מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על שלילת דמי אבטלה בשל העדר יחסי עובד-מעביד

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה לתשלום שכר עבודה וגמול שעות נוספות, חלף הודעה מוקדמת, הפקדות לקרן פנסיה, פצויי פיטורין, פיצוי בגין שימוע שלא כדין, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ופצוי בשל העדר יכולת לקבל דמי אבטלה.
התובע לא ערער על ההחלטה ובכך הקים חזקה כי בפועל לא קופח על ידה.
המכתב מיום 7.9.16 אישר את התביעה לדמי אבטלה ולא דחה אותה כטענת התובע ואף לא שלל זכאות התובע לדמי אבטלה כטענת הנתבע.
אי לכך, אנו דוחים רכיב תביעתו זה. פדיון הבראה צו ההרחבה בדבר הישתתפות מעביד בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קבוציים, התשי"ז – 1957, מתנה זכאות עובד לדמי הבראה רק "לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו." סעיף 6 לצוו ההרחבה קובע כי "לקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב העדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל העדרות אחרת בה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד". אין מחלוקת כי החל מיום 14.7.16 שהה התובע בחופשה ללא תשלום.
...
[23: "הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים."] סוף דבר אשר על כן, על הנתבע לשלם לתובע כלהלן: הפרשי שכר- 5,000 ₪ (ברוטו).
אנו דוחים את רכיבי התביעה – פיצוי בגין העדר שימוע, פיצוי בגין אי קבלת דמי אבטלה, פדיון הבראה, שכר עבודה לימים 17-24/8/16 ופיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד.
אנו דוחים את טענת הקיזוז של הנתבע.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

באשר לטענת העובדת כי פוטרה שלא כדין, משלא נערך לה שימוע, טען המעסיק כי עת פיטר את העובדת, ערך לה גם שימוע, והוסיף כי הסיבה לכך שלא נרשמה הסיבה לפיטוריה במכתב הפיטורים היא על מנת שלא לפגוע בה כאם חד הורית ובתה, ובסיכויה לקבל דמי אבטלה.
פסק דינו של בית הדין האיזורי בית הדין בחן את עדויותיהם של הצדדים ועדי המעסיק וקבע כי עדותה של העובדת הייתה חמקנית, אך שוכנע, לפחות במידת ההוכחה של משפט אזרחי, כי שררו בין הצדדים יחסי ידידות חזקה או קשרי חברות אמיצים מעבר ליחסי עובד ומעסיק שיגרתיים, שהובילו את המעסיק להניח את כרטיסי האשראי שלו בידיה של העובדת, ולאפשר לה שימוש בהם לצרכיה עד אמצע שנת 2013, או אז נכנסה בת זוג חדשה לחייו של המעסיק שהתאלמן קודם לכן, ואז תמו היחסים ביניהם.
עם זאת, קבע בית הדין שאין להיתעלם מהיתנהגות העובדת בתקופה שממחצית שנת 2013, שעה שהשתמשה שלא כדין בכרטיסי האשראי של המעסיק, אשר היו אצלה מכוח יחסיה הטובים עם המעסיק, שקדמו לתקופה זו. לפיכך, נקבע כי אין זה צודק לחייב את המעסיק בפצוי בגין העדר שימוע פורמאלי, שכן סיבת הפיטורים הייתה ידועה ומוצדקת, ובפי העובדת לא היה נימוק ממשי להצדקת השמוש בכרטיסי האשראי של המעסיק, בשלב שיחסיהם האישיים כבר עלו על שרטון (מחצית 2013), וברור שהמעסיק לא התכוון שהעובדת תמשיך ותעשה בכרטיסי האשראי שלו כבשלה, גם בתקופה שלאחר המחצית הראשונה של 2013.
המעסיק טוען כי קביעתו של בית הדין האיזורי ולפיה: "המעסיק לא ביקש לשלול את פצויי הפיטורים מהתובעת בעת ביצוע הפיטורים, אלא רק לפטרה...ממילא אין מקום שנחליט אנו כעת על שלילת פצויי פיטורים" לא הועלתה בכל שלב על ידי העובדת, ולא היה מקום שבית הדין יגיע למסקנה זו מיוזמתו.
לחייב את העובדת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. טענות העובדת ביחס לערעור המעסיק העובדת טוענת כי דין העירעור להדחות, שכן מדובר בעירעור התוקף קביעות עובדתיות, שערכאת העירעור נוהגת שלא להתערב בהן, ואין מקום בעניינינו להתערבות של ערכאת העירעור.
...
