגימות האמורות לעיל לבין תנאי-שרותו הצבאי, כמשמעות ביטוי זה בסעיף 1 לחוק הנכים.

כדי שנאמץ חוות-דעת רפואית, של רופא-מומחה, אין זה די במשפט המסכם את חוות-הדעת במילים המקובלות על משפטנים, אלא שיש ללמוד ממכלול דיברי המומחים, ולברר שמא אין המסקנה, שבסוף חוות-דעתם, עולה, בהכרח, מהעובדות המובאות בחוות-דעתם (ראה: ע.א. 75/188, גיורא ביבר נ. קצין-התגמולים, פ"ד ל' (3), עמ' 172, בעמ' 175 ז').

כאשר אנו סבורים, כי הגירסה של אחד הרופאים היא עדיפה על-פני זו של חברו, וכאשר על המערער לשכנע אותנו "במידה המתקבלת מאוד על הדעת", ניתן לומר, שהמערער לא עמד במעמסה של הרמת הנטל המוטל עליו, ומקבלים אנו את הטענה לפיה לא הרים המערער את נטל השיכנוע ונטל הבאת הראיות בדרגת הוכחה של "מעבר למאזן ההסתברויות", ודין ערעור זה להדחות.