ערעור על תביעת חוב של עובד לשעבר, בטענה לחוסר זכאות

הקדמה: החלטה זו עניינה הכרעה בערעורים על הכרעות המשיב, בעל התפקיד לבדיקת תביעות החוב של עובדי חברת ד. ש. הנדסת צנרת בע"מ (בפרוק) (להלן: "בעל התפקיד" ו"החברה" בהתאמה) בתביעות חוב שהגישו לו שישה מערערים, כולם עובדים לשעבר של החברה שבפרוק, במסגרתן נדחו תביעות החוב מחמת היתיישנות.

טענות בעל התפקיד: לטענת בעל התפקיד, תביעות החוב של המערערים הוגשו בחלוף למעלה מ- 7 שנים לאחר סיום יחסי העבודה, כשבמהלך תקופה זו לא פעלו העובדים להגשת תביעות מתאימות לבית הדין לעבודה ולא מיצו את זכות התביעה שעמדה להם, וממילא שלא קיבלו פסקי דין בגין הרכיבים הנתבעים בתביעות החוב שלהם.

שעה שהמערערים הסתפקו בהעלאת טענה ערטילאית וחסרת ביסוס בכתב, הרי שבמו ידיהם הכשילו את בירור הטענה על ידי בעל התפקיד, ואין להם להלין אלא על עצמם.

...

טענת המערערים שלפיה פסק הדין לעיל מתייחס לתביעות חוב שבמרכזן חוב כספי ולא זכויות עובדים, אין בה ממש והיא נדחית.

סוף דבר: על יסוד כל המוסבר לעיל, בדין ובצדק החליט בעל התפקיד לדחות את הערעורים מחמת התיישנות.

בנסיבות אלה, דין הערעורים – כולם – להידחות, על כל ראשיהם ונימוקיהם.

רקע ערעור על הכרעת הנאמן בתביעת חוב של המערער, עובד לשעבר של החייב.

המערער הוסיף וטען שהאיחור נבע מהצורך לשחזר מסמכים משנת 2009, ועוד טען כי יש מקום להעתר לבקשה להארכת מועד משום שמדובר בקפוח זכויותיו כעובד.

לטענת המערער, הסכום החסר בגין תקופה זו הוא סך של 21,897 ₪.

...

המערער הוסיף וטען שהאיחור נבע מהצורך לשחזר מסמכים משנת 2009, ועוד טען כי יש מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד משום שמדובר בקיפוח זכויותיו כעובד.

החייב לא נחקר בסוגיה זו. דיון והכרעה: דין הערעור להידחות, ולו מהטעם שאין מקום לערער על מה שלא הועמד להכרעה מלכתחילה.

למעשה, גם לגופו דין התביעה ברכיב זה להידחות.

החייב לא נחקר על רכיב זה של עדותו, והמערער לא ביקש לסתור את טענות החייב בנושא זה. סיכום הערעור נדחה.

לטענתו, יש בידיו ראיות רבות להעסקתו, בהן דו"חות נוכחות, תצהיר בעלי החברה לשעבר המאשר העסקתו וכן תצהיר עובד נוסף שעבד עמו.

וכך נקבע: "המסקנה המתבקשת ממכלול ההוראות וההלכות דלעיל שיש לראות בעירעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב, כהליך הדומה במהותו לערעור על פסק דין של ערכאה דיונית. כפועל יוצא ממסקנה זו יש להחיל ככלל את תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי המחייבת מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב בעירעור, גם על נושה שהגיש ערעור על הכרעת בעל התפקיד בתביעת החוב. סבורני שגם מבחינת מדיניות משפטית ראויה, נכון יהיה לחייב נושה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב, קרי, בעל התפקיד בעירעור על דחיית תביעת החוב ועל מנת למנוע הגשת ערעורי סרק." במסגרת רע"א 321/07 אלינה רבינוב גושן ואח' נ' עו"ד יורם אבי גיא ואח' (פורסם בנבו, 21.08.2007) נפסק כי קיימות שלוש דרגות לסיווג בקשות מסוג זה: בקשה לפטור מאגרה, שאז יפגין בית המשפט את הרמה הליבראלית ביותר כלפי התובע/מערער כדי לאפשר למי שידו אינה משגת לממש את זכות הגישה לערכאות.

עיון בכתבי הטענות מלמד כי עסקינן במחלוקת לגבי מסמכים חסרים אשר הגשתם נדרשה לצורך הוכחת תביעת החוב של המערער.

...

וכך נקבע: "המסקנה המתבקשת ממכלול ההוראות וההלכות דלעיל שיש לראות בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב, כהליך הדומה במהותו לערעור על פסק דין של ערכאה דיונית. כפועל יוצא ממסקנה זו יש להחיל ככלל את תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי המחייבת מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב בערעור, גם על נושה שהגיש ערעור על הכרעת בעל התפקיד בתביעת החוב. סבורני שגם מבחינת מדיניות משפטית ראויה, נכון יהיה לחייב נושה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב, קרי, בעל התפקיד בערעור על דחיית תביעת החוב ועל מנת למנוע הגשת ערעורי סרק." במסגרת רע"א 321/07 אלינה רבינוב גושן ואח' נ' עו"ד יורם אבי גיא ואח' (פורסם בנבו, 21.08.2007) נפסק כי קיימות שלוש דרגות לסיווג בקשות מסוג זה: בקשה לפטור מאגרה, שאז יפגין בית המשפט את הרמה הליברלית ביותר כלפי התובע/מערער כדי לאפשר למי שידו אינה משגת לממש את זכות הגישה לערכאות.