בהקשר זה, כשל המעסיק בגירסתו בבית הדין האזורי, וגם ממכתב הפיטורים בו הודע לעובדת על פיטוריה, ללא כל הסבר או הנמקה, ניתן ללמוד כיצד התנהלו הדברים, וקביעתו של בית הדין האזורי בהקשר זה מקובלת עלינו.
המעסיק בתגובתו, התכחש לדברים, ובהחלטה שניתנה על ידי ביום המחרת נכתב: "משהתקיים הדיון אתמול אני זוכר היטב כי המשפט האמור נאמר על ידי עו"ד מנדלמן ועל כן יתוקן הפרוטוקול כמבוקש". כל אלו מביאים למסקנה שהעובדת פוטרה מבלי שנערך לה שימוע, והיא זכאית לפיצוי בשל אי עריכת שימוע, ואנו מחייבים את המעסיק לשלם לה פיצוי בסך של 15,000 ₪.
סוף דבר ערעור המעסיק מתקבל באופן שיש לשלול מהעובדת את פיצויי הפיטורים, למעט הכספים שהצטברו ברכיב פיצויי פיטורים בקרן הפנסיה שישוחררו לזכותה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעתה של התובעת לדמי אבטלה בגין התקופה שתחילתה בחודש 7/18 ועד 11/18 אושרה תחילה, ונדחתה בדיעבד לאחר בדיקה של הנתבע אודות מעמדה כעובדת שכירה.
] עוד נקבע כי- "משבניו של התובע הנם בעלי העסק ומדובר בקירבה משפחתית יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו; יחסים וולונטריים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות עבודה, שכר ריאלי או סמלי וכד'. עוד נקבע: בחינה בקפידת יתר נאמר, אולם אין חולקין שקרבה משפחתית- ולו קרבה שבין הורים לבנים- אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של הווצרות יחסי עובד-מעביד. אין חולקים גם, שהמניע לבחירת עובד, בין כמניע עקרי ובין כמניע משני, אינו קובע לעניין קיום או העידר קיום יחסי עובד מעביד. הקובע הוא מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה. קביעת המהות הנ"ל היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק.
ההלכה שנפסקה כפרשנות לסעיף זה הנה כדברי חברתי השופטת רונית רוזנפלד בעב"ל 580/08 ביאדעה מנאל – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 18.12.08) וכפי שצוין בעב"ל 535/09 עליזה בן אלישע – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 15.9.06): "בהתייחס לטענת המוסד לביטוח לאומי נקדים ונזכיר, כי השאלה בדבר קיומם או אי קיומם של יחסי עובד מעביד בין שני צדדים הנה שאלה מעורבת שבעובדה ובחוק, ובית דין זה בהחלט יזקק ויבחן את קביעתה של הערכאה הדיונית בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד, אם היא עולה בקנה אחד עם התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפניה, כמו גם עם הוראות הדין וההלכה הפסוקה. כך בדרך כלל, וכך גם בקשר לפסק דינו של בית הדין האיזורי מושא העירעור.
עם זאת, בפעילות משותפת של בני מישפחה בעסק משפחתי, לרווחת העסק ולקידומו, אין כדי לשלול קיומם של יחסי עובד מעביד".
...
] לא מצאנו בעדותם של מר סיימון ומר יוספוב כדי לתרום להוכחת התביעה.
אין בתלושי המשכורת לבד כדי להעיד על קיומם של יחסי עבודה, ומשלא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה בראיות של ממש, דין התביעה להידחות.
אשר על כן שתי התביעות נדחות בזאת.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (סגנית הנשיאה אריאלה גילצר-כץ ונציגת הציבור גב' אורנה רזניק; ב"ל 10934-06-21), במסגרתו נדחתה תביעת המערערת לדמי אבטלה ודמי לידה לאחר שנקבע כי אין לראותה כעובדת במשרד שמאות שבבעלות בן זוגה.
תביעתה לדמי לידה ביחס להעסקתה במשרד נדחתה, וסמוך לאחר מכן נשללה רטרואקטיבית גם זכאותה לדמי אבטלה בגין העסקתה במשרד ונוצר לה בגין כך חוב בסך של 52,584 ₪.
כמו כן, המערערת לא הסבירה כיצד עבדה במקביל כסייעת בגן ילדים כאשר לטענת בן זוגה עבדה במשרה מלאה כל יום מ-08:00 עד 16:00 או 17:00 (אם כי יצוין שהעיד כי כך היה "רוב הזמן"), וכן לא נתנה הסבר המניח את הדעת כיצד הספיקה לעבוד עד השעה הנטענת בראשון לציון ולהספיק לאסוף את בתה מהגן ב-16:30 ברמת גן. טענות הצדדים בעירעור לטענת המערערת, שגה בית הדין האיזורי עת קיבל את קביעת המוסד לפיה לא היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינה לבין בן הזוג ועל כן היא אינה זכאית לדמי לידה ודמי אבטלה על פי החוק.
