המפקחת ציינה כי בעלי היחידות זכאים לפעול בהתאם לסעיף 60 לחוק המקרקעין להקמתו מחדש של ביניין שנהרס; כי אין בסמכותה לידון, במסגרת הבקשה שהוגשה אליה, בטענות בדבר נזק ופיצויים המגיעים לבעלי היחידות מכוח פוליסת ביטוח שהוצאה לבית או בזכויותיהם מכוח הצמדות וזכויות אחרות שעוגנו בתקנון הבית המשותף; וכי כל בעל יחידה רשאי לפעול לאכיפת זכויותיו בערכאות המתאימות, אך אין בטענות שהעלו המתנגדים בהתנגדותם כדי לעכב את ביטול הרישום.
הממונה דחתה את טענת המתנגדים, הנשענת על סעיף 60 לחוק המקרקעין וקבעה שהליך שקומו של בית משותף שנהרס, מחייב החלטה של בעלי הדירות ששלושה רבעים לפחות מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם.
כן ראה ספרו של פרופ' דויטש "קניין" בעמ' 612 – 613: "השאלה, אם ניתן לבצע חלוקה בעין נגזרת מדיני התיכנון והבנייה, על פי השיקולים שעניינם גודל החלקה, אפשרויות הבניה, ואפשרויות הניצול האחרון של הקרקע, הכל בהיתחשב במספר השותפים. תנאי מוקדם למתן צו לחלוקה של הנכס בעין הוא, כי הקיים תשריט חלוקה שאושר על ידי רשויות התיכנון, על פי סעיף 143 לחוק התיכנון והבנייה, תשכ"ה-1965. בפסיקה שטרם חקיקתו של חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, נקבע כי קיומו של תשריט מאושר כאמור, עדיין אינו מחייב את בית המשפט לפסוק על חלוקה בעין. כיום, בית המשפט חייב לפסוק כך, אלא אם כן ייגרם הפסד ניכר לאחד השותפים".
לפיכך, ככלל, השאלה אם קרקע מסוימת ניתנת לחלוקה בעין אם לאו ולרבות לצרכי תביעה לפירוק שתוף במקרקעין, אינה עניין לחוות דעת מומחים ולטענות הצדדים ואף אינה עניין להכרעת בית המשפט, על בסיס פרשנות בלבד של התכניות שחלות על הקרקע או לרבות על בסיס אותן טענות ואותם מומחים, אלא, מדובר בעיניין, אשר על פי דין, נימסר להכרעת רשויות התיכנון המוסמכות, שרק הן מוסמכות לקבוע בעיניין זה.
מיותר לציין, אך למען הסר ספק, כי החלטה כאמור של רשויות התיכנון, ככל החלטה של כל רשות מרשויות המדינה, נתונה לבקורת שיפוטית וכי אם רשות תיכנון פלונית לא אישרה תשריט חלוקה שהוגש, יכול המבקש לפעול בגדרי החוק לערער על כך בדרכים הקבועות בחוק.
גם אם תאמר כי הנתבעים המתינו להכרעה חלוטה בעירעור שהגישו על החלטת המפקחת והממונה ואשר לשיטתם, אם הייתה מתקבלת, הייתה מביאה לכאורה לבנייה מחדש של הבית המשותף ומייתרת את התביעה לפירוק שתוף, גם אז אין הסבר מדוע הנתבעים לא פעלו להגשת תשריט חלוקה כאמור, לכל הפחות למן חודש ינואר 2013, עת ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון בנושא וכאשר הליכי התביעה לפירוק שתוף שעוכבו עד אז החלו להתנהל מחדש.
...
האם להורות כעת על פירוק השיתוף בחלקה שבבעלות הצדדים ואם כן, האם להורות על פירוק שיתוף על ידי חלוקה בעין או על ידי מכירת החלקה למרבה במחיר או בדרך אחרת – זו השאלה שעומדת כעת להכרעה במסגרת החלטתי זו.
רקע והליכים שנוהלו עד כה
עסקינן בבניין שהיה ידוע בשם "בית מרכזים". הבניין היה ממוקם ברחוב קיבוץ גלויות בתל-אביב (על גבי חלקה הידועה כיום כחלקה 77 בגוש 7087) והיה רשום כבית משותף.
סוף דבר
אשר על כן, אני קובע יש להורות על פירוק שיתוף בחלקה, כי הדבר יעשה על ידי העמדת החלקה כולה למכירה למרבה במחיר.
בטרם אמנה כונס נכסים ואתן הוראות להמשך, אתיר לצדדים, ככל שהם חפצים בכך, להביא עד יום 18.8.17, בקצרה, עד שני עמודים לכל צד, התייחסותם לנושא מינוי הכונס ולכל עניין אחר הקשור לכך או לביצוע החלטתי זו לפירוק השיתוף.
לעניין ההוצאות, אני מאשר עקרונית את הוצאות התובעות עבור חוות דעת המומחים מטעמן והחקירות הנגדיות שלהם, בכפוף להגשת בקשה לאישור ההוצאות וצירוף אסמכתאות, כאשר גם סכום ההוצאות המבוקש בעניין זה, יהיה נתון לביקורת בית המשפט, לאחר קבלת תגובת הנתבעים.