כך נקבע לעניין זה בפרשת וורלד קפיטל גרופ (עמ' 8): "מסקנתי הינה שיש להשוות את מעמדו של בעל תפקיד המשיב לערעור שהגיש נושה על הכרעה בתביעת החוב לזה של משיב בערעור רגיל ואת זה של מערער רגיל לזה של נושה המערער על הכרעה בתביעת חוב. משכך, נגזור מאלה את החובה של מערער רגיל להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב גם על מי שערער על הכרעת בעל התפקיד בתביעת החוב. בית המשפט יהיה רשאי לבקשת הנושה לפטור אותו מהפקדת ערובה במקרה המתאים לפי הנסיבות ובהתאם למבחנים שנקבעו בהקשר זה בהלכה הפסוקה". לענייננו, לא ברור מהו מצבו הכלכלי של המערער.

עוד נקבע כי תמשיך להתנהל במקביל תביעה לפירוק שתוף במקרקעין בבית משפט השלום בטבריה בת"א 55207-07-19 שהוגשה על ידי כונס הנכסים שמונה בתיק האיחוד של היחיד בהוצל"פ, שהנו עו"ד אסף דגני, בלא שיתבצע הליך נוסף למימוש זכויות היחיד במקרקעין.

שתי תביעות טרם נבדקו, האחת של הנושה (עובד לשעבר) מר עלי נעמה, שהועברה להכרעת המל"ל ותביעת חוב שהוגשה ביום 16/8/22 על ידי מגן דוד אדום.

מנהלת ההסדר הוסיפה שזימנה את הצדדים לדיון במשרדה לצורך הכרעה בהשגה על תביעות החוב של מר יצחק חג'ג' וביקשה לקבל מהיחיד דו"ח מיסלקה פנסיונית ותדפיס ממשרד הרשוי לגבי רכבים שבבעלותו.

ב"כ הנושים המתנגדים טענה לגבי ההשגה שהוגשה על ההכרעה בתביעת החוב של מר חג'ג' כי אין למנהלת ההסדר סמכות לידון בה מחדש וככל ויגיעו להליך של ערעור ידרשו הוצאות.

הפסיקה קבעה שראוי כי סמכות זו תופעל במשורה, במקרים של חוסר תום לב קצוני על מנת שלא לפגוע בזכות הקניין של הנושה.

...

אף אם חסר דו"ח מסלקה פנסיונית ודו"ח רכבים ממשרד הרישוי, אין הדבר יכול להוביל למסקנה כי לא נערכו פעולות חקירה מספקות על ידי מנהלת ההסדר.

למסקנה זו הגעתי על בסיס הוראות סעיף 229(ג)(2) לחוק - אפשרות תשלום מלוא החובות המאושרים בפרק זמן סביר ולטעמי 60 חודשים הינה בגדר פרק זמן סביר חלף מימוש בית מגורים, הינה האפשרות המועדפת לפירעון כלל החובות בדרך שפגיעתו ביחיד ומשפחתו פחותה מהליך מימוש דירת המגורים.

בעניין זה יפים הדברים של כב' השופט רון סוקול בחדל"ת (חיפה) 70018-11-18, א.ר.ו.ן. 2012 בניה ופיתוח בע"מ ואח' נ' הממונה על חדלות פירעון ואח' (פורסם בנבו, 2.2.21 ): "...בבואו של בית המשפט לשקול אם יש מקום לאפשר תכנית שיקום או הצעת הסדר אף שלא זכתה לרוב הדרוש, ניתן להביא בחשבון כי התנגדות שהכשילה את האישור אינה מוסברת ואינה סבירה וכל עוד לא ניתן הסבר להתנגדות, יוכל בית המשפט להתעלם ממנה ולאשר את ההסדר" לאור כל האמור, אני מורה על אישור הצעת ההסדר בתוקף סמכותי לפי הוראות סעיפים 324 ו- 87 לחוק, כך שהיחיד ישא בתשלום דיבידנד בשיעור 100% מתביעות החוב שיאושרו בתוספת הוצאות ההליך.

משעה שהמערער לא הציג נתונים התומכים בעמדתו לפיה הנו נעדר כושר הישתכרות או הצדקה לאי הגשת דו"חות, החלטת הממונה מיום 22.9.22 ניתנה כדין ועל יסוד הנתונים שהוצגו ואין מקום להתערב בה. דיון - עחדל"פ 38767-01-23 המערער מלין כנגד הכרעות הנאמן בתביעות החוב שהוגשו במסגרת ההליך וכנגד החלטת הנאמן שלא לידון בהשגות שהגיש המערער על הכרעות אלה, באופן המהוה לטעמו שלילת זכות הטיעון ופגיעה בכללי הצדק הטבעי.

תביעת החוב של הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ (בנק אוצר החייל לשעבר) – מדובר על חוב בגין יתרת חובה בחשבון עו"ש , בגינה ניפתח תיק הוצאה לפועל שמספרו 501887-04-20 בתובענה לסכום קצוב (בסכום 37,464 ₪).

טען כי בא כוחו באותה תקופה לא תפקד ואשת בא כוחו, שהיתה עובדת בנק לאומי, היתה חשופה לאיומים על ידי מעסיקה.

הנושה השיב לטענות המערער וטען כי טענותיו הנן טענות חסרות תום לב של חייב אשר הנו עורך דין במקצועו, המנסה כבר שנים להיתחמק מנושיו.

...

נוכח מכלול הנימוקים דלעיל, דין הערעור להידחות.

הנושה השיב לטענות המערער וטען כי יש לדחות את הערעור על הסף נוכח איחור בהגשתו והתייחסות לטענות חדשות בערעור.

הפועל היוצא מהאמור לעיל הוא כי דין הערעורים להידחות במלואם על יסוד הנימוקים דלעיל.