בהקשר זה מפנה המערערת לפסק הדין בתיק ב"ל (איזורי ת"א) 43321-09-20 שרון ספיאשוילי - המוסד לביטוח לאומי (22.7.22), בו הוכרו יחסי עבודה של בני מישפחה תוך היתחשבות בתקופת הקורונה וכן לפסק הדין בתיק ב"ל (איזורי ת"א) 11060-04-20 עדנה נהרי - המוסד לביטוח לאומי (8.7.22), בו נקבע כי העדר מינוי מחליף בחופשת לידה בתקופות קצרות לא מונע קביעת יחסי עובד-מעסיק.
...
בנסיבות העניין אף לא מצאנו כי יש ליתן משקל משמעותי לכך שלא נשכר עובד חלופי לתקופת חופשת הלידה לצורך מילוי מטלותיה של המערערת, וסביר היה בנסיבות העניין - כאשר דובר בחופשת לידה בת כחצי שנה ובעסק משפחתי בתחילת דרכו הפועל מבית הוריה של המערערת - כי בן הזוג ייקח על עצמו (כפי שהעיד כי עשה) לבצע את מטלותיה של המערערת בתקופת חופשת הלידה.
סיכום לנוכח כל האמור לעיל, שוכנענו כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין המערערת לבין בן הזוג במקום העבודה "דוד לומברוזו - שמאות רכב וסקרים" בחודשים שבמחלוקת.
סוף דבר - הערעור מתקבל כמפורט לעיל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השאלה המונחת בפני בית הדין בתובענה דנן היא האם היתקיימו בין התובעת לעסק בבעלות אחיה, יחסי עובד ומעסיק וכפועל יוצא האם זכאית היא לדמי אבטלה ולידה בתקופה השנויה במחלוקת.
] עוד נקבע כי- "משבניו של התובע הנם בעלי העסק ומדובר בקירבה משפחתית יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו; יחסים וולונטריים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות עבודה, שכר ריאלי או סמלי וכד'. עוד נקבע: בחינה בקפידת יתר נאמר, אולם אין חולקין שקרבה משפחתית- ולו קרבה שבין הורים לבנים- אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של הווצרות יחסי עובד-מעביד. אין חולקים גם, שהמניע לבחירת עובד, בין כמניע עקרי ובין כמניע משני, אינו קובע לעניין קיום או העידר קיום יחסי עובד מעביד. הקובע הוא מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה. קביעת המהות הנ"ל היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק.
ההלכה שנפסקה כפרשנות לסעיף זה הנה כדברי חברתי השופטת רונית רוזנפלד בעב"ל 580/08 ביאדעה מנאל – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 18.12.08) וכפי שצוין בעב"ל 535/09 עליזה בן אלישע – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 15.9.06): "בהתייחס לטענת המוסד לביטוח לאומי נקדים ונזכיר, כי השאלה בדבר קיומם או אי קיומם של יחסי עובד מעביד בין שני צדדים הנה שאלה מעורבת שבעובדה ובחוק, ובית דין זה בהחלט יזקק ויבחן את קביעתה של הערכאה הדיונית בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד, אם היא עולה בקנה אחד עם התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפניה, כמו גם עם הוראות הדין וההלכה הפסוקה. כך בדרך כלל, וכך גם בקשר לפסק דינו של בית הדין האיזורי מושא העירעור.
עם זאת, בפעילות משותפת של בני מישפחה בעסק משפחתי, לרווחת העסק ולקידומו, אין כדי לשלול קיומם של יחסי עובד מעביד".
...
לטענת התובעת למרות יחסי המשפחה בינה לבין מעסיקיה, היא הייתה עובדת שכירה לכל דבר ועניין ולכן יש לקבל את תביעתה.
לא מצאנו כי יש בהעלאת השכר, משום העלאה פיקטיבית לצורך הגדלת דמי הלידה.
הרמיזה בסיכומי הנתבע כי לא הייתה הצדקה להגדלת שכרה של התובעת דווקא בחופשת הלידה נדחית על ידינו במיוחד בשים לב לאופי עבודתה של התובעת המבוצע על מחשב מכל מקום בארץ ובעולם, ולא הצריך מאמץ פיזי כלשהו.
אשר על כן שוכנענו כי התקיימו בין התובעת למר יום טוב בן ולאחר מכן חברת משתלם לי יחסי עובד ומעסיק בתקופה השנויה במחלוקת ולפיכך יש לקבל את התביעה על שני ראשיה – אבטלה ולידה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו