מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על שלילת תושבות ישראלית וביטוח בריאות ממלכתי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת תביעה זו, מבקשת גב' רחל לאה שוורץ (להלן: "התובעת") לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לשלול מעמדה כתושבת ישראל החל מיום 4/1/06 בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").
חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי מושתתים על תושבות ולא על אזרחות קרי הסטטוס החוקי, דהיינו הקובע ולא הסטטוס הלאומי.
לאחרונה נפסק בעיניין עב"ל 28253-02-12 שמואל שפינט נ' המל"ל (ניתן ביום 28.6.13), כדלקמן: "המבחן לקביעת תושבותו של אדם לצורך זכויות מכוח החוק הנו מרכז החיים, הנבדק לפי מירב הזיקות. למבחן זה שני פנים: ההיבט האובייקטיבי – הבוחן היכן מצויות מירב הזיקות של האדם מבחינת פיזית; וההיבט הסובייקטיבי – הבוחן מה הייתה כוונתו של האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו, להבדיל משהות ארעית או זמנית. היבטים אלה יש לבחון לאור כלל הנסיבות העובדתיות, ובכלל זה: זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוואנטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמוד על כוונותיו, ומטרת השהייה מחוץ לישראל.." בפרשת שפינט הגיע בית הדין הארצי למסקנה, כי מכלול הנסיבות מחזקות את גרסת המבוטח לפיה הוא עלה יחד עם רעייתו לארץ בכוונה להעתיק את תושבתם וזאת חרף העובדה שהוכח כי רעייתו שהתה משך 70% מהזמן בארה"ב. באותו מקרה היתייחס בית הדין הארצי לנסיבות שעמדו מאחורי שהיית בת הזוג הממושכת בחו"ל, בריאות אמה והצורך לטפל בה, לכך שתקופות השהייה בחו"ל היו מוגדרות וזמניות ולעובדה שלאחר פטירת האם הפכה מתכונת השהייה שלה של כ- 70% מהזמן בישראל וכ- 30% מהזמן בארה"ב, ונתן ביטוי אובייקטיבי מצומצם למבחן הזיקות תוך שהוא קובע כי: "...אין להבין כאילו רק שהייה מוגדרת לצורכי פרנסה יכולה לבוא בגדר שהיה שאינה שוללת תושבות. יכולות לבוא בחשבון מטרות נוספות לשהייה מוגדרת וזמנית, כגון: שהייה לצורכי לימודים או שהייה הנובעת מאילוצים בריאותיים של המבוטח אן של בן מישפחה קרוב. הכל צריך להיבחן בשים לב לנסיבות העניין." בעב"ל 83/06 ג'אן טייץ נ' המוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום 2/6/09), הוכרה תושבות מבוטחת שחלקה מחצית מזמנה בין ישראל לארה"ב בשל אילוצי עבודה, משנקבע בין היתר כי נכסיה ונכסי בעלה מצויים בישראל ובני הזוג מגלים תרומה ומעורבות בחיי הקהילה בישראל.
...
בנסיבות אלה כפי שציינתי לעיל, דין הבקשה להתקבל.
אם לסכם את הנאמר עד כה, מכלול הנסיבות שהובאו לפנינו מחזקות את המסקנה, כי התובעת העתיקה את מגוריה ומרכז חייה לחו"ל מאז שנת 2006 לפחות והיא ממשיכה לחיות ולעבוד שם. הנתבע הרים את הנטל ובדין לא הכיר בתושבותה של התובעת בתקופה החל משנת 2006.
משכך, בנסיבות העניין, דין תביעת התובעת להכיר בה כתושבת בהתאם לחוק החל מיום 4/1/06 להידחות.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהמשך להחלטת בית הדין הארצי לעבודה מיום 12.1.2020 (בר"ע 9919-01-20): לפנינו הליך ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי מיום 7.12.18, השוללת את תושבתו הישראלית של התובע ואת קבלת הזכות לביטוח בריאות ממלכתי.
...
לעניין זה נקבע בתקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלות בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, לאמר: "בית המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב), וכן ערבות מספקת להנחת דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת; בית המשפט רשאי לפטור מהמצאת ערבות, אם שוכנע כי הדבר צודק וראוי בנסיבות העניין, ומטעמים מיוחדים שיירשמו". יישום הכללים דלעיל מביא אותנו למסקנה שיש מקום להותיר את הצו הזמני על כנו, תוך מתן פטור לתובע מהמצאת ערובה.
שקלול סיכויי התביעה ומאזן הנוחות מביא אותנו למסקנה שדין הבקשה להתקבל.
סוף דבר: הצו הארעי מיום 2.6.2019 ישאר על כנו, כך שהתובע יקבל תרופות אשר בסל הבריאות עד למתן פסק דין בתיק.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2015 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

סגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי בירושלים (השופט **** גולדברג ונציגי הציבור מר משה אגלטל ומר עופר נוריאני; ב"ל 24753-03-15) מיום 3.9.15 אשר קיבלה חלקית את בקשת המשיב למתן סעד זמני, והורתה למבקש לראות בבנו של המבקש כתושב ישראל לצורך חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: "חוק ביטוח בריאות ממלכתי"), וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית.
בעקבות חקירה שביצע המבקש, החליט המבקש לשלול את תושבות המשיב והפסיק את תשלום קיצבאות הילדים וקיצבת ילד נכה החל מיום 10.5.15.
...
מקובלת עלינו אף קביעת בית הדין האזורי לפיה היות ולמבקש אמצעי ישיר לקיזוז הסכומים שיכול ויתברר כי שולמו למשיב ביתר, באם יידחה ערעורו, אין צורך לחייבו בהמצאת ערובה.
בנסיבות העניין, לא מצאנו כי מתקיים טעם להוסיף עוד ולדון בתנאי הסך השני למתן סעד זמני, הלא הוא סיכויי הערעור, וזאת משום שמאזן הנוחות אכן נוטה בבירור לטובת המבקש.
אשר על כן, ובהתאם להלכה לפיה ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטתה ליתן סעד זמני או להימנע מליתן סעד כאמור, אלא במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן (ע"ע 215/03 ענבר - יישום חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים מיום 3.11.06; בר"ע 317/06 רפי כלפיה – מדינת ישראל 17.6.09; בר"ע 173/10 בן-נון – המוסד לביטוח לאומי מיום 9.3.10), הבקשה נדחית.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הרשמת אפרת קוקה לפני בקשת המבקש להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים מיום 27.5.2020, בה נדחתה בקשתו למתן סעד זמני אשר יורה למשיב להכיר בו כתושב ישראל, ולחדש את הביטוח הרפואי שלו על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות ממלכתי), (כבוד השופטת שרה ברוינר-ישרזדה ונציגי הציבור מר יעקב מלול ומר יצחק אופנהיים; ב"ל 52467-02-20, להלן: ההחלטה).
רקע הבקשה בבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים מתבררת תביעתו של המבקש לביטול החלטותיו של המשיב מיום 13.6.2019 ומיום 19.8.2019, בדבר שלילת מעמדו כתושב ישראל החל מיום 1.1.2018, וכפועל יוצא מכך, שלילת ביטוחו על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 וחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
...
 במקרה שלפני, לא מצאנו בטיעוניו של המבקש או בכתב המינוי שנשלח לו מטעם הלשכה לסיוע משפטי (וצורף לבקשה), פירוט אודות מועד פנייתו של המבקש ללשכה לסיוע משפטי.
אמנם יש לציין, כי לאחר עיון בהחלטתו של בית הדין האזורי ובתיק בית הדין, לא שוכנעתי שסיכויי הערעור גבוהים.
סוף דבר – הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור מתקבלת.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לפיכך לא נפל פגם בהתנהלות המשיב עת בחן את סוגיית התושבות של המבקשת ובעלה בעקבות תביעת הבעל; ההחלטה על שלילת התושבות נשלחה למבקשת ביום 16.12.2019; החלטת המוסד אינה עומדת בסתירה להחלטה שפורטה בשאלון משנת 2018.
המבקשת טענה לנזק באופן כללי אך לא פירטה מה הנזק שעשוי להגרם לה במיוחד שמרבית הזמן היא שוהה בחו"ל. המבקשת לא הצביעה על מצב רפואי מיוחד הדורש טפול כלשהוא ועל זכאותה לקבלו במסגרת חוק ביטוח בריאות, כאשר מרכז חייה נמצא לכאורה בחו"ל. בהתאם להלכה סעד ביניים לצורך המשך ביטוח בריאות ממלכתי יינתן כאשר הובאו ראיות לדחיפות רפואית דבר שלא נטען במקרה דנן.
בקשת רשות העירעור בבקשה שלפני מעלה המבקשת טענות רבות כנגד קביעות בית הדין האיזורי לענין סכויי התביעה, שתמציתן כדלקמן: המבקשת שוהה בחו"ל לשם טפול בבעלה; המבקשת בדקה מול המשיב את זכאותה ונאמר לה כי במידה ותגיע לארץ לפחות פעמיים בשנה זכויותיה לענין תושבות לא ייפגעו ובהתאם לכך המבקשת הקפידה לבקר בישראל; מרכז חייה של המבקשת הוא בישראל.
מעבר לכך נטען כי בהתאם להנחיית משרד הבריאות גם שוהים בארץ בני 60 ומעלה שאינם מבוטחים בביטוח בריאות בין היתר בשל שלילת תושבות זכאים להתחסן באחת מנקודות החיסון הפרוסות ברחבי הארץ ועל כן המבקשת שהיא בת 67 זכאית להתחסן.
מוסיף המוסד וטוען שגם לענין מאז הנוחות המבקשת לא מפרטת איזה נזק עשוי להיגרם לה כאשר לא נטען שהיא זקוקה לטפול רפואי מיוחד וכן בשים לב לכך שהמבקשת ממשיכה לקבל גמלת אזרח ותיק מהמוסד גם לאחר שלילת התושבות, וזאת מכח אמנה שנחתמה בין ישראל לרוסיה.
...
הכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר שבתיק מצאי כי דין הבקשה להדחות.
החלטת בית הדין האזורי מושא הבקשה שלפני מפורטת ומנומקת, ולא שוכנעתי כי יש סיבה המצדיקה להתערב בה. מעבר לאמור אדגיש את הטעמים הבאים: המבקשת עצמה מציינת כי עברה להתגורר בחו"ל לאור העובדה שבעלה עזב את הארץ בשנת 2016 ועבר להתגורר בחו"ל; טענת המבקשת לפיה היא מצויה בחו"ל לצורך טיפול בבעלה לא נתמכה בראיות; חרף המצויין בשאלון התושבות משנת 2017 לפיו בחודש יוני 2017 תחזור המבקשת להתגורר בישראל הדבר לא קרה; התיק קבוע להוכחות ליום 30.6.21, כך שממילא צפויה הכרעה בתיק העיקרי תוך זמן קצר; טענת המבקשת לענין העדר יכולת להתחסן אינה ברורה, מתשובת המוסד עולה כי היה באפשרות המבקשת להתחסן, והמבקשת בתגובתה לא סתרה ענין זה ואף לא טענה כי לא התחסנה בפועל.
] לאור האמור, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו